סיקור מקיף

מדעני מכון ויצמן למדע יגישו ב-30 באפריל: מדע על הבר

מדעני המכון יגיעו ל-50 ברים ובתי-קפה נבחרים בתל-אביב, ויספרו לבליינים, בלשון שווה לכל נפש על השאלות הפתוחות ועל החדשות האחרונות מחזית המדע

נשיא מכון ויצמן, פרופ' דניאל זייפמן מרצה בפאב על האפשרות לחיים מחוץ לכדור הארץ במסגרת אירועי בירה, מדע ומצב רוח בשנת 2010
נשיא מכון ויצמן, פרופ' דניאל זייפמן מרצה בפאב על האפשרות לחיים מחוץ לכדור הארץ במסגרת אירועי בירה, מדע ומצב רוח בשנת 2010

זה יקרה ביום שני, 30 באפריל, בשעה 20:30. 50 מדענים בכירים ותלמידי מחקר מצטיינים ממכון ויצמן למדע יגיעו ל-50 ברים ובתי-קפה נבחרים בתל-אביב וישוחחו עם הבליינים, באופן לא רשמי ובשפה ידידותית, על השאלות המדעיות הפתוחות, על ההתרגשות המלווה כל תגלית, ועל החיים "על הקצה" בחזית הידע.

האם ייתכנו מציאויות מקבילות? מה יעלה בגורל היקום? כיצד נוצרו החיים? האם אפשר ליצור מוח מלאכותי? האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה? האם אפשר – והאם נעז – להאיץ את האבולוציה? כיצד המוח זוכר את ריחות ילדותנו? אלה רק מעט מהשאלות שמדעני המכון ידונו בהן עם הבליינים בבארים.

מדע בתערוכה
בערב האירוע תיפתח בגלריה "דניאל" (רוטשילד 27) תערוכה "עולמות מקבילים" שתבטא את העובדה שהעולם "שלנו", הוא לא יותר מדרך אחת, אפשרות אחת לראות את "פני הדברים". אם מתבוננים לעומקים אחרים, בסדרי גודל שונים, במהירויות מסוימות, בטווח גלים אחר, ובטמפרטורות שונות, אפשר להבחין בקיומם של עולמות אחרים, המתקיימים בעת ובעונה אחת – אם כי במישורי קיום אחרים – עם המציאות שלנו. הדימויים המוצגים בתערוכה זו אינם עבודות אמנות, וגם אינם מוצגים דידקטיים. הם הדרך שבה המדענים מנסחים לעצמם – באופן חזותי – את התובנות החדשות שלהם באשר לארגון הפנימי של העולמות המקבילים, והחוקים השולטים בהם.

האירוע יתקיים בברכת עיריית תל-אביב ובשיתוף עם "טיים אאוט תל-אביב", בית-הספר חמד"ע, ומותג הוויסקי בושמילס.

נושאי השיחות עם מדעני מכון ויצמן ומיקומן:

1. פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע
רדיו EPGP, שד"ל 7
מדע, יופי, ורווח כלכלי
מדוע לא כדאי לכוון בדייקנות אל המטרה אם רוצים להגיע אליה? מה קורה במוחו של מדען ברגע ההמצאה? האם פתרון יפה הוא גם נכון? איך קרה שמשוואות מתמטיות מצליחות לתאר את העולם? ואיך למקסם רווחים מהשקעות במדע? נשיא מכון ויצמן למדע מציע מידע פנים על מנועי הצמיחה של הכלכלה העולמית.

2. אלון ולנר
אליעזר, בן יהודה 186
דרווין במבחנה: על אבולוציה מואצת ועל אנזים שמפרק גז עצבים
ההתפתחויות הדרמטיות בתחום הביולוגיה המולקולרית וההנדסה הגנטית מאפשרות כיום ליצור תנאים בהם מתרחשת אבולוציה מואצת של מולקולות ביולוגיות בתוך מבחנה. עקרונות האבולוציה הטבעית – קיומן של מוטציות אקראיות, ומנגנון סלקציה אשר בורר את המוטציות המועילות, ומשמר אותן – הן למעשה "אלגוריתם טבעי", אותו אפשר לרתום לשימושים ביוטכנולוגיים ורפואיים. השיחה תציג מחקרים בגישת "האבולוציה המכוונת", המאפשרים פיתוח אנזימים יעילים – כמו אנזים המסוגל לנטרל גז עצבים בדם, וכן הבנה טובה יותר של מנגנונים אבולוציוניים.

3. ענת ארזי
אוגנדה, סימטת בית הבד 5
"ועוד הלילה חי…" – על שינה, ריח וזיכרון
גם בזמן שאנו ישנים, המוח ממשיך להיות פעיל. מה בדיוק המוח עושה בזמן שאנחנו ישנים? כיצד השינה משפיעה על הזיכרון? האם אנו יכולים ללמוד מידע חדש במהלך השינה? ומה הקשר בין כל זה לבין חוש הריח?

