מחקריו של נאור הניחו יסודות לשיטות הצפנה מתקדמות, להגנה על פרטיות ולמחשוב מבוזר. ועדת הפרס הוקירה יותר משלושה עשורים של מחקר, שהשפיע גם על טכנולוגיות יומיומיות, ממערכות אבטחת מידע ועד למנגנוני הוכחת עבודה.
פרופ' מוני נאור ממכון ויצמן למדע הוא חתן פרס דונלד א' קנות' (Donald E. Knuth Prize) לשנת 2026, המוענק לחוקרים שתרמו תרומה עמוקה ומתמשכת ליסודות מדעי המחשב. הזכייה הוכרזה בתחילת אוקטובר, וועדת הפרס בחרה להוקיר את השפעת מחקריו של נאור על תחומים רבים בעולם המחשוב, ובהם קריפטוגרפיה, פסאודו־אקראיות, אלגוריתמים ומחשוב מבוזר.
בניגוד לפרסים המוענקים על תגלית אחת, פרס קנות' נועד להכיר במפעל מחקרי ארוך שנים. בנימוקיה הדגישה הוועדה את יכולתו של נאור לזהות שאלות יסודיות לפני שחשיבותן התבררה לקהילה המדעית, ולפתח עבורן מסגרות תאורטיות שהפכו לבסיס למחקרים רבים.
כיצד מגינים על מידע גם כאשר התוקף מתוחכם?
אחת מתרומותיו המרכזיות של נאור היא פיתוח היסודות התאורטיים של מערכות הצפנה המסוגלות לעמוד גם בפני תוקפים פעילים, שאינם מסתפקים בהאזנה לתקשורת אלא מנסים לשנות הודעות מוצפנות ולהשפיע על משמעותן.
יחד עם מוטי יונג פיתח נאור שיטות להצפנה במפתח ציבורי העמידות בפני מתקפות שבהן התוקף יכול לבחור מסרים מוצפנים מסוימים ולבקש את פענוחם. יחד עם דני דולב וסינתיה דוורק היה שותף להגדרת המושג קריפטוגרפיה שאינה ניתנת למניפולציה (Non-Malleable Cryptography).
הרעיון הוא שלא די בכך שתוקף אינו מסוגל לקרוא הודעה מוצפנת. יש להבטיח גם שלא יוכל לנצל אותה כדי ליצור הודעה מוצפנת אחרת שיש לה קשר צפוי לתוכן המקורי. הבחנה זו הפכה לאחד מעקרונות היסוד בתכנון מערכות הצפנה בטוחות.
הצפנה שאפשר לפענח באמצעות העיניים
אחת מעבודותיו הידועות והמסקרנות ביותר של נאור היא פיתוח הקריפטוגרפיה החזותית, יחד עם פרופ' עדי שמיר ממכון ויצמן.
בשיטה זו ניתן לפצל תמונה סודית לשתי תמונות הנראות כאוספים אקראיים של נקודות. כל אחת מהן אינה חושפת כשלעצמה את התמונה המקורית, אך כאשר מניחים אותן זו על גבי זו באופן המתאים, התמונה הסודית מתגלה לעין, ללא צורך במחשב או בתהליך פענוח אלקטרוני.
הדוגמה ממחישה רעיון מרכזי בעבודתו של נאור: אפשר לפתח פתרון פשוט לכאורה לבעיה עמוקה באמצעות הגדרה מתמטית מדויקת של המידע שצריך להסתיר ושל התנאים שבהם מותר לחשוף אותו.
מהקוד הסודי ועד למאבק בדואר זבל
נאור היה שותף גם לפיתוח שיטות להצפנת שידורים, המאפשרות לשדר תוכן לקבוצה גדולה של משתמשים, תוך שלילת הגישה ממשתמשים שהרשאתם בוטלה. עם עמיתיו פיתח גם שיטות לאיתור מקורם של מפתחות הצפנה שהודלפו והועברו לגורמים בלתי מורשים.
תרומה מעניינת נוספת, שהקדימה התפתחויות טכנולוגיות מאוחרות יותר, הייתה עבודתו עם סינתיה דוורק על דרישה לביצוע מאמץ חישובי כתנאי לגישה לשירות. הרעיון היה להטיל על המשתמש משימה חישובית שאינה מכבידה במיוחד על שימוש לגיטימי, אך הופכת פעילות המונית, כמו משלוח כמויות גדולות של דואר זבל, ליקרה יותר מבחינה חישובית.
עקרון זה נמנה עם היסודות המוקדמים של מנגנוני הוכחת עבודה (Proof of Work), שנעשה בהם שימוש גם במערכות של מטבעות דיגיטליים דוגמת ביטקוין.
