סיקור מקיף

טראמפ הורה לנאס”א להחזיר אסטרונאוטים אמריקאים לירח

נשיא ארה”ב הורה אתמול לנאס”א להכין תוכנית להחזרת אסטרונאוטים אמריקאים לירח, ומשם להניח את היסודות למשימה עתידית למאדים

האסטרונאוט ג'ין סרנן על קרקע הירח, ליד דגל אמריקאי כלצידו מבצבץ רכב הנדידה הירחי, דצמבר 2017. טקס ההכרזה על החזרה האמריקאית לירח התבצע אתמול, 11 בדצמבר, ביום בו צוינו 45 שנה לנחיתת אפולו 17 על קרקע הירח , המשימה המאוישת האחרונה בתוכנית אפולו. מקור: NASA / Harrison H. Schmitt.
האסטרונאוט ג’ין סרנן על קרקע הירח, ליד דגל אמריקאי כשלצידו מבצבץ רכב הנדידה הירחי, דצמבר 1972. טקס ההכרזה על החזרה האמריקאית לירח התבצע אתמול, 11 בדצמבר 2017, 45 שנה לאחר נחיתת אפולו 17 על קרקע הירח, המשימה המאוישת האחרונה בתוכנית אפולו. מקור: NASA / Harrison H. Schmitt.

נשיא ארה”ב דונלד טראמפ חתם אתמול על הצהרה המורה לנאס”א לפעול להחזרת אסטרונאוטים אמריקאים לירח ובהמשך למאדים. טקס החתימה על ההצהרה נערך ביום בו צוינו 45 שנה לנחיתת אפולו 17 על קרקע הירח ב-1972, הפעם האחרונה בה נשלחו אליו בני אדם.

כשלצידו אחד האסטרונאוטים מאותה משימה, ג’ק שמיט, וכן באז אולדרין, האדם השני שהלך על הירח במשימת אפולו 11, טראמפ אמר: “ההוראה שאני חותם עליה היום תמקד מחדש את מאמצי תוכנית החלל האמריקאית למחקר מאויש. היא מסמנת צעד חשוב בהחזרת אסטרונאוטים אמריקאים לירח, לראשונה מאז 1972, למחקר וניצול ארוך טווח [של הירח]. הפעם, לא רק נטמון את דגלנו ונותיר את עקבות רגלינו, אנו נציב את היסודות למשימה מאוחרת יותר למאדים, ואולי יום אחד לעולמות רבים מעבר”.

ההצהרה, המכונה Space Policy Directive-1, הופכת למדיניות רשמית את ההמלצות של מועצת החלל הלאומית מאוקטובר האחרון, לפיהן על נאס”א “להחזיר אסטרואוטים אמריקאים לירח למחקר ארוך טווח שלו”, ו”לשאוף למחקר מאויש של מאדים ושאר מערכת השמש”. ביוני, טראמפ הקים מחדש את מועצת החלל הלאומית לאחר 24 שנים של אי פעילות, והציב בראשה את סגנו, מייק פנס.

סגן הנשיא פנס שהוביל את הצעד הנוכחי, אמר: “אדוני הנשיא, בחתימתך על הוראת מדיניות החלל הזו, הנך מבטיח שאמריקה תנהיג בחלל מחדש. כדי להוביל את העידן החדש הזה של מנהיגות חלל אמריקאית, הנשיא טראמפ הורה להשיק מחדש את מועצת החלל הלאומית. בפגישה הראשונה של המועצה באוקטובר, החלטנו פה אחד על המלצה להורות לנאס”א להחזיר אסטרונאוטים אמריקאים לירח, ומשם להניח את היסודות למשימה למאדים. הפעולה היום של הנשיא טראמפ הופכת את ההמלצה הזו למדיניות הלאומית הרשמית של ארה”ב”.

פנס הוסיף בדבריו שחזרה אמריקאית לירח תבטיח “שהכללים והערכים של חקר החלל יכתבו עם מנהיגות אמריקאית וערכים אמריקאים”. בדברים אלו יש התייחסות לחשש של מספר קובעי מדיניות אמריקאים, בהם של מועמד טראמפ לכהן כראש נאס”א, חבר בית הנבחרים ג’ים בריידנסטיין, משאיפות לחקר ויישוב הירח של מדינות אחרות, ובפרט סין. הללו סבורים שהיעדרות אמריקאית מן הירח תאפשר לסין, ששואפת לבצע משימות מחקר רובוטיות מתקדמות על הירח בעתיד הקרוב, ובעתיד הרחוק יותר אף משימות מאוישות אליו, לקבוע כללים בשטח.