4. פרופ' איתן גרוס
אוויטה, יבנה 31
מדוע תאים מתאבדים?
כאשר תא מזדקן, מפסיק לתפקד, סובל מנזקים או עלול להפוך לסרטני, נכנס לפעולה מנגנון מיוחד שמטרתו לשים קץ לחייו לפני שיגרם נזק חמור עוד יותר לגוף כולו. ליקויים במנגנון עשויים לגרום למחלות: במקרים של סרטן, לדוגמה, התאים אינם מתאבדים כדרוש, ואילו במחלות כמו אלצהיימר ושבץ יוצא המנגנון מכלל שליטה. פרופ' גרוס חוקר לעומק את הגנים והחלבונים המוציאים לפועל את ההתאבדות התאית, במטרה להבין את הקשר בינה לבין תהליכים אחרים המתבצעים בתא, ולאתר נקודות מתאימות לטיפול תרופתי.

5. פרופ' אברי בן זאב
הגילדה, אחד העם 64
תאים נודדים בזרם הדם
כיצד ומדוע תאי סרטן מתחילים לנדוד, בדרכם ליצירת גרורות? כיצד אפשר למנוע מהם לצאת למסע ההרסני? חדשות ועדכונים אחרונים מחזית המאבק בין המדענים לתאים הקטלניים.

6. ד"ר ברק דיין
אוזן בר, קינג ג'ורג' 48
מתורת היחסות ועד אופטיקה קוונטית
שתי התיאוריות הגדולות של הפיסיקה – תורת היחסות ותורת הקוונטים, מנבאות תופעות מוזרות עד כדי כך שהן נדמות כבלתי אפשריות. חלק מהתופעות הקוונטיות נראות כל כך דומות לקסמים, עד שאיינשטיין עצמו לא האמין בקיומן. אך תופעות אלה מוכחות היטב, ומעצבות את חיינו. במעבדת האופטיקה הקוונטית במכון מתכוונים המדענים לנצל את הפרדוקסים המוזרים של תורת הקוונטים כדי לבצע "משימה בלתי אפשרית": לגלות חלקיק אור אחד (פוטון) בלי להרוס אותו, ולבצע חישוב קוונטי עם חלקיקי אור.

7. ד"ר דן אורון
יהושוע, בן יהודה 22
משמש לחשמל – הדור הבא
המרה ישירה של אור השמש לחשמל תהווה כבר בעתיד הלא-רחוק חלק משמעותי מצריכת החשמל שלנו. מהן המגבלות של התאים הפוטו-וולטאיים הקיימים, וכיצד אפשר לשפר ולייעל אותם, כדי לייצר חשמל במחיר תחרותי כבר בעתיד הקרוב? ומה לננו-טכנולוגיה ולכל זה?

8. פרופ' דן שחר
המנזר, אלנבי 60
תורת הקוונטים על כוס בירה
תורת הקוונטים נועדה לתאר את החלקיקים האטומיים שמרכיבים את עולמינו, ולכן, מקובל לחשוב שהיא מעניינת בעיקר (ואולי רק?) מדענים שעוסקים באותם חלקיקים, ואינה רלוונטית כלל ועיקר לכל היתר. האמנם? השיחה תסביר, על כוס בירה, כיצד תורת הקוונטים באה לידי ביטוי בכוס בירה, ובעוד מגוון של תופעות מחיי היומיום.

9. ד"ר אלון חן
רוטשילד 12
הגנטיקה של החרדה – לחץ נפשי, השמנה והתנהגות חברתית
הקשר בין חשיפה למצבי לחץ לבין התנהגות חרדתית ושינויים באכילה ברור כמעט מאליו לכל מי שמצא עצמו אוכל כמויות גדולות של שוקולד לפני מבחן חשוב, אך המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס הקשר הזה אינם ידועים. ד"ר אלון חן חוקר את הגנים המאפשרים לגוף להתמודד עם מצבי לחץ, ואת השיבושים בפעילותם – הגורמים לתופעות כמו דיכאון, אנורקסיה ותסמונת פוסט-טראומתית.

10. דודי דויטש
אלכוהום, בן יהודה 188
כיצד אוסף המוח מידע מעניין על סביבתו?

בני אדם וחיות אחרות אוספים את המידע החיוני להם מסביבתם. האיסוף נעשה באופן פעיל ותוך אינטראקציה עם הסביבה. כלומר, האדם אינו יצור פאסיבי הלומד את סביבתו; יחסי הגומלין עם הסביבה ושימוש פעיל בחושים הם חלק מרכזי בתהליך בניית התמונה. כיצד שולט המוח בחושים השונים? האם קיימים עקרונות משותפים לחיות שונות? וכיצד מתמודדים היום מדעני המוח עם סוג זה של שאלות?

11. אפי שחמון
קפה נח, אחד העם 93
מסע בין כוכבים – גרסת המדע. העולם המופלא של תורת הקוונטים
האם רק חלקיקים קטנים "חיים" בעולם הקוונטי שחוקיו שונים מהחוקים בעולם ה"רגיל"? מה הקשר בין זה לטכנולוגיה פורצת דרך של מחשבים שמסוגלים לבצע הרבה מאוד חישובים בעת ובעונה אחת? והאם תיתכן טלפורטציה בסגנון "מסע בין כוכבים"?

