להמציא תוך כדי שינה – כך הגה דמיטרי מנדלייב את רעיון הטבלה המחזורית

שאיפתו של מנדלייב הובילה אותו לגלות את החוקים המחזוריים, והוא יצר את הטבלה המחזורית – אחד הסמלים האייקוניים ביותר במדע, שכמעט כל אחד מזהה מיד. מעט מאוד יצירות מדעיות זוכות להכרה כזו. בהשתמשו בטבלה המחזורית חזה מנדלייב את קיומם ותכונותיהם של יסודות כימיים חדשים. כאשר התגלו יסודות אלה, הובטח מקומו בהיסטוריה של המדע.

דיוקן של הכימאי דמיטרי מנדלייב
דמיטרי מנדלייב. מתוך ויקיפדיה

דמיטרי איבנוביץ' מנדלייב (1834-1907)

דמיטרי מנדלייב היה נלהב מכימיה. חלומו הגדול ביותר היה למצוא דרך טובה יותר לארגן את התחום.

דמיטרי איבנוביץ' מנדלייב נולד ב-8 בפברואר 1834 בכפר ורחניה ארמזיאני בפלך טובולסק שבסיביר ברוסיה. משפחתו היתה גדולה באופן יוצא דופן. ככל הנראה היו לו 16 אחים ואחיות, אף כי המספר המדויק אינו ידוע.

אביו היה מורה, בוגר המכון להכשרת מורים בסנקט פטרסבורג. כאשר אביו התעוור, פתחה אימו מחדש בית חרושת לזכוכית שהיה בעבר בבעלות המשפחה ונסגר. אביו מת כאשר מנדלייב היה בן 13 והמפעל לזכוכית נשרף כאשר היה בן 15.

בגיל 16 עבר מנדלייב עם משפחתו לסנקט פטרסבורג שהיתה אז בירתה של רוסיה. הוא התקבל לאותו מוסד בו למד אביו והוכשר כמורה. בגיל 20 הראה מנדלייב את ההבטחה הטמונה בו כאשר פרסם מאמרי מחקר מקוריים. הוא סבל משחפת ולעיתים קרובות עבד ממיטתו. הוא סיים את בית הספר למורים כסטודנט מצטיין למרות העובדה שהמזג הבלתי נשלט שלו גרם לו להיות לא פופולרי בקרב מוריו וחבריו ללימודים.

בשנת 1855 בגיל 21 התקבל מנדלייב לעבודה כמורה למדעים בסימפרופול בחצי האי קרים אך חזר במהרה לסנקט פטרסבורג, שם החל בלימודי תואר שני בכימיה באוניברסיטת סנקט פטרסבורג. הוא קיבל את התואר כבר ב-1856.

כימיה

מנדלייב, שהוכשר הן כמורה והן ככימאי אקדמי, בילה את מרבית זמנו בשני המקצועות לפני שניתנה לו מלגה שאפשרה לו לבצע מחקרים בכימיה במערב אירופה. הוא בילה את השנים 1859–1861 בהיילדברג שבגרמניה, שם התמזל מזלו לעבוד לזמן קצר עם רוברט בונזן באוניברסיטת היילדברג. בשנת 1860 גילו בונזן ועמיתו גוסטב קירכהוף את היסוד צזיום באמצעות ספקטרוסקופיה כימית – שיטה שהם פיתחו בעצמם ושבונזן הציג גם בפני מנדלייב. ב-1860 גם השתתף מנדלייב בכינוס הבינלאומי הראשון בתחום הכימיה בקארלסרוהה, גרמניה. מרבית הדיונים בכנס עסקו בצורך לבצע סטנדרטיזציה בכימיה. כינוס זה מילא תפקיד מפתח בפיתוח הטבלה המחזורית של היסודות. הטבלה התבססה על משקל אטומי, והוא היה עד להסכמה על שיטה סטנדרטית לקביעת משקלים אלו. בכינוס זה הוא גם למד על חוק אבוגדרו שגרס כי "כל הגזים באותו נפח, טמפרטורה ולחץ מכילים את אותו מספר מולקולות".

