תקציב תוכנית החלל ירד בכ־77% בתוך שלוש שנים, וסוכנות החלל נותרה חודשים ארוכים בלי מנהל קבוע. מרכזי המחקר בפריפריה התריעו על שכר שלא שולם. התחום הלאומי של הבינה המלאכותית הועבר למשרד ראש הממשלה. חלק שלישי בסדרת הידען הבוחנת אם משרדי הממשלה קידמו את מטרותיהם או פעלו בניגוד להן.
לכתבות הקודמות בסדרה: משרד החינוך בתקופת קיש · המשרד להגנת הסביבה בתקופת סילמן
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הוא משרד קטן. אבל יש לו תפקידים שאיש אחר בממשלה אינו ממלא. הוא אחראי לסוכנות החלל הישראלית. הוא מממן מרכזי מחקר אזוריים בצפון ובדרום. הוא מפעיל מלגות, מרכזי מדע לקהילה ותוכניות לחינוך מדעי. והוא אמור להוביל את המחקר האזרחי בתחומים שהשוק אינו מממן בעצמו.
בסדרת כתבות זו בוחן אתר הידען את תפקוד משרדי הממשלה בתחומי המדע, הטכנולוגיה והסביבה. הפרק הראשון עסק במשרד להגנת הסביבה, והפרק השני במשרד החינוך. הפרק הנוכחי עוסק במשרד המדע בתקופת השרה גילה גמליאל, שנכנסה לתפקיד במרץ 2024, לאחר סגירת המשרד למודיעין שבראשו עמדה. המבחן כאן אינו מספר ההכרזות. המבחן הוא אם הגופים שבאחריות המשרד התחזקו או נחלשו.
התקציב: בסיס מקוצץ ותלות בהעברות
לפי מפתח התקציב, תקציבו המקורי של משרד המדע ל־2026 עמד על 311 מיליון שקל. לפי דיווח באתר אנשים ומחשבים, זו ירידה של כ־15% לעומת תקציב הבסיס של השנה הקודמת, שעמד על 365 מיליון שקל. לאחר העברות תקציביות במהלך השנה עלה התקציב ל־414 מיליון שקל. בשנת 2025 הוציא המשרד בפועל כ־368 מיליון שקל.
המשמעות היא שחלק ניכר מהכסף אינו מובטח מראש. הוא תלוי בהסכמות עם משרד האוצר במהלך השנה. גופים שמתכננים מחקר לשנים קדימה, כמו מרכזי מחקר וקבוצות חלל, מתקשים לעבוד במצב כזה.
סוכנות החלל: תקציב שצנח והנהלה שהתרוקנה
ביוני 2026 פרסם תחקיר N12 כי תקציב סוכנות החלל ירד מכ־62 מיליון שקל ב־2023 ל־14 מיליון שקל ב־2026. זו ירידה של כ־77%. 14 מיליון השקלים מופיעים במפתח התקציב בסעיף "תכנית החלל" של המשרד.
התמונה אינה חד־משמעית. בדיווחים על אישור התקציב במרץ 2026 הוצגו לתחום החלל סכומים גדולים בהרבה, אך לא פורט כיצד חושבו ואילו מהם מגיעים מגופים אחרים, כמו רשות החדשנות. הידען ביקש מהמשרד השוואה מלאה על בסיס חשבונאי זהה ולא קיבל מענה.
לפי התחקיר, לסוכנות יש כעשרה תקנים בלבד. גורם בכיר בה טען שלשכת השרה עיכבה את איוש כמחציתם. מנהל הסוכנות, תא"ל (מיל') אורי אורון, הודיע באוגוסט 2025 שלא יבקש להאריך את כהונתו. התפקיד נותר פנוי כחמישה חודשים. רק במרץ 2026 אישרה הממשלה את מינויו של רן לבנה, שהוביל בעבר את משימת "רקיע" מטעם קרן רמון, למנהל הסוכנות לארבע שנים. גם יו"ר הסוכנות, פרופ' דן בלומברג, שכיהן מאז 2022, סיים את תפקידו. את מקומו תפסה ביולי 2025 ד"ר שמרית תירוש־ממן.
הפרויקט הבולט שנתקע הוא "בראשית 2". המשימה הוכרזה אחרי התרסקות החללית "בראשית" על הירח ב־2019. בינואר 2025 נחתם הסכם עם איטליה לניהול משותף שלה. לפי התחקיר, ביוני 2026 היא עדיין לא החלה בפועל.
מה כן נעשה בתחום החלל
חשוב להציג גם את הצד השני. ב־10 בדצמבר 2025 חתמה השרה גמליאל על הסכם אסטרטגי עם נאס"א, בתוקף עד נובמבר 2035. ההסכם מסדיר גישה הדדית למתקנים ולמשאבי מחקר, ושיתוף פעולה בתוכנית ארטמיס ובטלסקופ החלל ULTRASAT.