12. פרופ' אהוד שפירא
סלונה, תרצה 17
ניתוח שושלת התאים האנושית – אתגר מדעי מרכזי בביולוגיה וברפואה
כל יצור אנושי מתחיל את חייו כתא בודד – תוצר האיחוד של תא הביצית של האם עם תא הזרע של האב, וממשיך בתהליך מתוזמר היטב של חלוקה, התמיינות ודעיכה של תאים. את ההיסטוריה התאית של כל אדם אפשר לתאר בתמצות על ידי מבנה נתונים מתמטי, הקרוי עץ שושלת תאים. הרבה שאלות מרכזיות בביולוגיה וברפואה הן למעשה שאלות על המבנה והדינמיקה של עץ שושלת התאים האנושי: האם נוצרות ביציות בגוף האשה הבוגרת? האם מקורו של הסרטן בתא יחיד? ועוד. השיחה תדון בהן, ובדרכים בהן המדע עשוי לפתור אותן.

13. ד"ר קרינה יניב וד"ר אלדד צחור
קלמנטיין, בן גוריון 75
זורם בעורקים, נוגע בלב – גרסת העובר
התהליך בו הופך תא בודד – ביצית מופרית – לעובר מושלם, הוא אחד מפלאי הבריאה. מה הקשר בינו לבין תאי גזע, אבולוציה, התחדשות רקמות וסרטן? ביולוגים התפתחותיים ממכון ויצמן למדע מתחקים מקרוב אחר המנגנונים העדינים והמתוזמנים היטב של ההתפתחות העוברית – ובעיקר התפתחות הלב, כלי הדם והפנים, ומקווים להשתמש בידע הזה כדי לרפא ואף למנוע מומי לב מולדים, ומחלות לב וכלי דם.

14. פרופ' אלישע מוזס
פרנדס, בן יהודה 186
מעצבי העצבים – האם וכיצד אפשר ליצור מוח מלאכותי?
הניסיונות להקנות למחשב בינה מלאכותית התחלפו בשנים האחרונות במאמצים לשילוב בין מחשבים לבין מערכות עצביות חיות. במעבדה של פרופ' מוזס מגדלים תאי עצב בתרבית, ובוחנים את מידת ה"חוכמה" שהם מסוגלים להפיק. מתברר שאי-שם, בדרך מהמוח אל צלחת הפטרי, מאבדים התאים את רוב ה"אינטליגנציה" שלהם. כדי להתגבר על חלק מהמגבלות, מייצרים במעבדה פסים של עצבים, אשר מהווים ערוצים למעבר אינפורמציה, ובכך בונים שערים לוגיים בסיסיים. השאלה איך אפשר להמשיך מכאן, דורשת הבנה עמוקה של העקרונות שלפיהם נעשה החישוב במערכות ביולוגיות.

15. ארז גרטי
אלטנוילנד, בן יהודה פינת בוגרשוב
אבולוציה עכשיו – איך האבולוציה מעצבת את חיינו
האבולוציה נתפסת בעינינו כמשהו גדול, הנמשך מיליוני שנים, אך למעשה יש לה גם ביטויים קטנים יותר, אשר משפיעים על חיי היומיום שלנו, בתחומי הרפואה והטכנולוגיה. חיידקים הרוכשים במהירות עמידות לתרופות אנטיביוטיות הן דוגמה אחת לתהליך אבולוציוני מהיר ומתסכל. גם מערכת החיסון שלנו עוברת אבולוציה מתמדת, ומשפרת את ביצועיה בעקבות כל מפגש עם חיידק או נגיף. דוגמה נוספת היא "אלגוריתמים לומדים", המשתמשים בעקרונות אבולוציוניים כדי להשתפר ולבצע טוב יותר את המשימות המוטלות עליהם.

16. גורן גורדון
תומס, הירקון 98
בין רובוטים לבני-אדם
מהי סקרנות? האם עקרון מתמטי פשוט יכול להסביר התנהגות סקרנית של בעלי-חיים, ילדים ואנשים בוגרים? האם אפשר ליצור באמצעות עקרונות אלה רובוטים סקרנים שיהיו דומים, מבחינה זו, לאנשים?

17. גיא רוזנצוויג
מנדלימוס, הירקון 102
כוכב נולד במעבדה – האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה?
מיזוג גרעיני הוא תהליך עתיר אנרגיה, המתרחש בליבתו של כל כוכב – כמו השמש שלנו – ומספק כמעט את כל צרכי האנרגיה של היקום. מזה עשרות שנים מנסים מדענים לחקות את התהליך בו מתרחש מיזוג של גרעיני אטומים קלים לגרעינים כבדים יותר, במטרה לייצר כמות אנרגיה אדירה וכמעט בלתי מזהמת, ללא שימוש בדלקים מאובנים. השיחה תציג את תהליך המיזוג, את הדרכים בהן מנסים מדענים מרחבי העולם לייצר מיזוג מבוקר במעבדה, ואת הקשיים והאתגרים – לצד היתרונות הגדולים.

