השיטה הותיקה למיון צמחים שהורחבה לאחר מכן גם למיון בעלי החיים, החיידקים, הפטריות ושאר היצורים הביולוגיים עדיין משמשת גם בעידן השוואת הרצף הגנטי
כאשר אתם אומרים עגבניה, יש הקוראים לפרי הזה Lycopersicon esculentum. לתפוח אדמה קוראים Solanum tuberosum. קארל פון לינה היה חובב צמחים נלהב.
מכנים אותו גם האבא של הסיווג, חובב הטבע השבדי לינאוס ייסד את שיטת השמות הלטיניים הכפולים שבה כל יצור ידוע כיום. השבוע, ציינו בוטנאים באופסלה שבשבדיה לציון 250 שנה לפרסום הספר Species Plantarum ב-1753.
לפני לינאוס אנשים תיארו את הצמחים ובעלי החיים בשפה עממית או בתיאור מעורפל ולא עקבי. כל מילה אפשרית תחת השמש נעשה בה שימוש." אמר טוד סטוסי (Stuessy) מאוניברסיטת וינה, אוסטריה שהוביל את הכנס באופסלה.
בספר Species Plantarum הציע לינאוס כי צמחים יקראו תחילה בקבוצה הכללית שבה הם נופלים – הגינוס, כמו למשל אורן או PINUS – ולאחריה שם ייחודי למין כמו למשל lambertiana. גם קודם נעשה שימוש בשם בן שתי מילים, ואולם לינאוס זכה לקרדיט בשל החדירה הגדולה של השיטה שלו והסטנדרטיזציה. הוא עצמו קרא בשם לכ-5,900 צמחים.
מאז המערכת הבינומית סייעה למדענים לסווג ולחקור את העולם הטבעי. "זה נתקע איתנו לאורך השנים" אמר גארי מור מהגנים הבוטניים של ברוקלין, ניו יורק. ספר אחר של לינאוס, Systema Naturae מ-1758 הרחיב את השיטה גם לבעלי החיים – ובהם גם האדם – הומו סאפיינס.
קטלוג החיים. אף כי השיטה של לינאוס ב- Species Plantarum קשיחה, קטלוג הצמחים שלו לא היה כזה. ככל הנראה גדלים בכדור הארץ 420 אלף מינים שונים של צמחים, וכ-80 אחוזים מתוכם נתגלו ונקראו בשם.
בשנים האחרונות בוצעו כמה פרויקטים שאפתניים כדי לנסות להשלים את מצאי המינים. המארגנים מקווים כי קטלוג כזה יאפשר לזהות אזורים שבהם יש שונות גנטית גדולה על כדור הארץ, ובהם יש למקד את מאמצי השימור.
יוזמה מעין זו היא מינים 2000, שהיא חלק מיוזמה גדולה יותר הקרויה קטלוג החיים. הכוונה היא לקשר בסיסי נתונים שונים לרשת אחת עד 2011. "אם לינאוס היה חי הוא היה שמח מאוד" אמר חבר הצוות יורי רוסקוב מאוניברסיטת רדינג, בריטניה.
ואולם הפקת קטלוג שלם תהיה קשה לבליעה משום שצמחים רבים זוהו ונקראו בשם באופן עצמאי יותר מפעם אחת. למשל האינדקס Kewensis, רשומת מינים שהופקה בידי הגנים הבוטניים המלכותיים בקיו שליד לונדון, מכילה למעלה ממיליון כותרים. צמחים עלולים להכחד לפני שהבוטנאים יוכלו לתעד את קיומם.
המשתתפים באופסלה אמרו כי הם זקוקים לארגון גג כדי לאחד את המאמצים הנפרדים הללו. "האתגר יהיה כיצד לתאם ביניהם", אמר סטוסי.
אף כי מרבית הבוטנאים נשארים נאמנים לשיטה של לינאוס, השיטה לא חסרה בעיות. כאשר מחקר חדש מסיט מין מקבוצה אחת לקבוצה אחרת, יש צורך לשנות שם כדי לשקף את המיצוב החדש. עגבניה למשל יכולה להיות מסווגת גם כ- Solanum lycopersicum וגם כ- Lycopersicon esculentum.
בגלל הבעיות הללו, יש כמה מדענים המציעים לבגוד בשיטה של לינאוס ולהמיר אותה במערכת הקרויה PhyloCode, שבה מכונים המינים בשמות לפי היחסים האבולוציוניים בינהם. השיטה של לינאוס ממקמת את המינים לפי מאפיינים משותפים, והדבר לא משקף בהכרח את המיקום שלהם בעץ האבולוציה.
תומכי שיטת ה- PhyloCode יתכנסו בקיץ 2004 בפריס כדי לחשוף את הפרטים ולהחליט האם לאשר את השיטה לשימוש. בינתיים, חוששים תומכי לינאוס כי השיטה תביא אף יותר בלבול.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~623471625~~~37&SiteName=hayadan
