כימאים מאוניברסיטת בראון פיתחו התחבולה כיצד להעביר תרופות נוגדות-סרטן ישירות ובלעדית לתאים הסרטניים ובכך להפחית את תופעות הלוואי הכרוכות בטיפולים
דר. משה נחמני
חולות סרטן השד ניצבים בפני קשיים רבים, בכללם אלו הנובעים במהלך המאבק הרפואי כנגד הסרטן עצמו. לתרופות הניתנות למטופלים במהלך הכימותרפיה יש תופעות לוואי קשות כגון הקאות, סחרחורות, אנמיה ואובדן שיער. תופעות לוואי אלו מתרחשות בשל העובדה כי התרופות המשוחררות בתוך הגוף פועלות הן על תאים סרטניים והן על תאים בריאים.
התחבולה הינה כיצד להעביר תרופות נוגדות-סרטן ישירות ובלעדית לתאים הסרטניים. כימאים מאוניברסיטת בראון (Brown) סבורים כי נמצא בידם הפתרון: הם פיתחו זוג ננו-חלקיקים "תאומים" המתמקדים באופן בררני בתא סרטני מסוג Her-2-חיובי, תא ממאיר המשפיע על כשלושים אחוזים מחולי סרטן השד.
הננו-חלקיק המשולב נקשר לתא הסרטני הייחודי לו ופורק הישר אליו את התרופה נוגדת הסרטן ציס-פלטינה. התוצאה: הצלחה מוגברת בקטילת התאים הסרטניים תוך הפחתה ניכרת בתופעות הלוואי שמקורן בתרופה.
"בדומה לטיל, אינך מעוניין שהתרופה נוגדת-הסרטן תשתחרר בכל מקום," הסביר Shouheng Sun, פרופסור לכימיה באוניברסיטת בראון וכותב המאמר, המתאר את המחקר, שהתפרסם בכתב-העת המדעי The Journal of the American Chemical Society. "אתה מעוניין כי היא תפגע בדיוק בתאים הסרטניים ולא באלו הבריאים."
הננו-חלקיקים התאומים מורכבים מננו-חלקיק אחד העשוי זהב (Au) ושני העשוי מתחמוצת ברזל (Fe3O4). בצד האחד, מחובר אליהם נוגדן חלבוני סינתטי הקשור לננו-חלקיק הברזל. בצד השני, מחוברת אליהם התרופה נוגדת-הסרטן ציס-פלטינה הקשורה לננו-חלקיק הזהב. חזותית, כל ה"מתקן" נראה כעין משקולת מוארכת או בעצם כרכב-משא, המצויד במערכת GPS מעולה, והנושא עליו נוסע חשוב ביותר.
במקרה שלנו, ה- GPS מקורו בננו-חלקיק הברזל המתביית על תא סרטני בדומה לטיל מונחה. הנוגדן המחובר חיוני, מכיוון שהוא זה שנקשר לאנטיגן, חלבון הממוקם על פני-השטח של התא הממאיר. בשפה אחרת – רכב הננו-חלקיק "עוגן" על גבי התא הסרטני כאשר הנוגדן והאנטיגן נקשרים ביניהם. ברגע שהוא עוגן, הרכב פורק את המטען שלו, תרופת הציס-פלטינה, ישירות לתא הממאיר.
"זה כמו כדור קסם", מוסיף אחד מהחוקרים. כפתרון יצירתי, צוות המחקר השתמש בקשר קוולנטי רגיש-pH בכדי לחבר את תרופת הציס-פלטינה לננו-חלקיק הזהב וזאת בכדי להבטיח שהתרופה לא תשתחרר לה סתם בגוף אלא רק באותו רגע ובאותו המיקום בו היא נדרשת – בתא הממאיר.
בניסויים מעבדתיים, זוג הננו-חלקיקים הצליח להתמקד בתאים הסרטניים ולשחרר את התרופה הרצויה לתוכם, תוך קטילה של כשמונים אחוזים מהם.
בשלב הבא, החוקרים ייבחנו את מערכת הננו-חלקיקים הזו בניסויי מעבדה עם בע"ח. הם גם מתכננים להכין זוג ננו-חלקיקים שיוכלו לשחרר את התרופה באמצעות חימום מגנטי בשליטה מרחוק.