18. ד"ר גיא שחר
מייט דיזינגוף, דיזנגוף 226
ריקוד המלחמה של המערכת החיסונית
השאלה "האם לגייס את המילואים" מעסיקה ללא הרף את המערכת החיסונית, שהיא ארגון גדול ומורכב במיוחד, הכולל "לוחמים" מסוגים רבים ושונים, החייבים לפעול יחד בתיאום מושלם. ד"ר שחר גילה כיצד קומץ תאים חיסוניים, שמזהים פלישה של אויב זר, מצליחים לגייס את המערכת החיסונית למתקפה כוללת על הפולשים.

19. יאיר הרכבי
צינה, דיזנגוף 116
הניסוי לגילוי גורל היקום
בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, אסטרונומים ביצעו סדרה של תצפיות במטרה לענות על השאלה "מה יהיה סופו של היקום שלנו?". התשובה שהם מצאו הדהימה את כל הקהילה המדעית, נותרה ללא הסבר עד היום, וזיכתה שלושה מהם בפרס הנובל האחרון בפיסיקה. מה הם מצאו, ומה אנחנו עושים היום כדי לנסות ולהבין את ממצאיהם?

20. אילן מנוליס
מצדה, הירקון 83
האסטרואידים באים – האם האדם ישרוד אירועים דומים לאלה שהכחידו את הדינוזאורים?
מתחילת קיומה של מערכת השמש, התנגשו אסטרואידים בכדור-הארץ פעמים רבות. ההתנגשות המפורסמת מכולן התרחשה לפני כ-65 מיליון שנים, וכתוצאה ממנה נכחדו הדינוזאורים וכ-73% מהמינים שחיו אז על-פני כדור-הארץ. האם אסטרואיד עלול להתנגש בכדור-הארץ בזמן הקרוב? האם אנו ערוכים לכך?

21. פרופ' ישראל בר יוסף, סגן נשיא מכון ויצמן למדע
קפה לנדוור גן מאיר
אור מחומר, חומר מאור – ננופיסיקה עכשיו
כמה חומר, באמת, יש באטומים הבונים את החומר בעולמנו? כיצד אור יוצר אטומים ואטומים יוצרים אור? וכיצד תהליכים אלה עשויים להיות אבני בניין בטכנולוגיה עתידית? הפיסיקאי פרופ' ישראל בר יוסף, סגן נשיא מכון ויצמן לפיתוח משאבים, ודיקן לענייני חינוך, יתאר את התגליות המפתיעות בתחום הננו-פיסיקה, שיובילו, אולי, לפיתוח אלקטרוניקה קוונטית.

22. כפיר אומנסקי
ברברה פריי, פרישמן 39
שתישאר צעיר לנצח: מדוע תאים סרטניים אינם מתים?
תאי הגוף הבריאים עוברים תהליך של הזדקנות, המתקדם במקביל לחלוקות התא, אך תאים סרטניים אינם מזדקנים באופן דומה, ולמעשה יכולים לחיות לנצח. השיחה תציג את הסיבות לכך, ואת האפשרות להשתמש במנגנונים הסרטניים כדי ליצור אדם שאינו בן תמותה – כמעט.

23. ליאור אמבון
ניילון, דיזנגוף 99
מוליכות-על: פיסיקה קוונטית על השולחן
מוליכות-על היא תופעה הפותחת צוהר אל העולם המוזר של הפיסיקה הקוונטית. השיחה תציג את התופעה ואת מקורותיה, וכן את האפשרויות היישומיות הטמונות בה: החל ברכבות מרחפות ומכשור רפואי מתקדם, ועד למיקרוסקופ ייחודי אותו מפתחים במעבדות מכון ויצמן למדע.

24. פרופ' מיכאל הס
שטרן 1
אנרגיה גרעינית – חלום או חלום בלהות?
הפקת אנרגיה מהיתוך גרעיני היא "החלום הרטוב" של האנושות. לעומת השימוש המזהם בדלקים מתכלים, זוהי אנרגיה נקייה וזמינה בשפע; לעומת השימוש המקובל כיום באנרגיית ביקוע גרעיני, היא בטוחה, ואינה יכולה לשמש ככלי נשק הרסני. השיחה תסקור את התפתחות השימוש באנרגיה גרעינית בהקשר להתפתחות הפיסיקה של המאה ה-20, כאשר הפיסיקה הגרעינית שימשה אחד המנופים החשובים ביותר לפריצות דרך בתחום העיוני והמעשי, ותסקור את ההבטחות, האתגרים, הסיכונים והסיכויים שבשימוש באנרגיה המבוססת על היתוך או ביקוע גרעיני.

25. פרופ' מוני נאור
שיין 38, שלמה המלך 38
קריפטוגרפיה וסודוקו
הקריפטוגרפיה עוסקת בשיטות לשמירה על חשאיות ואמינות במערכות תקשורת ומחשוב, ובעיקר בהצפנה ובאימות של מידע. סודוקו הוא סוג של תשבץ מספרים. בגרסה הפופולארית שלו, נדרש הפותר להשלים לוח משבצות בגודל 9X9, כך שבכל שורה, עמודה ובלוק יופיעו כל המספרים מ-1 עד 9. בהרצאה נדון בקשר בין התחומים, ונדגים מספר מושגים מקריפטוגרפיה באמצעות סודוקו.