בדצמבר 2025 הוכרזה גם מעבדת המו"פ הלאומית Access to Space במצפה רמון. תקציבה 60 מיליון שקל, מתוכם 40 מיליון שקל במענקי ממשלה. היא אמורה להוזיל לחברות ישראליות שיגור וניסויים בחלל בלפחות 35%. במימון שותפים גם רשות החדשנות, ות"ת, משרד הביטחון ומשרד האוצר. במאי 2026 פרסמה סוכנות החלל קול קורא להצעת ניסויים לננו־לוויינים שיוכלו לטוס במשימות ארטמיס.
אלה צעדים ממשיים. אבל רובם הסכמי מסגרת ופרויקטים בשיתוף גופים אחרים. השרה הציבה כיעד לאומי לשלוח לחלל אסטרונאוטית ישראלית ראשונה. בתגובה לתחקיר N12 מנה המשרד בין הישגיו את תקצוב האסטרונאוטית והכשרתה, את פרויקט "עיר החלל" במצפה רמון ואת ההסכם עם נאס"א. הידען ביקש מהמשרד פירוט של ביצוע בפועל, ולא קיבל מענה.
מינויים: מקצועיות מול קרבה פוליטית
תחקיר N12 הציג סדרת מינויים ומינויים מתוכננים במשרד ובסוכנות החלל. לפי התחקיר, השרה ביקשה למנות לתפקיד מקצועי בסוכנות מועמדת שלא עמדה בתנאי הסף, והמינוי לא יצא לפועל. המועמדת עצמה מסרה כי מעולם לא עבדה בסוכנות וכי הטענה למינוי לא מקצועי חסרת בסיס.
לפי התחקיר, לממלאת מקום ראש אגף התכנון והבקרה מונתה אשת תקשורת, בתו של פעיל ליכוד המקורב לשרה. ניסיון למנות משנה למנכ"ל נבלם בנציבות שירות המדינה. עוד דווח כי בלשכה הועסקו כיועצים פעילי ליכוד שעיסוקם העיקרי, לטענת מקורות בתחקיר, הוא גיוס מתפקדים.
השרה גמליאל סירבה להשיב ל־25 שאלות של N12. משרד המדע מסר אז כי בתחקיר "אי־דיוקים רבים". לדבריו, השינויים המבניים שיפרו את היעילות, והשרה מינתה לסוכנות מנהלים "בכירים וראויים" לאחר עזיבת קודמיהם.
למה זה חשוב? סוכנות חלל קטנה תלויה כמעט כולה באנשיה. אין לה תעשייה משלה. היא מתווכת בין המדינה, האקדמיה, התעשייה וסוכנויות זרות. כשכמחצית מעשרת התקנים אינם מאוישים, הסוכנות מאבדת את היכולת לנהל פרויקטים ולהיות שותפה אמינה בחו"ל.
מרכזי המחקר בפריפריה: שכר שלא שולם
המו"פים האזוריים הם שבעה מרכזי מחקר הפועלים בעיקר בצפון ובדרום. ביניהם מיגל בקריית שמונה, מכון שמיר בקצרין, חברת הגליל בשפרעם ומו"פ עוטף עזה. הם עוסקים במחקר יישומי בחקלאות, בסביבה ובבריאות, ומחברים בין האקדמיה לבין התושבים. לפי מנהליהם, הם מעסיקים ישירות כ־700 עובדים.
ביוני 2026 שלחו מנהלי המרכזים מכתב דחוף לשרה גמליאל. הם דרשו לעצור קיצוץ של עשרות אחוזים בתקציביהם ולשחרר את תמיכות 2026. לדבריהם, בחלק מהמרכזים לא שולם שכר במשך כמה חודשים, ויש חשש לעזיבה של עובדים רבים. הם תיארו את המצב כ"נקודת סיכון ממשית" לכל המערכת.
הנושא נדון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. לפי הדיווחים, מנכ"ל המשרד, עומר שכטר, הטיל את האחריות לעיכוב על אגף התקציבים באוצר. לפי הודעת הוועדה, אגף התקציבים טען מנגד שיש במשרד כסף פנוי לתמיכות. כלומר, שני משרדי ממשלה האשימו זה את זה, ובינתיים עובדי מחקר בפריפריה חיכו לשכר. וחלק מהמרכזים האלה פועלים דווקא באזורים שנפגעו קשה במלחמה, בגליל ובעוטף עזה.
בינה מלאכותית: התחום נלקח מהמשרד
ב־2023 הטילה החלטת ממשלה 173 על משרד המדע להקים מרכז ידע ותיאום בתחום הבינה המלאכותית. אבל בספטמבר 2025 קיבלה הממשלה את החלטה 3375. בעקבותיה הוקם מטה לאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההחלטה העבירה את משרת ראש אגף הבינה המלאכותית ממשרד המדע למטה החדש. למטה הוקצו כ־120 מיליון שקל ל־2026.
