מתוך 11 המרכזים החדשים, 4 יעסקו בנושאי מחקר במדעי הרוח והחברה ו-7 בנושאי מחקר במדעים מדויקים, בהנדסה ובמדעי החיים והרפואה
שר החינוך ויו”ר המל”ג גדעון סער, ויו”ר הועדה לתכנון ותקצוב, פרופ’ מנואל טרכטנברג הודיעו היום על הקבוצות הזוכות בהקמתם של 11 מרכזי מצוינות במסגרת הגל השני של התכנית. דיונים לגבי מספר בקשות נוספות להקמת מרכזים נמצאים בתהליך ויוכרעו בזמן הקרוב.
מתוך 11 המרכזים החדשים, 4 יעסקו בנושאי מחקר במדעי הרוח והחברה ו-7 בנושאי מחקר במדעים מדויקים, בהנדסה ובמדעי החיים והרפואה. המרכזים יקומו כבר במהלך השנה הנוכחית (2013), כשמועד ההפעלה של כל אחד יקבע בהמשך. כמו כן, ייתכן שתוכרז הקמתם של מרכזים נוספים, שהצעותיהם עוד נמצאות בדיון, בהמשך השנה.
הגל השני הינו שלב נוסף ומרכזי בתכנית מרכזי המצוינות ומהווה נדבך חשוב בתכנית הרב שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה – תכנית ששמה לה למטרה לחזק בצורה תשתיתית וארוכת טווח את מעמדה המחקרי של מדינת ישראל. החלטת הממשלה על הקמת תכנית מרכזי המצוינות התקבלה במרץ 2010 (החלטת הממשלה מספר 1503 מיום 14.3.2010). במסגרת התכנית החלו לפעול כבר באוקטובר 2011 ארבעת מרכזי המצוינות הראשונים (הגל הראשון), בחקר מדעי הקוגניציה, אלגוריתמים, אנרגיה סולארית והבסיס הגנטי למחלות באדם.
26 ההצעות המלאות במסגרת הגל השני הוגשו ב-17 תחומים הוערכו על ידי ועדות שיפוט בין-לאומיות, בתהליך שנוהל על ידי הקרן הלאומית למדע. איכותן הגבוהה של כלל ההצעות ובפרט של הזוכות, כפי שהשתקפה בדו”חות ועדות השיפוט, היא תעודת כבוד למחקר ולחוקרים במדינת ישראל.
15 מרכזי המצוינות עליהם התקבלה בשלב זה החלטה חיובית- אלו שקמו בגל הראשון ואלו שיקומו במסגרת הגל השני – יקדמו מחקר חדשני ופורץ דרך במגוון תחומים, יבססו שתופי פעולה מחקריים בין מוסדיים בארץ ובין-לאומיים, יסייעו בקליטת חוקרים חדשים מעולים ויסללו את הדרך להכשרת דור העתיד המצטיין של חוקרים בארץ, על ידי הקמת בתי-ספר בין-מוסדיים ללימודים מתקדמים (Joint Graduate Schools).
להלן רשימת 11 קבוצות המחקר אשר ועדת ההיגוי הכריזה על זכייתן בשלב זה ופרוט תחומי המחקר בהם יעסקו:
- חקר התרבות היהודית בעידן המודרני – קבוצה בניהולו המדעי של פרופ’ ריצ’רד כהן מהאוניברסיטה העברית ובשיתוף חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת בר-אילן ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומאוניברסיטת תל-אביב.
- חינוך וחברת המידע החדשה – קבוצה בניהולה המדעי של פרופ’ יעל קלי מאוניברסיטת חיפה ובשיתוף חוקרים מאוניברסיטת חיפה, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מהטכניון ומהמרכז הבינתחומי הרצליה.
- משפט אמפירי – קבוצה בניהולה המדעי של פרופ’ אילנה ריטוב מהאוניברסיטה העברית ובשיתוף חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהטכניון.
- חקר טראומה המונית- קבוצה בניהולה המדעי של פרופ’ זהבה סולומון מאוניברסיטת תל-אביב ובשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, מאוניברסיטת בר-אילן, מהאוניברסיטה העברית, ממכון ויצמן למדע ומהמרכז הבינתחומי הרצליה.