26. ד"ר נחום אולנובסקי
אנדר גראונד פרנדס, לונדון מינסטור, מפלס 1-
אני אנווט – על עטלפים, אנשים, ניווט, זיכרון ולמידה
מדי לילה, יוצאים עטלפי הפירות ממערתם החשוכה, ועפים אל עץ הפרי האהוב עליהם – המרוחק עשרות קילומטרים משם. עטלפי חרקים מסוגלים לאתר חרק קטן בתוך סבך צמחיה, בחושך מוחלט. ד"ר אולנובסקי, המשתמש לשם כך במכשירי ה-GPS הזעירים בעולם, יחשוף מעט מהמסתורין האופפים את סודות הניווט, הזיכרון והחישה של יונקים ליליים אלה, היכולים ללמד אותנו גם כמה דברים על המוח האנושי.

27. ד"ר ניר נבון
מייט פלורנטין, ויטל 2
פיסיקה קוונטית במקומות הקרים ביקום
התופעות שאנו פוגשים בחיי היומיום נשלטות על-ידי חוקי הפיסיקה הקלאסית, אך כאשר מקררים מערכת לטמפרטורה קרה מספיק, קרוב לאפס המוחלט, היא מתחילה להתנהג בדרך שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים – בהתאם לחוקי הפיסיקה הקוונטית. בעולם הקוונטי, חלקיקים יכולים להיות בו-זמנית בשני מקומות שונים, או בשני מצבים שונים, והחתול של שרדינגר יכול להיות חי ומת באותו הזמן. המצבים הקוונטים המוזרים הללו נמצאו ונמדדו במעבדה. השיחה תסביר כיצד אנחנו מגיעים בניסוי לטמפרטורות נמוכות כל כך, ואיך נראה העולם הקסום של הפיזיקה הקוונטית.

28. פרופ' נועם סובל
אברקסס, לילנבלום 40
סיפור שמתחיל בריח – וממשיך לחקר המוח
כיצד פועל חוש הריח שלנו? כיצד המוח מעבד מידע שמגיע אליו בצורת ריחות? כיצד אנו זוכרים ריח? האם אפשר לדעת מראש אם ריחו של חומר מסוים יהיה נעים או בלתי נעים? האם אפשר להנדס ריחות ובכך להשפיע על המוח?

29. אוהד מנור
האזור, הרכב 13
האם מחשבים יכולים ללמוד ולחזות את העתיד? האם הגנים שלנו מאפשרים לחזות את עתידנו?
מה יהיה ערך מניה בעוד שבוע? האם ירד מחר גשם? איזו קבוצה תעפיל לגמר ליגת האלופות? אם אנחנו מאמינים שהתשובה לכל אחת מהשאלות האלה אינה אקראית, אלא נובעת מדברים אותם ניתן למדוד כיום, נוכל לנסות ללמד מחשב כיצד לחזות תוצאות עתידיות. מחשבים כאלה, שיודעים לצפות את העתיד על סמך נתונים קיימים, יוכלו אולי גם לבדוק את הגנים שלנו, ולקבוע כיצד הם משפיעים על זהותנו, על תכונותינו ועל עתידנו.

30. ד"ר אורן טל
הרלינגר, בן יהודה 69
על אלקטרוניקה מולקולרית ועל כבלי באנג'י
האם ניתן לייצר רכיבים אלקטרוניים המבוססים על מולקולה בודדת? האם רכיבים אלו יתאפיינו בתכונות שישנו את חוקי המשחק האלקטרוניים? כיצד אפשר להשתמש בכבלי באנג'י כדי לתמוך בגשר העשוי ממולקולה בודדת? ד"ר אורן טל בוחן את גבולות המעטפת של האלקטרוניקה, ואת האפשרויות שמציע המדע החדש, הקרוי "ספינטרוניקה".

31. ד"ר רועי עוזרי
לבונטין 7
מחשבים קוונטיים ומציאויות מקבילות
מחשב קוונטי הוא מעין גביע קדוש שעומד במרכז שאיפותיהם של מדענים רבים, למרות העובדה שאיש עדיין אינו יודע איך ייראה מחשב כזה ואיך בדיוק הוא יפעל. סוד כוחו של המחשב הקוונטי טמון בעיקרון ה"סופר-פוזיציה" – כלומר ביכולתם של חלקיקים קוונטיים להימצא במספר מצבים ומקומות בעת ובעונה אחת, דבר שיאפשר למחשב הקוונטי לבצע חישובים רבים במקביל. אלא שה"סופר-פוזיציה" קורסת למצב אחד מוגדר ברגע שמישהו מודד אותה או "מתבונן" בה. מחקריו של ד"ר עוזרי מנסים להתגבר על הקושי הזה, במטרה להמשיך ולקיים את המציאויות המקבילות גם כאשר מודדים אותן. מחקרים אלה מקרבים את אפשרות פיתוחם של מחשבים קוונטיים.

32. ד"ר רון בלונדר
בין 281, דיזנגוף 281
מהפכת הננו-טכנולוגיה: כשהגודל כן קובע
כמה קטן זה ננומטר? אלו תכונות חדשות מגלים חומרים מוכרים, כאשר הם מתארגנים כחלקיקים בגודל ננומטרי? וכיצד מהפכת הננו-טכנולוגיה תשפיע על חיינו בעשורים הבאים? השיחה תתייחס לשאלות אלה, תתאר פעולות יומיומיות שיראו אחרת לגמרי בשנים הבאות, ותבחן את הפער שבין העתידנות לבין מדע בדיוני בתחום זה.

