שתי הליבות הבהירות נראות כעיניים, וטבעת של כוכבים צעירים יוצרת מעין פנים. מאחורי האשליה המצמררת מסתתר מפגש אלים בין שתי גלקסיות דומות בגודלן, במרחק של כ־704 מיליון שנות אור מכדור הארץ
מבט ראשון בתצלום של טלסקופ החלל האבל עשוי לעורר תחושה שמישהו – או משהו – מביט אלינו מתוך החלל. שתי נקודות אור גדולות נראות כעיניים, ואילו טבעת כחולה של כוכבים צעירים יוצרת את קווי המתאר של פנים.
אלא שאין מדובר ביצור קוסמי או בתופעה על־טבעית. העצם, המכונה Arp-Madore 2026-424, הוא מערכת של שתי גלקסיות דומות בגודלן הנמצאות בעיצומה של התנגשות חזיתית נדירה.
התצלום צולם באור נראה ב־19 ביוני 2019 באמצעות המצלמה המתקדמת לסקרים – Advanced Camera for Surveys – של טלסקופ החלל האבל. המערכת נמצאת במרחק של כ־704 מיליון שנות אור מכדור הארץ, ולכן האור המגיע אלינו כיום יצא ממנה לפני יותר מ־700 מיליון שנה.
הליבות הפכו ל״עיניים״
שתי ה״עיניים״ הבהירות הן למעשה הבליטות המרכזיות של שתי הגלקסיות – אזורים צפופים שבהם מרוכזים כוכבים רבים. העובדה ששתי הליבות נראות דומות בגודלן מעידה כי ההתנגשות התרחשה בין גלקסיות דומות יחסית, ולא בין גלקסיה גדולה לבין גלקסיה קטנה הנבלעת בתוכה.
התנגשויות בין גלקסיות אינן נדירות, בייחוד ביקום הצעיר. עם זאת, רוב המפגשים אינם מתרחשים במסלול חזיתי ומדויק כל כך. במקרה זה עברו הגלקסיות זו דרך זו בזווית שאפשרה לכוחות הכבידה למשוך החוצה את הדיסקות שלהן – ובהן כוכבים, גז ואבק.
כך נוצרה הטבעת המקיפה את שתי הליבות.
גל של יצירת כוכבים
האזורים הכחולים שבתמונה מצביעים על אוכלוסיות של כוכבים צעירים וחמים. ההתנגשות דחסה ענני גז וגרמה להתפרצות של יצירת כוכבים לאורך הטבעת. גושי כוכבים צעירים נוספים יוצרים את מה שהמוח האנושי מפרש כ״אף״ וכ״פה״.
זוהי דוגמה לפרידוליה – הנטייה האנושית לזהות צורות מוכרות, ובעיקר פנים, במראות אקראיים. המבנה עצמו ממשי, אך מראה הפנים נוצר בדרך שבה המוח שלנו מארגן את נקודות האור והטבעת הסובבת אותן.
גלקסיות טבעת מסוג זה נדירות יחסית, משום שנדרשת התנגשות בכיוון ובזווית מתאימים. גם לאחר שנוצרת טבעת, היא אינה נשמרת זמן רב במונחים קוסמיים. במקרה של Arp-Madore 2026-424 מעריכים כי המראה הנוכחי מתקיים במשך כ־100 מיליון שנה בלבד. בהמשך ייטשטש המבנה, ושתי הגלקסיות צפויות להתמזג לגלקסיה אחת בתוך כמיליארד עד שני מיליארד שנה.
קטלוג של גלקסיות משונות
המערכת נכללת ב״קטלוג הגלקסיות והמערכות הדרומיות החריגות״ של האסטרונומים הלטון ארפ ובארי מדור. ארפ פרסם ב־1966 קטלוג של 338 גלקסיות בעלות מבנים בלתי רגילים, שרבות מהן עוברות אינטראקציות או התנגשויות. מאוחר יותר הרחיבו ארפ ומדור את החיפוש לשמי הדרום, והקטלוג שלהם כלל אלפי מערכות גלקטיות מיוחדות.
האבל צפה ב־Arp-Madore 2026-424 במסגרת תוכנית ״תצלומי בזק״, המנצלת פערים קצרים בלוח התצפיות של הטלסקופ כדי לצלם מטרות נוספות. תצפיות כאלה מסייעות לאסטרונומים לבנות מדגם של גלקסיות מתנגשות ולחקור כיצד מפגשים ומיזוגים משנים את מבנה הגלקסיות ומניעים יצירה של דורות חדשים של כוכבים.
להלן מקטע שאלות ותשובות שאפשר להוסיף בסוף הכתבה:
שאלות ותשובות
מה רואים בתצלום של האבל?
בתמונה נראית מערכת בשם Arp-Madore 2026-424, המורכבת משתי גלקסיות דומות בגודלן המתנגשות זו בזו. שתי הליבות הבהירות נראות כעיניים, וטבעת של כוכבים צעירים יוצרת מראה המזכיר פנים.
האם באמת יש בתמונה “פנים” בחלל?
לא. מדובר בפרידוליה – הנטייה של המוח האנושי לזהות צורות מוכרות, ובעיקר פנים, במבנים אקראיים. המבנה הגלקטי אמיתי, אך מראה הפנים הוא פרשנות חזותית שלנו.
מדוע ההתנגשות הזאת נחשבת נדירה?
התנגשויות בין גלקסיות נפוצות יחסית, אבל התנגשות חזיתית ומדויקת בין שתי גלקסיות דומות בגודלן נדירה יותר. הזווית והמסלול של המפגש יצרו את הטבעת הבולטת סביב שתי הליבות.
מה יצר את הטבעת הכחולה?
כוחות הכבידה שפעלו במהלך ההתנגשות משכו החוצה כוכבים, גז ואבק מן הדיסקות של הגלקסיות. דחיסת הגז גרמה לגל של יצירת כוכבים צעירים וחמים, הנראים בתמונה בגוון כחול.
כמה רחוקה המערכת מכדור הארץ?
Arp-Madore 2026-424 נמצאת במרחק של כ־704 מיליון שנות אור. לכן האור שנקלט בתמונה יצא ממנה לפני יותר מ־700 מיליון שנה.
כמה זמן יישמר המראה הנוכחי?
המבנה הטבעתי צפוי להישמר רק זמן קצר יחסית במונחים קוסמיים, כ־100 מיליון שנה. בהמשך הוא ייטשטש, ושתי הגלקסיות צפויות להתמזג לגלקסיה אחת בתוך כמיליארד עד שני מיליארד שנה.
באיזה מכשיר צולמה התמונה?
התצלום צולם באמצעות המצלמה המתקדמת לסקרים, Advanced Camera for Surveys, של טלסקופ החלל האבל, באור נראה.
למה אסטרונומים חוקרים מערכות כאלה?
מערכות של גלקסיות מתנגשות מסייעות להבין כיצד מפגשים ומיזוגים משנים את מבנה הגלקסיות, גורמים ליצירת כוכבים חדשים ומשפיעים על התפתחותן לאורך זמן.
עוד בנושא באתר הידען:
