עד 2016 זיהו המדענים רק זן אחד של ג'ירף המורכב מכמה תתי-מין. אבל, על פי הניתוח הגנטי הכולל ביותר של יחסי ג'ירפות עד כה, ג'ירפות למעשה אינן מין אחד, אלא ארבעה. כולם צפויים להיכלל ברשימה האדומה של המינים בסכנת הכחדה.
עד 2016 זיהו מדענים רק מין אחד של בעל החיים האצילי בעל הצוואר הארוך – הג'ירף, וסברו כי הוא מורכב מכמה תתי-מין. אבל, על פי הניתוח הגנטי הכולל ביותר של הג'ירפה, מסתבר שג'ירפות למעשה אינן מין אחד, אלא ארבעה. לשם השוואה, ההבדלים הגנטיים בין מיני הג'ירף דומים לפחות להבדלים שבין דוב הקוטב והדוב החום.
הממצאים הבלתי צפויים שדווחו בכתב העת Current Biology ב-8 בספטמבר 2016 מדגישים את הצורך הדחוף במחקר נוסף של ארבעת המינים הגנטיים המבודדים למען מאמצי שימור טובים יותר של היונק הגבוה ביותר בעולם, אומרים החוקרים.
"הופתענו מאוד, מכיוון שההבדלי הדפוס המורפולוגי בפרווה של הג'ירפות מוגבלים", אומר אקסל ינקה, גנטיקאי במחלקה למגוון הביולוגי ומרכז חקר האקלים באוניברסיטת גתה בגרמניה. "ההנחה הייתה שלג'ירפות יש דרישות אקולוגיות דומות בכל שטחי המחיה שלהן, אבל התחום לא נחקר."
הג'ירפות נמצאות במגמת ירידה דרמטית בשטחי המחיה שלהן באפריקה. מספרן ירד במידה ניכרת במהלך שלושת העשורים שקדמו ל-2016, מיותר מ-150,000 פרטים לכדי פחות מ-100,000. למרות זאת, החוקרים אומרים, המחקר אודות הג'ירפות דל בהשוואה לבעלי חיים גדולים אחרים, כגון פילים, קרנפים, גורילות ואריות.
בסביבות 2011 ביקש ג'וליאן פנסי מקרן השימור של הג'ירפות בנמיביה מינקה עזרה בבדיקות הגנטיות של הג'ירפות. פנסי רצה לדעת עד כמה דומות (או לא) הג'ירפות החיות בחלקים שונים של אפריקה זו מזו, והאם העברה של ג'ירפות לפארקים או לאזורים מוגנים אחרים עלולה ליצור תתי-מינים חדשים.
במסגרת המחקר החדש בחנו ינקה וקבוצת המחקר שלו את דגימות ה-DNA שנלקחו מביופסיות עור של 190 ג'ירפות שנאספו על ידי פנסי וצוותו בכל רחבי אפריקה, כולל מאזורי מלחמה ומשבר. הדגימה הנרחבת כללה אוכלוסיות מכל תשעת תתי-המין של הג'ירפה שהוכרו בעבר.
הניתוח הגנטי מראה כי קיימות ארבע קבוצות נפרדות של ג'ירפות, שככל הנראה לא מזדווגות זו עם זו בטבע. כתוצאה מכך, הם אומרים, יש להכיר בהן כארבעה מיני ג'ירפות נפרדים. ארבעת המינים הם:
- ג'ירף דרומי (Giraffa giraffa)
- ג'ירף מסאי (G. tippelskirchi)
- ג'ירף מרושת (G. reticulata)
- ג'ירף צפוני (G. camelopardalis), הכולל את הג'ירף הנובי (G. c. camelopardalis) בתור תת-מין ברור.
הג'ירף הנובי החמקמק מאתיופיה ודרום סודן תואר לראשונה לפני כ-300 שנים (נכון ל-2016), אך כעת נראה, אומר פנסי, כי אוכלוסייתו היא חלק מזו של הג'ירף הצפוני.
השלכות הממצאים על שימור הג'ירפות
לתגלית יש השלכות משמעותיות על השימור של ארבעת המינים. מומחי הג'ירפות באיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי טבע (IUCN) קבעו כי יש להכניס את הג'ירפות לרשימה האדומה של IUCN בשל הירידה המהירה במספרם ב-30 השנים שקדמו ל-2016. "כעת, כשברור שמדובר בארבעה מינים שונים, מעמדו של כל אחד מהם צפוי לגרום לו להיכלל ברשימה האדומה", אומר פנסי. "עבודה בשיתוף פעולה עם ממשלות אפריקה, המשך התמיכה של הקרן ושותפי שימור הג'ירפה יכולה להדגיש את החשיבות של כל אחד מן המינים ההולכים ונכחדים אלה, ואנו מקווים להתחיל לנקוט במאמצי שימור ממוקדים ולתמוך בהגברת ההגנה עליהם."
"כדוגמה", הוא מוסיף, "אוכלוסיית הג'ירף הצפוני פחתה לכ-4,750 פרטים בטבע וזו של הג'ירף המרושת קטנה מ-8,700. מספרים אלה הופכים אותם ליונקים הגדולים ביותר בסכנת הכחדה בכל רחבי העולם."
ינקה ופנסי אומרים כי הם ינתחו את שיעור זרימת הגנים בין מיני הג'ירפה ביתר פירוט. בנוסף להרחבת נתוני התפוצה האקולוגית של המינים, הם רוצים להבין טוב יותר את הגורמים המגבילים את זרימת הגנים ואת הבידול של הג'ירפות לארבעה מינים וכמה תתי-מין.