33. ד"ר רותם שורק
ארבעים וארבע (נונה בית קפה), אבן גבירול 44
המהפכה הגנומית השנייה – גנום לכל אדם
בשנת 2003 הושלם פרויקט בין-לאומי רב משתתפים למיפוי גנום האדם, אשר נמשך 13 שנה ועלה שלושה מיליארד דולר. בימים אלה מתחוללת מהפכה גנומית נוספת, שתביא בסופו של דבר למיפוי הגנום האישי של כל אחד מאיתנו, ובעתיד תשנה ללא הכר את הרפואה, ותאפשר פיתוח תרופות יעילות ומותאמות אישית לכל מטופל. אבל התפתחויות אלה טומנות בחובן דילמות אתיות מורכבות.

34. פרופ' רועי בר זיו
מולי בלומס, מנדלה מוכר ספרים 2
ננו-טכנולוגיה, מעגלים גנטיים ורפואה עתידנית
ננו-חישן גנטי שמפותח במכון ויצמן למדע, הבנוי כמעגל די-אן-אי, עשוי לקדם אותנו לקראת רפואה עתידנית. כיצד מצליח הננו-חישן לזהות תאים סרטניים, להעריך את מידת המסוכנות שלהם, ולהרוג אותם? השיחה תציג מערכת נוספת שמפתח פרופ' בר זיו – שבב די-אן-אי המייצר חלבונים, שיאפשר לפתח התקנים דמויי תא חי – וגם תדון באופן בו מגיעים רעיונות חדשניים מעולם המחקר לעולם הרפואה והטכנולוגיה.

35. שירה גבאי
מתושלח, אוריאל אקוסטה 16
כיצד "קוראים" את ספר הגנום האנושי
לפני כעשור הושלם פרויקט הגנום האנושי, שבמהלכו פענחו אלפי מדענים מכל קצוות תבל את הצופן הגנטי. לראשונה נחשפו כל ה"אותיות" בספר המסתורי המהווה את הבסיס לכל תכונה, איבר ופעילות של גופנו. אך כיצד אפשר לקרוא בספר כשאיננו יודעים היכן מילה אחת מסתיימת ואחרת מתחילה? כיצד אפשר להבין את משמעותן של המילים ללא מילון המתרגם אותם לשפתנו? וכיצד נדע מהם החלקים החשובים בעלילה, ועל אילו פרקים אפשר לדלג? מדענים מתחומי מדעי החיים ומדעי המחשב חוברים יחדיו למחקר מרתק שמטרתו לענות על שאלות אלה, ורבות אחרות.

36. שלומי קוטלר
לני'ס, ויטל 7
שומרי זמן, נווטים ויונים לכודים
כיצד יודע השעון הדובר מה השעה? מה הופך שעון לשעון טוב? ולשם מה בכלל צריך שעונים טובים? אחת מאבני הבניין החשובות של הטכנולוגיה המודרנית היא היכולת לקצוב את הזמן, ופיסיקאים מחפשים (ומוצאים) מנגנונים יציבים יותר ויותר שאפשר להסתמך עליהם במדידות אלו. חיפוש זה מוביל לנבכי המודלים שמתארים את המציאות הפיסיקלית המוכרת לנו.

37. יעל מוצפי
מייט לינקולן, לינקולן 11
אבולוציה מתוכננת: האם ההנדסה הגנטית תעצב את ילדי המחר?
מה כתוב במטען הגנטי שלנו? כיצד משמשת אותנו ההנדסה הגנטית כיום, ואיזה שימושים עוד יהיו לה בעתיד? מהם ההשלכות האתיות והבטיחותיות של ההנדסה הגנטית? והאם נעז לקחת בידינו את האבולוציה ולקבוע בעצמנו את עתיד המין האנושי?

38. ד"ר תום רן
רוזה פארקס, דיזנגוף 265
מחשבים ננו-ביולוגיים שירפאו את גופנו מבפנים
בשנת 2001 הציגו מדענים ממכון ויצמן למדע מחשב ננו-ביולוגי, המסוגל לבצע חישובים פשוטים. הקלט, הפלט וה"תוכנה" של המערכת – שהוכתרה על-ידי ספר השיאים של גינס כמחשב הזעיר בעולם – עשויים מולקולות ואנזימים שונים. בהמשך הצליחו המדענים, וביניהם תום רן, לתכנת את המחשב כך שיזהה מולקולות ביולוגיות הקשורות בגידולים סרטניים, וישחרר תרופה שתבלום אותן. החזון לעתיד הוא שמחשבים כאלה יפעלו בתוך גופינו, יזהו מבעוד מועד מאפיינים של מחלות, ויבלמו אותן בעוד מועד.