טראמפ חותם על ההצהרה המורה לנאס"א להחזיר אסטרונאוטים אמריקאים לירח. בימין התמונה עומדים האריסון "ג'ק" שמיט, שהלך על הירח במסגרת משימת אפולו 17, וכן את האסטרנאוטי, פגי ווילסן, ששהתה בחלל יותר ימים מכל אסטרונאוט אמריקאי אחר. מקור: NASA/Aubrey Gemignani.
טראמפ חותם על ההצהרה המורה לנאס”א להחזיר אסטרונאוטים אמריקאים לירח. בימין התמונה עומדים האריסון “ג’ק” שמיט, שהלך על הירח במסגרת משימת אפולו 17, וכן האסטרונאוטית פגי וויטסון, ששהתה בחלל יותר ימים מכל אסטרונאוט אמריקאי אחר. מקור: NASA/Aubrey Gemignani.

ההצהרה של טראמפ מדגישה גם כי הצבת יעד ברור לחזרה לירח תאפשר למנף ולחזק את תעשיית החלל הפרטית שהחלה לפרוח בעשור האחרון. לפי הצהרה שפרסם הבית הלבן, “באמצעות מיקוד מחדש של תוכנית החלל שלנו ליעדים ברי השגה, הנשיא טראמפ יצור תמריצים עבור התעשייה הפרטית שמדרבנת את פיתוח יכולות החלל של המאה ה-21”.

מספר חברות חלל פרטיות מציעות בימים אלו לבנות נחתות שיאפשרו הצבת מטען על גבי הירח, ושואפות לשתף פעולה עם נאס”א בתוכנית החדשה לחזרה לירח. כך למשל, בלו אוריג’ין של מייסד אמזון והאיש העשיר בעולם, ג’ף בזוס, מציעה לבנות נחתת שתאפשר להציב 4.5 טון של מטען על גבי הירח. גם SpaceX של אילון מאסק שוקלת שיתוף פעולה בתחום זה, ובספטמבר האחרון, כאשר חשף את העדכון לתוכנית הפרטית להקמת מושבה על מאדים, מאסק אמר שחללית הענק שהחברה תפתח תוכל לנחות גם על הירח ולאפשר בניית בסיס מאויש עליו. “זה 2017. אני מתכוון, צריך היה להיות לנו בסיס ירחי עד עכשיו”, אמר אז מאסק.

החזרה לחזרה לירח

ההחלטה אתמול מהווה שינוי מדיניות משמעותי מזו של הנשיא הקודם, ברק אובמה, שראה במאדים כיעד עתידי ישיר של תוכנית החלל המאוישת של ארה”ב.

מבחינות מסוימות ההצהרה של טראמפ מזכירה את “החזון לחקר החלל”, עליו הכריז הנשיא ג’ורג’ ווקר בוש ב-2004, במסגרתו ארה”ב התכוונה לחזור לירח ובהמשך להגיע למאדים. אובמה ביטל ב-2010 את “תוכנית קונסטליישן” שנאס”א פיתחה על בסיס החזון הנ”ל, עקב קשיים וחריגות בתקציב.

במקום החזרה לירח, אובמה הציע שארה”ב תבצע משימה מאוישת תחילה לאסטרואיד ולאחר מכן למאדים. מלבד המשימה לאסטרואיד, התוכנית של אובמה הייתה גמישה מאד ודיברה רק על משימה מאוישת למאדים “מתישהו בשנות ה-30”.

לאחר כניסת טראמפ לתפקיד בתחילת השנה, ולמעשה עוד מרגע שנבחר בנובמבר 2016, נראה היה שהירח הופך ליותר ויותר אטרקטיבי מאשר מאדים. המורשת מאובמה, התוכנית למשימה מאוישת לאסטרואיד, בוטלה לחלוטין ביוני האחרון, וכעת נראה שהחזרה לתוכנית לחזרה לירח הפכה למוחלטת.

איך, מתי וכמה זה יעלה?