עם שובו לסנקט פטרסבורג ב-1861 ללמד במכון הטכנולוגי, נעשה מנדלייב נלהב אף יותר ממדע הכימיה. הוא גם חשש שהכימיה ברוסיה משתרכת מאחורי הרמה המדעית שחווה בגרמניה. הוא האמין ששיפור ספרי הלימוד לכימיה בשפה הרוסית הוא הכרחי והוא היה נחוש לעשות משהו בנדון. הוא עבד ללא לאות. בתוך 61 יום שפך הצעיר בן ה-27 את כל הידע שלו בכימיה בספר לימוד בן 500 עמודים – "כימיה אורגנית". ספר זה זכה בפרס דומידוב והציב את מנדלייב בחזית תחום החינוך הכימי ברוסיה.

מנדלייב היה מורה ומרצה כריזמטי ומילא מספר תפקידים אקדמיים עד שבשנת 1867, כשהוא בן 33 בסך הכול, זכה בתפקיד ראש הקטדרה לכימיה כללית באוניברסיטת סנקט פטרסבורג.

במעמד יוקרתי זה הוא החליט לקדם ולשפר את הכימיה ברוסיה. הוא פרסם את "עקרונות הכימיה" ב-1869. ספר לימוד זה הפך פופולרי לא רק ברוסיה אלא גם במקומות אחרים בעולם, לאחר שתורגם לאנגלית, לצרפתית ולגרמנית.

הטבלה המחזורית של היסודות
הטבלה המחזורית המעודכנת של היסודות, 2015

הטבלה המחזורית

באותה תקופה הכימיה היתה עבודת טלאים של תצפיות ותגליות. מנדלייב היה בטוח שישנם עקרונות בסיסיים יותר. רעיון זה נשאר ברקע כאשר החל ב-1869 לכתוב את הכרך השני של ספרו "עקרונות הכימיה".

בלב הכימיה היו היסודות. "מה הם יכולים לחשוף בפנינו אם נמצא דרכים לארגן אותם באורח הגיוני?" שאל.

הוא כתב את שמותיהם של 63 היסודות הידועים באותה תקופה על כרטיסים, כמו קלפי משחק – יסוד אחד בכל קלף. לאחר מכן הוא כתב את התכונות הבסיסיות של כל יסוד על אותו כרטיס, לרבות משקלו האטומי. הוא ראה כי המשקל האטומי היה חשוב משום שהוא השפיע על התנהגות היסודות שנראתה כחוזרת על עצמה כאשר המשקל האטומי עלה – אך הוא לא ראה עדיין את התבנית.

הוא היה משוכנע שגילה משהו משמעותי. הוא הזיז את הכרטיסים ממקום למקום ושינה את הסדר עד שלבסוף נרדם על שולחן העבודה. כאשר התעורר הוא גילה כי תת ההכרה עשתה את העבודה עבורו. כעת הוא ידע מהי התבנית שהיסודות עקבו אחריה. כך לפחות סיפר מנדלייב לידידו, הגאולוג אלכסנדר אינוסטרנצב, שתיעד את הדברים בזיכרונותיו: "בחלומי ראיתי טבלה שבה כל היסודות נופלים למקום המיועד להם. כשהתעוררתי כתבתי זאת מייד על נייר."

נדרשו לו שבועות אחדים כדי לפרסם את היחס בין המשקלים האטומיים של היסודות לבין תכונותיהם, וכך יצאה הטבלה המחזורית לעולם המדעי.

מדוע הייתה הטבלה המחזורית של מנדלייב מוצלחת?

כמו בתגליות רבות במדע, יש זמן שבו רעיון בשל לגילוי, וזה היה המקרה של הטבלה המחזורית בשנת 1869. לותר מאייר, למשל, הציע טבלה מחזורית ראשונית בשנת 1864. ב-1868 השלים מאייר טבלה מפורטת שהייתה דומה מאוד לזו של מנדלייב, אך הוא לא פרסם אותה עד 1870.

ג'ון ניולנדס פרסם טבלה מחזורית בשנת 1865. ניולנדס זיהה את ההתנהגות המחזורית של היסודות וכתב: "כל יסוד נתון יגלה התנהגות דומה ליסוד השמיני בעקבותיו בטבלה". גם ניולנדס חזה את קיומו של יסוד חדש (גרמניום) על סמך פער בטבלה שלו. לרוע מזלו של ניולנדס, התעלמו מעבודתו.