39. אורי לבנה
רובי
מנגנוני הזיכרון במוח – כיצד אנחנו לומדים וזוכרים
המוח שלנו מקנה לנו את התחושה כי יש לנו זיכרון לגבי דברים שקרו בעבר, אולם האם רישומי העבר אכן צרובים במוח? הדוקטורנט אורי לבנה יספר על מחקריו, העוסקים בשינויים שחלים במוח בשעה שאנחנו רוכשים זיכרונות חדשים, ויעלה שאלות באשר למה שאפשר ללמוד מכך על טיבו של הזיכרון האנושי.

40. ד"ר יערה ישורון
יונה, מחסן 2, נמל יפו
מה קורה במוח כשאנו נזכרים בריחות ילדות
אמנים גילו מזמן כי ריחות מסוימים עשויים לעורר זיכרונות ילדות חזקים: מעוגיות המדלן של מרסל פרוסט, ועד למבקר האוכל השתלטני בסרט "רטטוי", שריח הנזיד המתבשל החזיר אותו לעבר. מדוע ממלא חוש הריח תפקיד כזה בזיכרונותינו? הדוקטורנטית יערה ישורון תספר על מחקרים שביצעה עם חבריה במכון ויצמן למדע, במטרה להתחקות אחר המאפיינים הרגשיים של חוש הריח, ועל מנגנוני הזיכרון במוח, המעורבים בתהליך הזה.

41. תירוש שפירא
זינגר, מאז"ה 49 פינת יהודה הלוי
נגיפים ענקיים מסתוריים, ותפקידם האפשרי בהנדסה גנטית ובריפוי גנטי עתידני
מעבדות מחקר מובילות בעולם חוקרות את מנגנוני ההדבקה וההתרבות של נגיפים, במטרה למגר גורמי מחלות כמו איידס, שפעת וקדחת הנילוס. אחת ממשפחות הנגיפים המעניינות היא משפחת המימי-וירוס, הידועים בין היתר בשל גודלם – פי חמישה מכל נגיף אחר. גילויים פתח אפשרות לרתום את הנגיפים ולהשתמש בהם כבכלי-רכב קטנים, אשר יעבירו מקטעי DNA ויתקנו פגמים גנטיים מולדים.

42. ינון גליקמן
ועד הבית, רוטשילד 64
לנגן על אטום בודד
כשלוקחים גוש של חומר ומחלקים אותו שוב ושוב, מגיעים לאטומים בודדים – שהתנהגותם שונה מאוד מזו של גוש החומר המקורי, ומצייתת לחוקי תורת הקוונטים. מתמטיקאים הראו שאם תורת הקוונטים אכן מתארת באופן מלא את התנהגות האטומים, אפשר יהיה, בעתיד, לבנות מהם מחשבים רבי עוצמה. אם נצליח בכך, ישתנו פני המיחשוב וההצפנה; אם לא נצליח, תורת הקוונטים תעבור שינוי שעשוי להיות מהפכני.

43. פרופ' צחי פלפל
פיצ'רס בר
מהפכת המידע והגנום האנושי – מה באמת כתוב בצופן הגנטי?
הופעות משותפות של הזוג המוזר הזה גרמו בעבר להרמת גבות, אך השילוב בין מדעי המחשב וביולוגיה מוכיח את עצמו שוב ושוב כשלם העולה על סכום חלקיו. פרופ' פלפל הוא מסוללי דרכו של המדע החדש הזה, הקרוי ביואינפורמטיקה, אשר נולד בעקבות השלמת פרויקט המיפוי והפיענוח של גנום האדם. באמצעות שילוב טכניקות וטכנולוגיות של עיבוד נתונים ממוחשב עם מחקרים גנטיים ומולקולריים, מצליחים מדענים למצוא תבניות מסודרות באוסף הנתונים העצום, ולהבין, באמת, מה "כתוב" בצופן הגנטי. הבנה כזו תקדם, בין היתר, את פיתוחה של רפואה אישית מותאמת לחולה, ואת החיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופיים.

44. יואב מנסטר
פוסטר, שלמה המלך 38
המערכת החיסונית בסערת הקרב
המערכת החיסונית היא ארגון גדול ומורכב במיוחד, הכולל "לוחמים" מסוגים רבים ושונים, החייבים לפעול יחד בתיאום מושלם. כיצד קומץ תאים חיסוניים, שמזהים פלישה של אויב זר, מצליחים לגייס במהירות את המערכת החיסונית למתקפה כוללת על הפולשים? כיצד המערכת יודעת מתי צריך לגייס מילואים? ואיך כל זה מתקשר למאבק בסרטן?

45. פרופ' יובל גפן
קפה יפו, עולי ציון 11
כשה"קוונטים" פוגשים מחשבים – מדוע כולם רוצים מחשב קוונטי?
זה התחיל במאבק בין אלברט איינשטיין למהפכנים הצעירים ובראשם נילס בוהר, נושאי דגל תורת הקוונטים שזה מקרוב נוצרה. נראה היה שאיינשטיין הפסיד. אבל הרעיונות שהעלה איינשטיין באותו ויכוח, הוכחו כנכונים כעבור 65 שנים. אלה הרעיונות שעליהם מדענים מנסים לבסס "מחשבים קוונטיים" – מכונות חישוב בעלות עצמה שלא תשוער. איך ייראה עולם המדע והמידע עם מחשבים קוונטיים? מה בדיוק הייתה תרומתו של איינשטיין לרעיון?