- היקום הקוונטי: חלקיקים ואסטרו-חלקיקים – קבוצה בניהולו המדעי של פרופ’ יוסף ניר ממכון ויצמן למדע ובשיתוף חוקרים ממכון ויצמן למדע, מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת תל-אביב ומהטכניון.
- אור וחומר – קבוצה בניהולו המדעי של פרופ’ מרדכי שגב מהטכניון ובשיתוף חוקרים מהטכניון וממכון ויצמן למדע.
- אסטרופיזיקה: מהמפץ הגדול לכוכבים – קבוצה בניהולו המדעי של פרופ’ צבי פירן מהאוניברסיטה העברית ובשיתוף חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת תל-אביב, מהטכניון וממכון ויצמן למדע.
- כרומטין ורנ”א ברגולציה גנית – קבוצה בניהולו המדעי של פרופ’ ניר פרידמן מהאוניברסיטה העברית ובשיתוף חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת בר-אילן, מהטכניון, ממכון ויצמן למדע ומהמרכז הרפואי שיבא.
- ביולוגיה מבנית של התא – ביופיזיקה וטכנולוגיות רפואיות – קבוצה בניהולו המדעי של פרופ’ גדעון שרייבר ממכון ויצמן למדע ובשיתוף חוקרים ממכון ויצמן למדע, מאוניברסיטת תל-אביב ומהטכניון.
- הסתגלות הצמח לסביבה המשתנה – קבוצה בניהולו המדעי של פרופ’ הלל פרום מאוניברסיטת תל-אביב ובשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן למדע.
- גישות פיזיקליות לתהליכים דינמיים במערכות חיות – קבוצה בניהולו המדעי של פרופ’ עמית מלר מהטכניון ובשיתוף חוקרים מהטכניון, מאוניברסיטת בר-אילן, מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת תל-אביב וממכון ויצמן למדע.
במסגרת הגל הראשון של התכנית, ארבעת המרכזים הראשונים החלו את פעולתם בתשע”ב (אוקטובר 2011) בתחומים הבאים:
- מרכז בחקר רגולציה גנית במחלות אנושיות מורכבות – קבוצה בראשות פרופ’ חיים סידר מהאוניברסיטה העברית. בקבוצה חברים חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת תל-אביב, מאוניברסיטת בר-אילן, מהמרכז הרפואי שיבא ומהמרכז הרפואי הדסה.
- מרכז בחקר תהליכים קוגניטיביים – קבוצה בראשות פרופ’ ידין דודאי ממכון ויצמן. בקבוצה חברים חוקרים ממכון ויצמן למדע, מאוניברסיטת בר-אילן, מאוניברסיטת תל-אביב, ממכללת עמק יזרעאל ומהמרכז הרפואי סוראסקי.
- מרכז מצוינות בחקר האלגוריתמים – קבוצה בראשות פרופ’ ישי מנצור מאוניברסיטת תל אביב. בקבוצה חברים חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, ממכון ויצמן למדע ומהאוניברסיטה העברית.
- קונסורציום ישראלי לדלקים סולאריים – קבוצה בראשות פרופ’ גדעון גרדר מהטכניון. בקבוצה חברים חוקרים מהטכניון, ממכון ויצמן למדע ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב.
תגובת האוניברסיטה העברית
האוניברסיטה העברית תנהל מדעית ארבעה מתוך 11 מרכזי המצוינות (I-CORE) שיוקמו במסגרת תוכנית המל"ג – כך הודיעו אתמול (30 ינואר) שר החינוך ויו"ר המל"ג גדעון סער ויו"ר הועדה לתכנון ותקצוב פרופ' מנואל טרכטנברג.