ביוני 2026 פרסם מבקר המדינה ביקורת על היערכות הממשלה לבינה מלאכותית. לפי המבקר, עד סוף הביקורת לא אושרה תוכנית לאומית ארוכת טווח לתחום. גם כשאושרו תקציבים, הביצוע היה חלקי, ובתחומים מסוימים "נמוך במיוחד". הדבר בלט במיוחד בתשתיות מחשוב־על ובאימון מודלים גדולים.
המשרד הציג בכנסת תוכניות חינוכיות כמו "בינה מלאכותית לכל ילד" לתלמידי כיתות ד'–ו'. אבל בתחום החשוב ביותר לעתיד הכלכלה והמחקר, משרד המדע כבר אינו הגוף המוביל.
המבחן של משרד המדע
אין לייחס את כל הקשיים לשרה הנוכחית. המלחמה הביאה לקיצוצים בכל משרדי הממשלה. גם סוכנות החלל הייתה קטנה וחסרת משאבים עוד לפני 2024. ובכל זאת, משרד קטן נמדד דווקא ביכולתו לשמור על הגופים שבאחריותו כשהכסף מועט.
בתקופת כהונתה של גמליאל נחתמו הסכמים בין־לאומיים חשובים והוכרזו מיזמים חדשים. אך באותה תקופה הצטמק תקציב תוכנית החלל, תפקידי מפתח בסוכנות נותרו פנויים, מרכזי המחקר בפריפריה המתינו לכסף, ותחום הבינה המלאכותית עבר לגוף אחר.
השאלה שנותרת פתוחה היא האם משרד המדע עדיין מסוגל לבנות יכולות מדעיות לאומיות לטווח ארוך, או שהוא הופך בהדרגה למשרד של הכרזות וטקסים.
תגובת משרד המדע
אתר הידען פנה לדוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ב־11 באוקטובר 2026 עם 14 שאלות. השאלות עסקו בביצוע התקציב, במו"פים האזוריים, במלגות ובמדע בקהילה, במועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, בבינה מלאכותית, בתקציב החלל ובמינויים. המשרד התבקש להשיב עד השעה 17:00 באותו יום ולצרף נתונים ומסמכים.
עד לפרסום הכתבה לא התקבלה תגובה מהמשרד. ככל שתתקבל תגובה, היא תובא לידיעת הקוראים.
שאלות ותשובות
האם תקציב החלל באמת ירד ב־77%?
לפי תחקיר N12 ונתוני מפתח התקציב, כן: מכ־62 מיליון שקל ב־2023 ל־14 מיליון שקל ב־2026 בסעיף "תכנית החלל". המשרד טען שבתחקיר אי־דיוקים רבים, אך לא העביר להידען השוואה מלאה על בסיס חשבונאי זהה.
מה הם המו"פים האזוריים ולמה הם חשובים?
אלה שבעה מרכזי מחקר יישומי בפריפריה, בהם מיגל, מכון שמיר ומו"פ עוטף עזה. הם מעסיקים כ־700 עובדים, רובם תושבי האזור, ומקשרים בין מחקר לבין חקלאות, תעשייה וחינוך מקומי.
האם למשרד המדע יש עדיין תפקיד בבינה מלאכותית?
תפקיד מצומצם. מאז החלטת הממשלה מספטמבר 2025, המטה הלאומי לבינה מלאכותית פועל במשרד ראש הממשלה, ומשרת ראש אגף הבינה המלאכותית הועברה אליו. משרד המדע ממשיך להפעיל תוכניות חינוכיות בתחום.
מקורות מרכזיים
N12 – תחקיר "המבקר" על סוכנות החלל · מפתח התקציב – משרד המדע 2026 · אנשים ומחשבים – מכתב מנהלי המו"פים האזוריים · המכון הישראלי לדמוקרטיה – המטה הלאומי לבינה מלאכותית · מבקר המדינה – ההיערכות הממשלתית לבינה מלאכותית · החלטת ממשלה 173
עוד בנושא באתר הידען
- משרד החינוך בתקופת קיש: שפל בהישגי המדעים והמתמטיקה, ופיקוח רופף על לימודי הליבה
- המשרד להגנת הסביבה בתקופת סילמן: שיעור המיחזור ירד, יותר פסולת נקברה באדמה וההיערכות לאקלים דשדשה
- השרה גמליאל בכנס רמון: הסכם עשור עם נאס״א, מעבדת חלל במצפה רמון ואסטרונאוטית ישראלית
- ד"ר שמרית ממן תעמוד בראש סוכנות החלל הישראלית
- האקדמיה הלאומית למדעים ממליצה להקים קרן לאומית למדע יישומי
הכתבה עודכנה ב־22 באוקטובר 2026: נוסף מידע על מינוי רן לבנה למנהל סוכנות החלל במרץ 2026.