46. פרופ' עדי שטרן
דלי, אלנבי 47
הגן הקוונטי של שבילים מתפצלים
הפיסיקה הקוונטית מאתגרת את הדרך שבה אנו רואים את העולם. השפעותיה ניכרות מהאלקטרוניקה הממוזערת ועד לפיסיקה הגרעינית, מעולם המיחשוב ועד לביולוגיה, מחורחה לואיס בורחס ועד לאתגר קרת. פרופ' שטרן יסביר מי יכול להימצא בכמה מקומות באותו זמן, מתי ואיך הוא יכול לעשות זאת – ולעומת זאת, מי אינו יכול – ומדוע. ההבחנה בין השניים האלה מעצבת תחומי מדע שונים, מננו-טכנולוגיה ועד לניסיונות לפתח מחשב קוונטי.

47. ד"ר איל כהן
מיי בר, בוגרשוב 26
החומרים מהם אנחנו (לא) עשויים
גוף האדם מורכב בעיקר מאטומי חמצן, פחמן ומימן, ואטומים אלה מורכבים בעיקר מקוורקים ומאלקטרונים, אבל המילה "מורכבים" – בהקשר זה – אינה מתאימה לתפיסה האינטואיטיבית שלנו את המושג. בנוסף, האטומים הם בעיקרם ריקים, אבל הריק הזה מלא בחלקיקים. בשיחה נקיים מסע אל המציאות המבלבלת של תיאוריות מבנה החומר. במהלכו נגלה כי פירוק והרכבה אינם דבר והיפוכו, הפשוט הוא מסובך, המלא הוא ריק, והריק מלא. נדון גם ב(אין) תוצאות של הניסויים במאיצי הענק, ולמי זה גורם לאושר.

48. ד"ר אושרית יקנה
סאצ'מו, ויטל 6
דרוויניזם, אאוגניקה ואנחנו: בין ברירה לברירה טבעית
חידושי הטכנולוגיה מאפשרים כיום לבחור את מין העובר, "לעצב" תינוקות לפי דרישה, לבצע אבחון גנטי טרום השרשתי ועוד ועוד. אפשרויות אלה מעוררות שאלות פילוסופיות בנושאי מוסר, דת, חברה ומדיניות כלכלית. ההרצאה תעסוק בקשר הנמנע – או הבלתי נמנע – בין מדע לחברה, ובהשלכותיו על חיינו.

49. ד"ר אסנת רווה
סטרסקי, אלנבי 48
מי ינצח בריצת 100 מטר ומי ב-400? תשאלו את המולקולות
אוסיין בולט, שיאן עולם בריצות למרחקים קצרים, אינו משתתף בריצות ארוכות יותר. האם יצליח לסיים ריצת מרתון? לאחר מאבק משפטי, השתתף אוסקר פיסטוריוס, אצן קטוע רגליים, באליפות העולם שנערכה בקיץ. האם הפרוטזות בהן הוא משתמש נותנות לו יתרון לא הוגן על פני אצנים אחרים? כדי לענות על שאלות אלה, נצלול אל תוך השרירים, ונגלה מי הם המולקולות ותאי השריר המשתתפים בריצה, ובתהליכים המניעים אותה.

50. ד"ר יוסי קורדובה
סילון, המלך ג'ורג' 89
יקום יחיד או יקומים מקבילים: תרחישים קוסמולוגיים
מי אנחנו? מה מקומנו ביקום? האם היקום עצום אך יש לו סוף, או שהוא חסר גבולות? השיחה תתאר "חיות קוסמולוגיות", כמו מיתרים, חומר אפל, וחלקיקים סופר-סימטריים, ואת המציאות הגלויה והנסתרת; וכן תסקור את המציאות הקוסמולוגית היום, ותדון בשאלה: לאן פנינו מועדות?

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. חבל מאוד שכל ההרצאות מתקיימות באותו יום ובשעות מקבילות. משוכנע שיש יותר מאחת שתעניין את מי שמתעניין בדברים מהסוג הזה.

  2. לא מובן למה זה בתל אביב
    מכון ויצמן שוכן ברחובות, ברחובות יש מספיק פאבים לארח את כל ההרצאות הללו, למה אני צריך להצפין לתל אביב כשמכון ויצמן נמצא ברחובות? יואילו נא התל אביבים להגיע לרחובות ושהאירוע יועתק לפאבים ברחובות, ממש לא מובן.

  3. מצטרף לבקשה של NAV , אם יש לאתר כח להשפיע ולעזור זה יהיה נפלא
    כל הכבוד על היוזמה

  4. יועיל מאד אם כל ההרצאות יצולמו בוידאו וירוכזו אצלכם באתר. יש המון חובבי מדע בתל אביב שמתעניינים ביותר מהרצאה אחת. וחשים תסכול מכך שעליהם לוותר על השאר.

    כל מה שדרוש מכם הוא שהמרצה יבקש מהמשתתפים לצלם (כמעט כל סלולרי יכול לעשות זאת היום) ולהעלות לעלות זאת ליוטיוב עם הכותרת מדע על הבר 2012- השקעה מינימלית, שתשמח את כולם.

    חוץ מזה, כל הכבוד- מיזם מבורך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן