בדיקת מסמכים רפואיים ודימויים מדעיים העלתה שאלות בנוגע למחקרים על הגרסאות הגנטיות APOE3 Christchurch ו־Reelin-COLBOS. עם זאת, מחקרים בלתי תלויים בעכברים ובתאים עדיין מצביעים על השפעה ביולוגית אפשרית — בעיקר כאשר קיימים שני עותקים של Christchurch
במשך קרוב לעשור עוררו כמה נשאים יוצאי דופן של מוטציה הגורמת לאלצהיימר תורשתי תקווה כי נמצאה דרך טבעית להגן על המוח. למרות שנשאו מוטציה שאמורה לגרום לירידה קוגניטיבית כבר בשנות הארבעים לחייהם, הם נותרו בריאים עשרות שנים מעבר לצפוי.
ההסבר שהציעו החוקרים היה קיומן של גרסאות גנטיות נדירות — ובראשן APOE3 Christchurch ו־Reelin-COLBOS — שעשויות לבלום את התפשטותו של החלבון טאו ולהגן על תאי העצב. התגליות כבר הובילו לפיתוח נוגדנים וטיפולים גנטיים ניסיוניים.
אלא שתחקיר שפרסם כתב העת Science ב־13 באוגוסט 2026 מעלה שאלות קשות בנוגע לחלק מן הראיות שעליהן נשענת ההבטחה. התחקיר אינו קובע שהתרחשה הונאה מדעית ואינו מוכיח שהגרסאות הגנטיות חסרות כל השפעה, אך הוא מצביע על שינויים שנויים במחלוקת בנתוני מטופלים ועל דימויים חשודים בכמה מאמרים.
המשפחה שהפכה למפתח בחקר אלצהיימר
שורשי הסיפור בחבל אנטיוקיה שבקולומביה. באזור חיה משפחה מורחבת המונה כ־6,000 בני אדם, שכחמישית מהם נושאים את המוטציה E280A בגן PSEN1. המוטציה, המכונה גם “פאיסה”, גורמת לאלצהיימר אוטוזומלי דומיננטי: ליקוי קוגניטיבי קל מופיע אצל נשאים בדרך כלל בסביבות גיל 44, ודמנציה מתפתחת כחמש שנים לאחר מכן.
הנוירולוג הקולומביאני פרנסיסקו לופרה וצוות קבוצת מדעי המוח של אנטיוקיה, GNA, עקבו במשך עשרות שנים אחר בני המשפחה. המחקר העניק למדענים הזדמנות נדירה לבדוק את שלבי המחלה עוד לפני הופעת התסמינים.
בשנת 2019 דיווח צוות בינלאומי על אליריה רוסה פיידראיטה דה וייגס. היא נשאה את מוטציית פאיסה, אך לא פיתחה ליקוי קוגניטיבי עד שנות השבעים לחייה — כשלושה עשורים אחרי המועד הצפוי. החוקרים מצאו כי נשאה שני עותקים של גרסה נדירה בגן APOE3, שכונתה Christchurch.
בדימות מוחי נצפתה אצל אליריה כמות גדולה מאוד של עמילואיד־בטא, אך רמה מוגבלת יחסית של טאו ושל ניוון עצבי. החוקרים הציעו כי Christchurch אינה מונעת בהכרח את הצטברות העמילואיד, אלא מפריעה לשלבים שבהם טאו מתפשט במוח ופוגע בתאי העצב. המקרה פורסם ב־Nature Medicine.
מקרה שני והגרסה Reelin-COLBOS
בשנת 2023 פרסם אותו שיתוף פעולה מקרה נוסף. גבר שנשא את מוטציית פאיסה נותר ללא פגיעה קוגניטיבית עד גיל 67. הפעם לא נמצאה אצלו Christchurch, אלא גרסה נדירה בגן RELN, המקודד את החלבון רילין.