למרות ההתלהבות המובנת מההצהרה של טראמפ, חשוב להזכיר שמדובר רק בהצהרה, ולא בתוכנית מפורטת, שעשויה כמובן להגיע בהמשך, המסבירה כיצד ארה”ב תגיע בדיוק לירח ומתי; כיצד יראה שיתוף פעולה אפשרי עם מדינות אחרות או חברות חלל פרטיות; וכמובן, הפרט החשוב ביותר שחסר הוא תקציב, ומשימה מאוישת לירח, בכל צורה שלא תהייה, לא תהייה דבר זול.

הדמייה של תחנת החלל הירחית, Deep Space Gateway, שנאס"א מציעה כתחנת מעבר למשימות לקרקע הירח או למשימות למאדים. מקור: NASA.
הדמייה של תחנת החלל הירחית, Deep Space Gateway, שנאס”א מציעה כתחנת מעבר למשימות לקרקע הירח או למשימות למאדים. מקור: NASA.

לנאס”א אין כיום תוכניות, מוכרזות לכל הפחות, לבניית כלל הרכיבים הנדרשים להנחתת אדם על קרקע הירח, ולהחזירו בבטחה ארצה. הסוכנות אמנם מפתחת כיום משגר חלל חדש, SLS, ואת החללית אוריון, אך הללו אינם מספיקים על מנת לממש את החזרה לירח במלוא מובן המילה – נחיתה על הקרקע. המשימה הלא-מאוישת הראשונה של המשגר החדש מתוכננת לדצמבר 2019, כשנאס”א הזהירה שיש סיכוי רב שהמשימה תידחה ל-2020. במשימה זו תישלח חללית אוריון לא-מאוישת למסלול סביב הירח. המשימה המאוישת הראשונה של נאס”א שתשגר אסטרנאוטים סביב הירח, ולא לנחיתה עליו, מתוכננת נכון להיום להתבצע רק בסביבות שנת 2023 (בהקשר זה ראוי לציין את המשימה המתוכננת של SpaceX, לשגר שני תיירי חלל סביב הירח בחללית דרגון, שמתוכננת לסוף 2018. אמנם סביר מאד להניח שהיא תידחה, אך עדיין, מדובר במספר שנים לפני המשימה המאוישת הראשונה שנאס”א מתכננת סביב הירח).

רכיב נוסף שנאס”א שוקלת לפתח היא תחנת חלל סביב הירח, המכונה Deep Space Gateway (“שער לחלל העמוק”), אך היא עדיין אינה בגדר תוכנית רשמית של נאס”א. בניגוד לתחנת החלל הבינלאומית הענקית, התחנה המוצעת תהווה סוג של “מיני-תחנת חלל”, ותהייה מורכבת רק ממספר יחידות בסיסיות שיאפשרו שהייה ארוכת טווח – יחידת מגורים, יחידת כוח והנעה, יחידה לוגיסטית ומנעל אוויר לביצוע הליכות חלל. לפי נאס”א, היא תסייע בביצוע משימות לקרקע הירח, תשמש כמקלט לאסטרונאוטים השוהים על הירח, וכן כתחנת מעבר ותדלוק לרכבי חלל בדרכם למאדים.

נאס”א חתמה לאחרונה על הצהרה משותפת עם סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס, שמעלה את האפשרות לשיתוף פעולה בין ארה”ב ורוסיה בבניית תחנת החלל הירחית, אם כי המנהל בפועל של נאס”א, רוברט לייטפוט, הבהיר לפני כחודשיים כי “אין מחוייבות למשאבים או מחויבות לתוכנית. זה הכל קונספט נכון להרגע”. רוסיה אינה המדינה היחידה שארה”ב שואפת להסתייע בה בבניית תחנת החלל, ושותפות נוספות בתחנת החלל הבינלאומית עשויות גם הן להשתתף בבנייתה.

להוראה עליה חתם טראמפ

להודעה באתר נאס”א

ראו עוד בנושא באתר הידען:

צפו בטקס החתימה על ההצהרה לחזרת ארה”ב לירח:

6 תגובות

  1. למוטי,

    זה הכל עניין של כסף. בשנות ה-60, בגלל המלחמה הקרה והרצון להוכיח לאיזו מעצמה יש “גדול יותר”, התקציב של נאס”א עמד על כ-4% מכלל התקציב השנתי של ארה”ב, ומאז הוא החל לצנוח. ב-1975 הוא כבר עמד על 1%, וכיום הוא בערך חצי אחוז.