בחירת המרכזים נעשתה באמצעות תהליך הערכה ושיפוט של הקרן הלאומית למדע, אשר הקימה ועדות שיפוט בין-לאומיות, שבחנו את 67 ההצעות למרכזי מחקר שהעלו מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. מתוך 11 ההצעות שנבחרו עולה כי האוניברסיטה העברית היא המוסד המוביל בניהול והכוונת מרכזים אלו: ארבעה מהם מנוהלים באופן ישיר ע"י חוקריה, וכן היא לוקחת חלק בארבעה נוספים. נשיא האוניברסיטה, פרופ' מנחם בן-ששון אמר כי: "האוניברסיטה העברית מדורגת ראשונה בין מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, ובמקום 53 בעולם. אין זה מפליא אותי שחוקרי האוניברסיטה מתגייסים לשיפור וחיזוק המחקר בישראל ושותפים במספר כה רב של מרכזי מחקר. בכך ממשיכה האוניברסיטה למלא את שליחותה האקדמית, זוהי הוכחה נוספת להיותה של האוניברסיטה העברית מובילת המחקר בארץ".
ההחלטה על הקמת מרכזי המצוינות התקבלה בממשלה במרץ 2010, מתוך מטרה לחזק בצורה ארוכת טווח את מעמדה המחקרי של מדינת ישראל. התוכנית יצאה לפועל בשני גלים: בגל הראשון הוקמו ארבעה מרכזים, וכעת אושרה הקמת 11 נוספים, שבעה מהם יעסקו במחקר מדעים מדויקים, הנדסה ורפואה והיתר במחקר מדעי הרוח והחברה.
כאמור האוניברסיטה תנהל מדעית את המרכזים הבאים:
אסטרופיזיקה, כרומטין ורנ"א ברגולציה גנית, משפט אמפירי, חקר התרבות היהודית בעידן המודרני. כמו כן, חוקרי האוניברסיטה ישתתפו במרכזים: חקר טראומה המונית; היקום הקוונטי, חלקיקים ואסטרו חלקיקים; גישות פיזיקאליות לתהליכים דינמיים במערכות חיות; הסתגלות הצמח לסביבה המשתנה.
תגובת הטכניון
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר לאחר קבלת ההודעה מיו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופסור מנואל טרכטנברג על שני המרכזים בראשות הטכניון ושמונה בהשתתפות חוקריו: "שוב באה לידי ביטוי העוצמה המדעית של הטכניון במגוון תחומים מדעיים. אני משוכנע שמרכזי המצויינות בהם נוביל ובהם נשתתף יתרמו בצורה משמעותית למדע הישראלי והעולמי ובאמצעותם נחזיר מוחות לישראל".
מרכז אחד – "גישות פיזיקליות לתהליכים דינמיים במערכות ביולוגיות: מרמת המולקולה לרמת התא הבודד", הוא בהובלת פרופסור עמית מלר מהפקולטה להנדסה ביו רפואית. מדובר ביכולת לבחון ולחקור בצורה ישירה תהליכים ביולוגיים ברמת המולקולה הבודדת והתא הבודד, דבר הפותח בידי החוקרים אפשרויות חסרות תקדים להגיע לתובנות מדעיות מקוריות וחדשניות. "חקר התכונות הפיזיקליות והביוכימיות של מערכות ביולוגיות מגוונות, עם דיוק ורזולוציה חסרות תקדים, מאפשר לנו לחשוף את המהות של התהליכים הביולוגים החבויה לעיתים קרובות תחת רעש ותנודות אקראיות במערכת", מסביר פרופסור מלר. "הגישות החדשניות הללו אוחדו יחדיו ככלי המאפשר תאור סטטיסטי של תהליכים ומערכות ביולוגיות המוביל לדור חדש של אפליקציות ביולוגיות וביו רפואיות. מרכז המצוינות שלנו שם לו למטרה לבנות קהילה מדעית משגשגת בתחומי הפיזיקה הביולוגית, ולהביא את ישראל לחזית המחקר העולמית בתחום זה תוך ניצול המשאבים האנושים החזקים, ביסוס וחיזוק טכנולוגיות מתקדמות בתחום, חיזוק ובנייה של קשרי מחקר עם מוסדות נבחרים בעולם, וחינוך הדורות הבאים של המדענים בנושאים הבינתחומיים הללו".
הפעילות של מרכז המצוינות הטכניוני תסווג לשלושה נושאים מרכזיים הקשורים ומשלימים זה את זה: תהליכים ביו-מולקולריים, תהליכים תוך ובין -תאיים, ופיתוח ויישום כלים מתקדמים למחקר ביופיזיקלי. המרכז יסייע בקליטת חברי סגל צעירים מ MIT, Stanford, Caltech ועוד ויצור קשר צמוד למרכזי מצויינות מקבילים בארה"ב, גרמניה, ודרום-קוריאה.