החוקרים כינו אותה Reelin-COLBOS וטענו כי היא עשויה להגביר איתות המגן על קליפת המוח האנטורינלית — אזור בעל תפקיד חשוב בזיכרון, שנפגע בשלבים מוקדמים של אלצהיימר. אחותו של האיש נשאה גם היא את הגרסה ופיתחה תסמינים בגיל 58.
המאמר, שהתפרסם אף הוא ב־Nature Medicine, הדגיש כי מדובר במספר קטן מאוד של מקרים וכי התוצאות אינן סופיות. למרות ההסתייגות, הגרסה הוצגה במהרה כמועמדת לפיתוח טיפולים.
האם גם עותק יחיד של Christchurch מגן?
השאלה המרכזית הייתה האם אדם זקוק לשני עותקים של Christchurch, כפי שהיה אצל אליריה, או שגם עותק אחד מעניק הגנה חלקית.
ב־2024 דיווחו החוקרים ב־New England Journal of Medicine על 27 נשאי Christchurch מקרב 1,077 בני המשפחה שנשאו את מוטציית פאיסה. לפי הניתוח, עותק יחיד של Christchurch דחה את הופעת הליקוי הקוגניטיבי והדמנציה בחציון של כחמש שנים.
אולם חוקרים אחרים ציינו כי ניתוח מוקדם יותר של אותם נתונים לא מצא השפעה מגינה ברורה. במכתב שפורסם בכתב העת טענו ניקולס קוקרן, אליסון גוטה ומייקל גרייסיוס כי תוצאת המחקר הושפעה משינויים שנעשו בדיעבד בגיל שבו נקבעה תחילת המחלה אצל כמה מהנשאים.
לפי תחקיר Science, נשאי Christchurch היו בעלי סבירות גבוהה פי 20 ממי שלא נשאו אותה לכך שגיל הופעת התסמינים שלהם יעודכן. במקרה אחד הוזז גיל הופעתו של הליקוי הקוגניטיבי מ־42 ל־52, אף שבתיק הרפואי תועדה פגיעה כבר בגיל 42. בכמה מקרים נוספים הוזז מועד אבחון הדמנציה בשנים אחדות.
החוקרים השיבו ב־מכתב שפורסם ב־NEJM כי ההערכה המחודשת נעשתה באופן שיטתי בידי צוות רב־תחומי שלא היה מודע למצבם הגנטי של הנבדקים. ואולם, מקורות שהתראיינו לתחקיר טענו כי לפחות שניים ממובילי המחקר ידעו מיהם נשאי הגרסה, וכי ועדת הבדיקה לא המליצה על חלק מן השינויים.
המחלוקת אינה מוכיחה שהנתונים שונו במכוון, אך היא מחלישה את הביטחון בטענה שדי בעותק יחיד של Christchurch כדי לעכב את המחלה.
חשד לכפילויות בדימויים מדעיים
Science ביקש משלושה מומחים לבדיקת דימויים מדעיים — מתיו שראג, קווין פטריק ואליזבת ביק — לבחון 12 מאמרים שעסקו ב־Christchurch וב־Reelin-COLBOS.
בשלושה מן המאמרים הם זיהו מה שנראה ככפילויות או שימוש חוזר בחלקי תמונות שתמכו בהשערות המחקר. בין היתר נבדקו תצלומים של אורגנואידים מוחיים וחתכי מוח של עכברים. בכמה מן הדימויים, דגימות שהוצגו כאילו הגיעו מאורגנואידים או מבעלי חיים שונים נראו למומחים כחלקים מאותה דגימה.
כפילות בתמונה יכולה לנבוע מטעות בעריכה, מסימון שגוי או מתופעת לוואי של עיבוד דיגיטלי. היא אינה מוכיחה כשלעצמה זיוף. כדי לברר את המקור נדרשים בדרך כלל הקבצים המקוריים, נתוני הניסוי המלאים ובדיקה של כתבי העת או מוסדות המחקר.
לפי Science, החוקרים לא העבירו לתחקיר את התמונות המקוריות והבלתי חתוכות שהתבקשו לספק. עם זאת, הבקשה העיתונאית אינה תחליף להליך בדיקה מוסדי או לחקירה רשמית של כתב עת.
העדויות הבלתי תלויות לא נעלמו
הספקות בנוגע לנתוני בני האדם ולכמה מן הדימויים אינם מבטלים את כל המחקר על Christchurch.
במחקר בלתי תלוי יחסית בהובלת ידונג הואנג מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו נמצא כי החדרת Christchurch לתאים ולעכברים הנושאים APOE4 צמצמה את הצטברות הטאו. מומחי הדימויים שבדקו את המאמר עבור Science לא מצאו בו חריגות. המחקר פורסם ב־Nature Neuroscience.
מחקרים נוספים בעכברים, בתרביות תאים ובאורגנואידים מוחיים הצביעו על השפעה אפשרית של Christchurch על טאו, עמילואיד ודלקת עצבית. ב־2026 דיווחו חוקרים כי ביטוי Christchurch באסטרוציטים הפחית סימנים של פתולוגיית עמילואיד בעכברים. מחקר אחר מצא כי ביטוי הגרסה בכבד של עכברים הנושאים APOE4 הגביר את פינוי העמילואיד והפחית פגיעה קוגניטיבית.
אלה ממצאים מעניינים, אבל מודלים של עכברים ותאים אינם הוכחה להגנה מפני אלצהיימר בבני אדם. מועמדים טיפוליים רבים שהצליחו במודלים כאלה נכשלו לאחר מכן בניסויים קליניים.
גם בין המבקרים קיימת הבחנה בין שני עותקים לעותק יחיד. דייוויד הולצמן מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס סבור ששני עותקים של Christchurch עשויים אכן לעכב את המחלה, אך לדבריו הנתונים האנושיים הקיימים אינם משכנעים שדי בעותק אחד.
“מקונדו”: ההבטחה שעדיין לא פורסמה
הגרסה השלישית שעליה עבדה הקבוצה מכונה Macondo, על שם העיירה הבדיונית בספרו של גבריאל גרסיה מארקס. היא נמצאה בגן CNTF אצל אחותו של הסופר, שלפי החוקרים הגיעה לשנות התשעים לחייה בלי לפתח את המחלה שפגעה בבני משפחה אחרים.
הממצאים טרם פורסמו במאמר שעבר ביקורת עמיתים. לפי התחקיר, שני חוקרים שהיו שותפים לטיוטה הסירו את שמותיהם ממנה. אחד מהם, דייגו ספולבדה־פאיה, מצא כי נשאי Macondo במשפחה הקולומביאנית פיתחו דמנציה בטווח רחב מאוד — מסוף שנות השלושים ועד תחילת שנות השבעים. הוא הסיק כי הגרסה לבדה אינה מספקת הגנה אמינה.
במחקר מקדים שטרם עבר ביקורת עמיתים הציע ספולבדה־פאיה שגם ההשפעה המיוחסת ל־Reelin-COLBOS עשויה לנבוע משילוב של כמה גרסאות גנטיות, ולא מגן מגן יחיד.
האפשרות הזאת מתאימה להבנה שלפיה עמידות לאלצהיימר עשויה להיות תכונה רב־גנית: לכל אדם אלפי גרסאות נדירות, ולעיתים רק שילוב מסוים ביניהן, יחד עם גורמים סביבתיים ובריאותיים, קובע מתי תתפרץ המחלה.
תגובת החוקרים והמוסדות
ג'וזף ארבולדה־ולסקז ויאקיל קירוס, שניים ממובילי המחקרים, סירבו לבקשות Science להתראיין או להשיב בכתב לשאלות המפורטות.
בתי החולים והגופים האקדמיים הקשורים לעבודתם מסרו כי הם מקיימים בדיקות פנימיות חסויות בנוגע לחששות מחקריים, אך אינם יכולים להגיב על עניינים שעשויים לכלול מידע רפואי פרטי או מחקר שטרם פורסם.
קבוצת GNA הגנה על עבודתה. בתגובה ל־Science היא מסרה כי הבעיות הנטענות בדימויים נוגעות לחלק מוגבל מן הפרסומים ואינן פוגעות, לשיטתה, באותנטיות של הנתונים המקוריים, בניתוחים הכמותיים או במסקנות. הקבוצה הוסיפה כי אם יתברר שנדרשים תיקונים או הבהרות, הם יימסרו בערוצים הרשמיים.
נכון למועד פרסום התחקיר לא דווח בו על קביעה רשמית של הונאה או על הכרעה מוסדית בדבר התנהלות פסולה. הטענות מחייבות בדיקה של כתבי העת ומוסדות המחקר, לרבות בחינת הנתונים והתמונות המקוריים.
התקווה נשארת, אך הראיות צריכות להיות חזקות יותר
הסיפור אינו מסתיים במסקנה ש־Christchurch ו־Reelin-COLBOS חסרות חשיבות. ייתכן שהן אכן משתתפות במנגנונים הממתנים את התפשטות הטאו או מגינים על אזורים מסוימים במוח. אולם המרחק בין השפעה בתאים או בעכברים לבין טיפול יעיל באדם עדיין גדול.
הוכחה משכנעת יותר תדרוש נשאים נוספים של שני עותקי Christchurch שנותרו בריאים מעבר לגיל הצפוי, מאגרי נתונים שקופים, אימות בידי קבוצות בלתי תלויות וניסויים קליניים מבוקרים.
הלקח הרחב יותר אינו שאין מקום לתקווה, אלא שהבטחה גדולה מחייבת רמת ראיות גבוהה במיוחד. כאשר ממצא גנטי נדיר הופך לבסיס להשקעות של מיליוני דולרים ולניסויים בבני אדם, ביקורת מדעית קפדנית אינה מכשול בדרך לתרופה — היא תנאי לכך שהדרך תוביל למקום הנכון.
שאלות נפוצות
האם תחקיר Science הוכיח שהמחקרים זויפו?
לא. התחקיר הצביע על שינויים שנויים במחלוקת בנתונים ועל דימויים שנראו למומחים ככפילויות. קביעה בדבר זיוף או התנהלות מדעית פסולה מחייבת בדיקה רשמית של מוסדות המחקר או כתבי העת וגישה לחומר המקורי.
האם APOE3 Christchurch עדיין עשויה להגן מפני אלצהיימר?
כן, זו עדיין אפשרות מדעית סבירה. מקרה אנושי אחד ומספר מחקרים בתאים ובעכברים תומכים בהשפעה אפשרית. עם זאת, הראיות חזקות יותר לגבי שני עותקים של הגרסה מאשר לגבי עותק יחיד.
מה ההבדל בין אלצהיימר משפחתי למחלה הנפוצה?
אלצהיימר משפחתי אוטוזומלי דומיננטי נגרם ממוטציות נדירות, כגון PSEN1 E280A, ומופיע לעיתים בגיל צעיר. רוב מקרי האלצהיימר אינם נגרמים ממוטציה יחידה, ומתפתחים משילוב של גיל, גנטיקה, מצב בריאותי וגורמים סביבתיים.
האם כבר קיים טיפול המבוסס על Christchurch?
לא קיים טיפול מאושר. נוגדנים וטיפולים גנטיים המבוססים על המנגנון המשוער נמצאים בשלבי מחקר מוקדמים. הצלחה בתאים, בעכברים או בקופים אינה מבטיחה שטיפול יהיה בטוח או יעיל בבני אדם.
עוד בנושא באתר הידען
- שטיפת מוח — אלצהיימר: כיוון טיפולי חדש
- לכוון את השעון הביולוגי ולהגן על המוח מפני אלצהיימר
- מסרטן לאלצהיימר: תאי חיסון מהונדסים מפחיתים משקעי חלבון במוח
- מחקר ישראלי: ספין אלקטרונים משפיע על היווצרות חלבוני אלצהיימר
- טיפול גנטי עשוי לרפא אלצהיימר
לפרסום המקורי: פתיחת הפרסום המקורי