    אם תהייה התחייבות כספית רצינית, זה יקרה, אבל עד עכשיו אף ממשל לא היה מוכן להשקיע את המשאבים הנדרשים עבור משימה כזו, לפחות לא בשיטה היקרה שבה נעשתה תוכנית אפולו, בהכוונה מוחלטת של הממשלה ונאס”א.

    אם חברות פרטיות כמו ספייס אקס של אילון מאסק ובלו אוריג’ין של ג’ף בזוס יצליחו לממש את מהפכת הרב-שימושיות שלהם ולהוזיל באופן משמעותי את עלויות השיגור לחלל, אזי משימה לירח, וגם למאדים, תהפוך להרבה יותר אפשרית , גם בלי התחייבות כספית עצומה של הממשלה האמריקאית.

    אם אני מבין נכון את כוונת הממשל האמריקאי כיום, זאת באמת הכוונה שלו, כלומר לשתף כמה שיותר את המגזר הפרטי. זה התחיל עוד מבוש הבן, צבר תאוצה אצל אובמה, וממשיך כנראה גם עם טראמפ. אבל לא ברור אם הוא יקח את שיתוף הפעולה הזה צעד אחד קדימה, ויסכים להשתמש במשגרים רב-שימושיים פרטיים עבור משימות לחלל העמוק (כמו המשגר העוצמתי “פאלקון כבד” של ספייס אקס). זאת מפני שנאס”א מפתחת משגר חלל משלה (SLS), שיהיה חד-פעמי, ויקר מאד לפיתוח ושיגור, מה שאומר שהוא נוגס בתקציב הזעום ממילא של נאס”א. הסיבה לכך היא פוליטית בעיקרה – הקונגרס חייב את ממשל אובמה ב-2011 לפתח את המשגר ולמנוע פיטורים של אלפי עובדים במספר מדינות בארה”ב, שעד אז עבדו בתוכנית מעבורות החלל שהסתיימה בדיוק באותה שנה.

  2. מוזר מאד
    לפני ארבעים וחמש שנה הצליחו להנחית פעם אחר פעם אסטרונאוטים על הירח – ולהחזירם משם. קרוב לעשר פעמים.
    וכיום – כשנדמה שהטכנולוגיה קצת התקדמה – פתאום זה כל כך קשה ומסובך…
    מה קורה פה?
    כבר אינני יודע מה אפשר לענות לחובבי הקונספירציות שטוענים שההפסקה הגדולה הזו רק מעידה שהנחיתות המפורסמות לא היו אלא מיצג שווא…

  3. דיבורים ומעשים לחוד
    רק כשיהיה אפשרי לשגר ולהנחית רובוטים שמסוגלים להכין תשתית למגורים תוקם מושבה.
    בינתיים אין משהו שמתקרב

  4. כל נשיא שהקדנציה המכסימלית שלו היא 8 שנים קובע מדינות לתוכנית שלוקחת הרבה יותר מ 8 שנים לביצוע,
    רק כדי שהנשיא הבא יבטל אותה ויבחר מדיניות אחרת זה לא נראה מבטיח ביותר,
    הדבר היחידי שיכול לשנות את זה הואתחרות מסין במיוחד הפחד שהם יתפסו מאחזים כלכלים בירח
    באסטרואידים שונים שיש בהם מחצבים של טרליוני דולארים, כמו שסין השתלטה בברוטאליות
    על כל הים הדרומי כך היא תעשה גם בחלל ברגע שהיא תוכל וזה מה שמדאיג את ארה”ב
    שבפעם הבאה שהם ירצו לטוס לירח יודיעו להם שהם נכנסים למרחב החללי של סין, ועליהם לצאת משם מידית,

  5. אפשר להגיד הרבה על טראמפ, בסוף הוא עושה דברים. אין דבר חשוב יותר מבסיסי קבע בחלל, זה קשה, זה יקר, אבל זה חיוני. בסופו של דבר זה יהיה גם כלכלי.

    ולעמית ככל הנראה אם תוך 30-40 שנה לא יגיע בן אדם למאדים, כנראה כבר אף אחד לא יראה בן אדם על מאדים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.