מחקר אורך של האוניברסיטה העברית עקב אחר 1,035 מבוגרים יהודים בישראל במשך חצי שנה. החוקרים זיהו ארבעה מסלולים של מצוקה נפשית אחרי 7 באוקטובר. לדבריהם, הדרך שבה המצוקה משתנה מנבאת תסמינים פוסט־טראומטיים טוב יותר ממדידה אחת.
מצוקה קשה בשבועות הראשונים אחרי טראומה אינה מעידה בהכרח על פגיעה נפשית מתמשכת. זו אחת המסקנות של מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית. את המחקר הובילו ד"ר דנה קצוטי ופרופ' אריאל כנפו־נעם מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קולומביה. לצדם עבד פרופ' אנתוני מנצ'יני מאוניברסיטת פייס בניו יורק. המאמר ראה אור בכתב העת Clinical Psychological Science.
ארבעה מסלולים של מצוקה נפשית אחרי 7 באוקטובר
החוקרים עקבו אחר מדגם מייצג ארצי של 1,035 מבוגרים יהודים בישראל. המשתתפים ענו על שאלונים בשלוש נקודות זמן. הראשונה הייתה כשבועיים אחרי המתקפה, השנייה כשבעה שבועות אחר כך, והשלישית כעבור חצי שנה. השאלונים בחנו מצוקה נפשית, תסמיני דחק פוסט־טראומטי וחשיפה לטראומה. הם בחנו גם רגשות, אמפתיה, תמיכה חברתית, התנדבות ואמונות לגבי העולם.
ניתוח המסלולים חשף ארבע קבוצות:
- חוסן (54%): רמות מצוקה נמוכות יחסית לאורך כל התקופה.
- התאוששות (27%): מצוקה קשה בהתחלה, ושיפור ניכר בהמשך.
- מצוקה כרונית (18%): מצוקה גבוהה בכל שלוש המדידות.
- הופעה מאוחרת (2.5%): מצוקה קלה בהתחלה, שהחמירה בחודשים שלאחר מכן.
לפי החוקרים, הממצאים מעוררים גם הרגעה וגם זהירות. יותר ממחצית המשתתפים הפגינו חוסן, ועוד רבע התאוששו למרות מצוקה קשה מיד אחרי המתקפה. עם זאת, כמעט אחד מכל חמישה עדיין סבל ממצוקה מתמשכת חצי שנה אחרי פרוץ המלחמה.
לא רק היכן מסיימים, אלא איך מגיעים לשם
החוקרים רואים בממצא הבא את החשוב ביותר במחקר. המסלולים ניבאו תסמיני דחק פוסט־טראומטי מעבר למדידת מצוקה בנקודת זמן אחת. החוקרים התחשבו גם ברמת המצוקה כעבור חצי שנה. אך גם אז, דפוס השינוי לאורך החודשים המשיך לנבא את התסמינים. במילים אחרות, חשוב לא רק היכן אדם מסיים, אלא גם איך הגיע לשם.
"אחד המסרים החשובים ביותר בממצאים שלנו הוא שמצוקה מוקדמת אינה אומרת בהכרח שאדם נמצא בדרך לקשיים נפשיים ארוכי טווח", אמרה ד"ר קצוטי. "אנשים רבים שחוו בהתחלה מצוקה קשה התאוששו עם הזמן. עם זאת, הערכה יחידה אינה יכולה לזהות את כל מי שיזדקק לתמיכה. מעקב אחר השינוי בתסמינים לאורך זמן מאפשר להבחין בין התאוששות טבעית לבין דפוסים שעשויים לחייב התערבות קלינית".
מי הפגין חוסן ומי נשאר במצוקה
החוקרים זיהו כמה גורמים הקשורים למסלולים השונים. משתתפים מבוגרים יותר וגברים הפגינו חוסן בשכיחות גבוהה יותר. כך גם מי שחוו רגשות חיוביים בשבועות שאחרי המתקפה, ומי שתפסו את העולם כמקום בטוח. בנוסף, מי שהתנדבו באופן קבוע לפני המלחמה נטו יותר למסלול של חוסן.
לעומת זאת, החוקרים מצאו קשר בין חשיפה רבה יותר לאירועים טראומטיים ובין מצוקה מתמשכת. אותו קשר הופיע אצל בעלי אמפתיה רגשית גבוהה, כלומר הזדהות עם סבל של אחרים.