נאור הציע גם דרכים לבדוק אם משתמש במערכת מחשב הוא אדם ולא תוכנה אוטומטית, רעיונות שהקדימו את התפתחות מבחני CAPTCHA המוכרים כיום.
תרומות גם מעבר לקריפטוגרפיה
עבודתו של נאור לא הוגבלה לתורת ההצפנה. עם עמיתיו פיתח כלים מתמטיים ליצירת רצפים הנראים אקראיים לצרכים חישוביים, וכן אלגוריתמים יעילים לעיבוד מידע ממקורות שונים.
בתחום המחשוב המבוזר חקר, יחד עם לארי סטוקמאייר, שאלה בסיסית: אילו בעיות אפשר לפתור כאשר כל יחידת מחשוב מכירה רק את סביבתה הקרובה, ואינה מחזיקה בתמונה המלאה של הרשת?
שאלה זו הפכה לנושא מחקר מרכזי בתחום האלגוריתמים המבוזרים. על תרומתם למחקר זה זכו נאור וסטוקמאייר בפרס דייקסטרה לשנת 2025.
מחקריו של נאור נוגעים כיום גם לשיטות המאפשרות לנתח מידע רגיש תוך שמירה על פרטיותם של האנשים שהמידע מתייחס אליהם, לרבות נתונים רפואיים.
פרס על מפעל חיים מדעי
פרס קנות' מוענק במשותף על ידי קבוצת המחקר SIGACT של האגודה למכונות מחשוב (ACM) והוועדה ליסודות המתמטיים של המחשוב מטעם IEEE. הוא נקרא על שמו של דונלד קנות', מחלוצי המחקר התאורטי במדעי המחשב ומחבר סדרת הספרים The Art of Computer Programming.
נאור מצטרף לרשימה של חוקרים ישראלים שקיבלו את הפרס בעבר, ובהם מיכה שריר בשנת 2025, נוגה אלון בשנת 2022, משה ורדי בשנת 2021, אבי ויגדרזון בשנת 2019 ועודד גולדרייך בשנת 2017.
ועדת הפרס ציינה במיוחד את רוחב היריעה של עבודתו ואת יכולתו להפוך שאלות שנראות פשוטות למסגרות מחקר חדשות. עבודותיו מדגימות כיצד מחקר מתמטי מופשט, שנעשה לעיתים עשרות שנים לפני הופעת היישומים המעשיים, מספק בהמשך את הכלים הדרושים לבניית מערכות מחשוב אמינות ובטוחות.
שאלות ותשובות
מהו פרס קנות'?
פרס בינלאומי המוענק על תרומות מחקריות ארוכות טווח ליסודות מדעי המחשב, במיוחד בתחומים תאורטיים כמו אלגוריתמים, סיבוכיות חישובית וקריפטוגרפיה.
מהן התרומות המרכזיות של מוני נאור?
נאור תרם לפיתוח קריפטוגרפיה עמידה בפני מתקפות, הצפנה חזותית, שיטות לאבטחת שידורים, פסאודו־אקראיות ואלגוריתמים מבוזרים.
מה הקשר בין מחקריו של נאור לבין ביטקוין?
עבודתו עם סינתיה דוורק על הצורך בביצוע מאמץ חישובי הקדימה את מנגנוני הוכחת העבודה. מנגנונים מאוחרים המבוססים על עיקרון זה משמשים, בין היתר, בכריית ביטקוין.
מדוע המחקרים האלה חשובים כיום?
הם מספקים כלים תאורטיים לתכנון מערכות אבטחת מידע, שמירת פרטיות, בקרת גישה למידע וחישוב מבוזר — מרכיבים חשובים במערכות דיגיטליות מודרניות.
מקורות: נימוקי ועדת פרס קנות' לשנת 2026; הודעת הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן; הפרופיל המדעי של מוני נאור במכון ויצמן.
עוד בנושא באתר הידען
- מיכאל רבין, מהאבות המייסדים של מדעי המחשב, הפך רעיונות מתמטיים ליסודות העולם הדיגיטלי
- פרס וולף במתמטיקה לשנת 2024 מוענק במשותף לפרופסורים עדי שמיר ונוגה אלון
- המהפכה הקוונטית לא תוכל להתקיים בלי תקשורת מאובטחת
- מדענים מסין: פיצחנו הצפנה באמצעות מחשב קוונטי
- מדעני מכון ויצמן למדע יגישו: מדע על הבר – ובהשתתפות מוני נאור
לפרסום המקורי: פתיחת הפרסום המקורי