ב-2021 פרסמו רפאל קוימברה ועמיתיה ב-Current Biology ניתוח של גנומים שלמים מ-50 ג'ירפים מכל תתי-המין שהוכרו בעבר, וגם הוא הצביע על ארבע שושלות ג'ירפים נפרדות, כלומר תמך בחלוקה לארבעה מינים (DOI).
הכתבה עודכנה באוקטובר 2026 כדי לשקף מחקר גנומי מ-2021 שחיזק את הממצאים.
שאלות ותשובות
כמה מינים של ג'ירפות יש לפי המחקר?
לפי הניתוח הגנטי יש ארבעה מינים נפרדים: דרומי, מסאי, מרושת וצפוני, ולא מין אחד כפי שסברו עד אז.
על מה התבסס המחקר?
החוקרים ניתחו דגימות DNA מביופסיות עור של 190 ג'ירפות מכל רחבי אפריקה, מכל תשעת תתי-המין שהוכרו בעבר.
עד כמה שונים מיני הג'ירפות זה מזה?
ההבדלים הגנטיים בין מיני הג'ירף דומים לפחות להבדלים שבין דוב הקוטב והדוב החום, אף שההבדלים בדפוס הפרווה מוגבלים.
מדוע החלוקה לארבעה מינים חשובה לשימור?
כל מין מונה פחות פרטים מהמספר הכולל, ולכן מעמדו של כל אחד צפוי להיכלל ברשימה האדומה. הג'ירף הצפוני מונה כ-4,750 פרטים והמרושת פחות מ-8,700, והחוקרים קוראים למאמצי שימור ממוקדים.
להודעה של החוקרים
עוד בנושא באתר הידען
- דנ״א מדגימת מוזיאון בת 190 שנה אישר: הפנגולין ההימלאי הוא מין נפרד
- באיי סקוטלנד הגדרונים הזעירים נעשו ל״ענקים״ – ובדרך אולי למינים חדשים
- כמעט מחצית ממיני האלמוגים בוני השוניות בעולם נמצאים בסכנת הכחדה מוגברת
- לא תחיית המתים: מה באמת אפשר להחזיר ממינים שנכחדו
- האם מסחר חוקי בקרני קרנפים מתחדשים יעצור את ההכחדה?
5 תגובות
א.בןנר,
אם יורשה לי לשאול, האם אתה חלק מהקהילה המדעית? כלומר, האם ההאשמות שלך מבוססות על ידע אמפירי שחזית בו או שהן רק בגדר רעיונות שאין שום הכרח שיש להם קשר למציאות?
צודק אסף רוזנטל
אין מדובר בתגלית אמיתית ואין מדובר בתת מינים
המדובר הוא בסך הכל בזנים שונים של אותו המין
יש תחומים שבהם משתמשים במונח "גזעים שונים של אותו המין",
למשל בתחום חיות הבית, לדוגמא: כלב זאב וקוקר ספנייל.
ישנם תחומים אחרים, למשל פירות וירקות, בהם משתמשים במונח
"זנים שונים של אותו המין" לדוגמא: תפוח מזן "יונתן" ותפוח מזן "ספדונה".
יש לציין כי הכתבה מעלה בעייתיות הולכת וגוברת בתחום המחקר המדעי.
הבעיה היא שכיום ישנו לחץ רב על החוקרים בתחומי המדע השונים, לייצר ולפרסם מספר רב של "מאמרים מדעיים". הלחץ הזה נובע משתי סיבות עיקריות :
1]. הצורך של כתבי העת והאתרים המדעיים (המקצועיים) השונים, לפרסם בתדירות קבועה נפח נדרש, וקבוע פחות או יותר, של מאמרים, בכדי להצדיק את המוניטין שלהם בעיני קהל היעד שלהם.
2]. בשנים האחרונות נתקבעה בתחומי המדע השונים השיטה הקלוקלת לפיה הקריטריון העיקרי (ולרוב היחידי) להערכת המדען, הנו כמות המאמרים שהוא פרסם.
הלחץ להרבות בפרסומים מדעיים גורר מדענים רבים לעתים קרובות, לפרסם מאמרי סרק המדווחים על מחקרי סרק.
אפנת ה"פוליטיקל קורקטנס" שפשטה בעולם ב-20 השנים האחרונות, חדרה גם לתחום המחקר המדעי וגורמת לכך שכמעט אף מדען לא מעז, "מטעמי נימוס" לבטל תוצאות של מחקר של מדען אחר.
״מיני״ הג׳ירפים (כן) מתרבים בינהם !
כך גם הדוב החום ודוב הקוטב ,
אלא שהמפגש בינהם נדיר בגלל אזורי המחיה שונים,
לכן :
אם הגנטקאים ימשיכו באותה שיטת מיון על-פי ״ניתוח גנטי״ יסתבר כי :
יש לחלק את המין אדם (Homo) למס׳ מינים ,
או לסרוגין להכריז כי השימפנזים והאדם הם אותו מין ,
כדי להימנע ממסקנות ״הזויות״ רצוי (וראוי) לחזור לשיטת המיון ה״עתיקה״
על פי ההגדרה של : ״מי שמוליד צאצאים פוריים הוא בן אותו מין״ .
אסף
לפי מה שקראתי – אלה אכן 4 מינים שאינם מתרבים ביניהם. לכן, יש לזה משמעות בעניין השימור.
נשמע כמו מאמר הזוי של חוקרים מחפשי פרסום. יש הגדרה מאד ברורה בין תת-מין למין. מינים שונים אינם יכולים להוליד צאצאים פוריים לעומת תת-מין. אז מה בדיוק משנה הדנא או הצבע של הפרווה?