מרכז נוסף – אור וחומר, בהובלת פרופסור מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה. האינטראקציה בין אור לחומר מעסיקה את הקהילה המדעית בעשורים האחרונים. בתקופה זו התפתח המחקר בעניין זה בכיוונים רבים, שהינם שונים זה מזה אך גם קשורים זה בזה. עם התחומים שהתפתחו בתקופה זו נמנות פיזיקה של לייזר ואופטיקה קוואנטית ולא-ליניארית, ואילו תחומים אחרים, כגון אופטיקה אולטרה-מהירה, ננו-פוטוניקה ו- High Field Physics הם תחומים חדשים יותר. במקביל, תחומים מסורתיים כגון הדמיה ומיקרוסקופיה התפתחו כך שהם מאפשרים שימוש באינטראקציות אור-חומר להשגת רזולוציית-על בהדמיה, ספקטרוסקופיה ומטרולוגיה.
כל התחומים האלה קשורים זה בזה, והמרכז החדש נועד לחקור שדה רחב זה של יחסי אור-חומר.
בהקמת המרכז חוברים חוקרים מובילים לכדי צוות בין תחומי, המקיים איזון בין ניסיונאים לתיאורטיקנים ובין חוקרים בכירים – מובילים עולמיים בתחומיהם – וקבוצות צעירות שיצאו לדרך לפני שנים ספורות.
מטרת ההצעה הנוכחית היא לטפח מצוינות במחקר ובהוראה בנושאים הקשורים באופטיקה, ולהחזיר הביתה חוקרים שבחרו לחיות בחו"ל. הפרופסורים מוטי שגב מהטכניון וירון זילברברג ממכון ויצמן, ראשי התכנית: "ניסחנו תוכנית גיוס אגרסיבית שפונה הן לחוקרים בכירים והן לחברי סגל צעירים, ויצרנו קשרים עם חוקרים מובילים בתחומיהם המשמשים כיום פרופסורים במקומות כגון MIT, אוניברסיטת מישיגן, UCLA ו-Imperial College, במטרה להחזירם ארצה. לשנה הראשונה בתוכנית גייסנו את פרופסור אולף לאונהארדט מאוניברסיטת סנט אנדרוס בסקוטלנד אשר הצטרף למכון וייצמן ואת ד"ר נתנאל לינדנר, אשר מצטרף לטכניון. שניהם חוקרים מוכשרים מאד המוכרים בעולם כבעלי יצירתיות יוצאת דופן".
רקע
הקול הקורא להקמת מרכזי המצוינות בשלב השני של התכנית פורסם על-ידי ועדת ההיגוי, בראשות חבר ות”ת פרופ’ שמעון ינקלביץ’, בספטמבר 2011, והופץ לקבוצות חוקרים בארץ ובעולם. הקול הקורא פנה לחוקרים להגיש הצעות בכל אחד מ-18 נושאי המחקר שנבחרו במדעי הרוח, מדעי החברה, משפטים, חינוך, מדעים מדויקים, הנדסה, מדעי החיים ורפואה. רשימת הנושאים להקמת המרכזים גובשה על-ידי ועדת ההיגוי של התכנית, לאחר בחינת כלל ההצעות שהוגשו על-ידי למעלה מ- 1,200 חוקרים ישראליים מהארץ ומחו”ל.
תהליך ההערכה והשיפוט של ההצעות להקמת המרכזים נעשה על-ידי הקרן הלאומית למדע, באמצעות הקמת ועדות הערכה בינלאומיות, אשר בחנו את ההצעות על בסיס תחרותי תוך התייחסות ליתרון התחרותי של כל תכנית בתחומי המחקר. תהליכי השיפוט וההערכה התבצעו בשני שלבים- בשלב ראשון הוגשו 67 הצעות מקדמיות מתחרות ומתוכן נבחרו 26 המובילות שהתבקשו להגיש הצעות מלאות.