בדרך כלל רואים באמפתיה תכונה חברתית מגוננת. אולם במחקר, מצוקה אמפתית הופיעה לצד מצוקה נפשית גבוהה יותר ומסלולים פחות מסתגלים. דאגה אמפתית, צורה מווסתת יותר של אמפתיה, ציירה תמונה מורכבת יותר. היא הופיעה לצד מצוקה רבה יותר, אך גם לצד התנדבות ותמיכה באחרים. לכן, לפי החוקרים, אמפתיה עשויה להיות תובענית רגשית ומועילה חברתית בעת משבר לאומי.
חלק מהממצאים סותרים הנחות מקובלות. בניגוד למחקרים קודמים, תמיכה חברתית או התנדבות במהלך המלחמה לא ניבאו תוצאות טובות יותר. מנגד, מי שהתנדבו באופן קבוע עוד לפני המלחמה הפגינו חוסן בשכיחות גבוהה יותר. לדברי החוקרים, הרגלים ומשאבים נפשיים ותיקים עשויים להגן יותר מהתנהגויות שאנשים מאמצים בזמן משבר.
מה המשמעות לטיפול אחרי טראומה המונית
לפי החוקרים, הממצאים מדגישים את הצורך במבט ארוך טווח על בריאות הנפש אחרי טראומה המונית. לדבריהם, עדיף לא להסתמך רק על סינון מוקדם. הערכות חוזרות לאורך זמן יכולות לזהות טוב יותר את מי שתסמיניו אינם חולפים. הן יכולות לזהות גם את מי שתסמיניו מופיעים רק אחרי חודשים. כך שירותי בריאות הנפש יוכלו לכוון את התמיכה למקום הנחוץ ביותר.
מלחמות, אסונות טבע ומשברים ממושכים הופכים נפוצים יותר בעולם. לכן, לדברי החוקרים, למסקנות יש משמעות גם מחוץ לישראל. הבנת ההסתגלות הנפשית כתהליך דינמי, ולא כתמונת מצב, עשויה לעזור לקלינאים ולקובעי מדיניות. היא יכולה לשפר את זיהוי הסיכון, את חלוקת המשאבים ואת התמיכה בהחלמה.
שאלות ותשובות
האם מצוקה קשה מיד אחרי טראומה מעידה על פגיעה מתמשכת?
לא בהכרח. כרבע מהמשתתפים חוו מצוקה קשה בהתחלה, והמצב שלהם השתפר מאוד בהמשך.
כמה מהמשתתפים נשארו במצוקה מתמשכת?
כ־18%, כמעט אחד מכל חמישה. המצוקה שלהם הייתה גבוהה בכל שלוש המדידות, עד חצי שנה אחרי המתקפה.
מדוע לא מספיקה בדיקה אחת?
מפני שדפוס השינוי לאורך זמן ניבא תסמינים פוסט־טראומטיים גם מעבר לרמת המצוקה ברגע אחד. בנוסף, כ־2.5% מהמשתתפים פיתחו מצוקה רק בחודשים שאחרי המתקפה.
האם התנדבות מגינה מפני מצוקה?
התנדבות קבועה לפני המלחמה הופיעה לצד חוסן. לעומת זאת, התנדבות במהלך המלחמה לא ניבאה מסלולים עמידים יותר.
המאמר המדעי
Psychological-Distress Trajectories and Posttraumatic-Stress-Disorder Symptoms Following Continuous Trauma: Empathy, Positive Emotions, and World Beliefs After the October 7th Attack, Dana Katsoty, Anthony D. Mancini, Ariel Knafo-Noam, Clinical Psychological Science, 2026.
עוד בנושא באתר הידען
- מצוקה נפשית וקושי כלכלי אחרי 7 באוקטובר
- סקירת מחקרים על בריאות הנפש לאחר 7 באוקטובר
- גירוי מוחי וזיכרונות פולשניים
- מחקר: טראומת 7 באוקטובר הובילה לעלייה דרמטית בתסמיני OCD בקרב ניצולים
- מחקר בעכברים: דחק בגיל צעיר השאיר „צלקת” במוח
מקור: הודעת האוניברסיטה העברית (באתר Medical Xpress)