הסיבה שדווקא מנדלייב בלט מבין כולם הייתה כנראה שהוא לא רק הראה כיצד היסודות יכולים להיות מאורגנים אלא אף חזה התנהגות של יסודות שטרם התגלו. הוא טען כי התנהגותם של חלק מהיסודות אינה עולה בקנה אחד עם תחזיותיו משום שהמשקלים האטומיים שלהם נמדדו באופן שגוי. מנדלייב חזה את קיומם של שמונה יסודות חדשים וניבא את מאפייניהם. כאשר כימאים בדקו מחדש את המשקלים האטומיים, הסתבר שהמדידות הקודמות היו שגויות ומנדלייב צדק. כעת החלו כימאים בכל העולם להשתמש בטבלה.

ככל שהתגלו יסודות חדשים המתאימים לניבויים שלו, עלה המוניטין המדעי של מנדלייב. בשנת 1905 העניקה לו החברה המלכותית הבריטית את אות הכבוד הגבוה ביותר שלה, מדליית קופלי, ובאותה שנה הוא נבחר לאקדמיה השוודית המלכותית למדעים.

היסוד ה-101 נקרא מנדלביום לכבודו.

שאלות ותשובות

כיצד הגה מנדלייב את הטבלה המחזורית?

מנדלייב כתב את 63 היסודות הידועים אז על כרטיסים, כל יסוד ותכונותיו, וסידר אותם שוב ושוב. לפי מה שסיפר לידידו, הגאולוג אלכסנדר אינוסטרנצב, לאחר שנרדם על שולחן העבודה ראה בחלומו טבלה שבה כל היסודות נופלים למקומם, וכשהתעורר רשם אותה מיד.

מדוע הצליחה הטבלה המחזורית של מנדלייב?

מנדלייב לא רק סידר את היסודות, אלא גם חזה את קיומם ואת תכונותיהם של שמונה יסודות שטרם התגלו. כשהתגלו יסודות שהתאימו לתחזיותיו, והתברר שחלק מהמשקלים האטומיים נמדדו בעבר באופן שגוי, החלו כימאים בכל העולם להשתמש בטבלה.

האם מנדלייב היה הראשון שהציע טבלה מחזורית?

לא. לותר מאייר הציע טבלה מחזורית ראשונית ב-1864, וג'ון ניולנדס פרסם טבלה ב-1865, אך עבודתו של ניולנדס זכתה להתעלמות.

איזה ספר לימוד כתב מנדלייב בגיל 27?

בתוך 61 יום כתב מנדלייב את "כימיה אורגנית", ספר לימוד בן 500 עמודים שזכה בפרס דומידוב והציב אותו בחזית החינוך הכימי ברוסיה.

איזה יסוד נקרא על שם מנדלייב?

היסוד ה-101 בטבלה המחזורית, מנדלביום, נקרא לכבודו.

עוד בנושא באתר הידען

9 תגובות

  1. הי אבי
    לדעתי סיפור הרקע קצת חסר , נדמה לי…
    אביו מת , האחים "שוחררו" ע"י האימא שלקחה את מנדלייב לאונברסיטת מוסקווה שם לא קיבלו אותו ולכן משם רכבו לסנט. פט.. ששם קיבלו אותו ללימודים , המפעל נשרף כשנה אחרי מות אביו ..ועוד כמה שינויים ביחס למה שרשמת ,
    כמובן שלא היה היחיד שפעל בתחום , אך הסדר שלו היה פורץ דרך.
    כמובן שלא גילו את הטור השמיני של האצילים – שאז טרם נתגלו – בכל מקרה סיפור מדהים!
    בנוסף חשוב

  2. סטיב
    הבסיס של המדע המודרני הוא שיש סדר. המיקריות לא אהודה אצל מדענים, וידוע שלאיינשטיין לדוגמה, זה מאד הפריע.

  3. הוא פשוט החליט לעשות סדר בידע הקיים ובמקרה הוא שם לב שיש חזרה שיטתית. אין לי מושג על מידת דתיותו אבל לא כל סדר בטבע הוא תוצר בריאה יש משובים ועוד שיטות שגורמות לסדר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.