תהליך השיפוט, ובכלל זה התקשורת עם יו”ר ועדת השיפוט וחבריה, העברת מידע הנחוץ לצורך עבודת הוועדה והתנהלות שוטפת מול ועדות השיפוט המקצועיות, הוועדה המתאמת וועדת ההיגוי, התבצעו במלואם על ידי הקרן הלאומית למדע, תוך שמירה על הנהלים המקובלים בקרן.
החומר שהתקבל מוועדת השיפוט הוצג בפני ועדת ההיגוי ע”י חברי הועדה המתאמת. ועדת ההיגוי דנה בהמלצות אלה, בחנה את הנהלים אשר על פיהם נערך תהליך השיפוט ואת ההיבטים השונים שעלו בסיכומי הדיונים בועדות המקצועיות באשר לדגשים, לחוזקות ולחולשות של כל אחת מן ההצעות המקדמיות ובאשר להתאמתן למדיניות תכנית מרכזי המצוינות. לאחר דיוני ועדת ההיגוי, נבחרו מבין אותן 26 הצעות מלאות, 11 קבוצות אשר יקימו את מרכזי המצוינות הבאים.
התקציב הממשלתי הייעודי לתכנית, שמוקצה דרך ות”ת, הינו 450 מליון ₪ על פני שנות ההפעלה, וזאת על-פי החלטת הממשלה בנושא שהתקבלה במרץ 2010 (החלטת הממשלה מספר 1503). ות”ת פועלת גם לגיוס שותפים אסטרטגיים לתכנית, והמוסדות השותפים מממנים חלק נוסף השווה למחצית המימון מות”ת ומהשותפים.
מודל ההפעלה של המרכזים בגל השני
בעיצוב הגל השני של התכנית ייושמו לקחים מהגל הראשון – “שלב הפיילוט” – בו הוקמו ארבעת המרכזים הראשונים. כדי להסיר ככל הניתן מגבלות בבחירת הרכב החוקרים, המרכזים החדשים מאפשרים התאגדויות של חוקרים מובילים בתחום מחקרי מוגדר, ללא תלות בשיוכם המוסדי. כמו כן, על-מנת שהמחקר במרכזים יהיה ממוקד ויאפשר סינרגיה אמיתית בין החוקרים, מספר החוקרים בכל מרכז הינו מצומצם יותר מאשר בגל הראשון, ומותאם לסוג המחקר במרכז (ניסיוני או עיוני). כל זאת מתוך מטרה להבטיח עידוד המצוינות תוך קיום הליך תחרותי אמיתי.
על מנת לעודד שיתופי פעולה מחקריים בין החוקרים השותפים במרכז המגיעים מהמוסדות השונים, התכנית מעודדת מחקר משותף בין החוקרים מהמוסדות השונים, הנחייה משותפת של תלמידי מחקר ע”י החוקרים החברים במרכז, ללא תלות בשיוכם המוסדי. כמו כן, התכנית מעודדת קיום סדנאות ותוכניות הוראה ייחודיות, לרבות לתארים מתקדמים בעלי פוטנציאל בינלאומי (International Graduate Programs), קיום ופיתוח של שיתופי פעולה עם התעשייה ותרומה לקהילה בתחום המחקר (כגון קיום הרצאות לקהל הרחב או תכניות לתלמידי בתי ספר).
יוזמת מרכזי המצוינות – רקע
תכנית מרכזי המצוינות (I-CORE: Israeli Centers of Research Excellence) גובשה במסגרת התכנית הרב-שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה, והוצגה לממשלה ע”י שר החינוך ויו”ר מל”ג גדעון סער ויו”ר ות”ת פרופ’ מנואל טרכטנברג בישיבתה ביום ה-14 במרץ 2010. התכנית מנוהלת במשותף על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב ועל ידי הקרן הלאומית למדע.
ועדת ההיגוי של התכנית, שבראשה עומד פרופ’ שמעון ינקלביץ’, חבר ות”ת, אחראית לתכנון ולאישור עקרונות התכנית וביצועה, לתהליך בחירת תחומי המחקר, ולהכרזה על הקבוצות הנבחרות להקמת מרכזי המצוינות. הוועדה המייעצת הבינלאומית של התכנית מייעצת לוועדת ההיגוי בנושאים שונים, נותנת נקודת ראות מקצועית חיצונית לתכנית, ומסייעת לקרן בניהול תהליך ההערכה.
במסגרת התכנית מוקמים באופן מדורג מרכזי מצוינות – מרכזי מחקר מובילים במגוון של תחומים. מרכזי המצוינות והחזון שהתכנית מייצגת, נועדו לחזק בצורה תשתיתית וארוכת-טווח את מעמדה המחקרי של מדינת ישראל ואת האטרקטיביות האינהרנטית שלה בקרב חוקרים מובילים בארץ ובעולם. “מרכז מצוינות” הינו התאגדות של חוקרים מעולים בתחום מחקרי מוגדר, אשר באים מקרב אנשי הסגל והמחקר במוסדות השונים להשכלה גבוהה, לשם קידום מחקר מעמיק, פורץ דרך וחדשני בתחום זה. המרכז משמש עוגן לתשתיות מחקריות וצוותי חוקרים בתחומו לשימושם של כלל חברי המרכז, ומאפשר ניצול מיטבי של הפוטנציאל המדעי של מדינת ישראל.
מלבד השימוש בתשתיות מחקר מתקדמות המוקמות ומשודרגות במסגרת המרכז, החוקרים במרכז נהנים מתקציב נכבד המיועד לפעילות שוטפת של המרכז ובכללה פעילות בינלאומית, מלגות לתלמידי מחקר ועמיתי מחקר בתר-דוקטורנטים, שימוש בציוד וחומרים, העסקת כוח-אדם טכני ואדמיניסטרטיבי הנותן שירותים למרכז.
בנוסף לחוקרים החברים במרכז המגיעים ממוסדות שונים בארץ, אל כל מרכז מצוינות מצטרפים במהלך שלוש השנים הראשונות לפעילותו חוקרים ישראליים חדשים ומבטיחים שמינויים מלווה במענקים נדיבים- מימון תכניות מחקר (לחמש שנים) ורכישת ציוד.
יעדי התוכנית הינם:
- חיזוק המחקר המדעי בישראל וביסוס מעמדו כגורם מוביל בעולם;
- “השבת מוחות”: החזרת חוקרים מצטיינים לארץ ככלי מרכזי לחיזוק היכולות המחקריות והסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה;
- יצירת מסה קריטית והעצמת היתרונות היחסיים בתחומי מחקר נבחרים במוסדות השונים;
- שיפור ושדרוג התשתיות המחקריות באוניברסיטאות;
- עידוד חדשנות אקדמית, לרבות שילובים בין מספר תחומי דעת (רב¬-תחומיות);
- קיום וקידום תכניות הוראה והכשרה מתקדמות בתחומים נבחרים;
- עידוד שיתופי פעולה מחקריים בין המוסדות להשכלה גבוהה, אוניברסיטאות, מכללות ובתי חולים כאחת;
- חיזוק המחקר המדעי בישראל בתחומים בעלי חשיבות מערכתית ולאומית;
- שיתוף פעולה עם מוסדות מחקר וחוקרים מובילים בעולם.
תגובה אחת
טוב שמקימים את מרכזי המצוינות הללו אבל אם כבר משקיעים כ"כ הרבה כסף, היה צריך להתמקד במרכזי מצוינות במדעי הטבע בלבד. מדעי החברה והרוח כבודם במקומם מונח אבל מעבר לתיאוריות אין בהם תוצאות פרקטיות. מכיוון שמושקע כסף כה רב, מן הראוי שיהיה בעל תוצאות פרקטיות ויניב פירות לטובת כלל הציבור ובמקרה זה "אין טוב מכסף טוב". לטעמי, מעבר לכמות מסוימת של משרות אשר מרכזים אלו יספקו לטובים שבינינו, החשיבות העליונה בטווח הארוך הינה במידה רבה הפרקטיות, ז"א, התוצאות היישומיות של המדעים ואילו מתקבלות, מה לעשות, רק ממדעי הטבע ולא ממדעי הרוח (כשמם כן הם, אוויר חם) וגם לא ממדעי החברה שהקשר בינם לבין המדעים המדויקים הינו רק בשם מדע, אך דיוק אין בהם בהכרח כלל וכלל.
וכדי לסבר את האוזן, אני בעל תואר שלישי באחד ממדעי החברה.