לאחר תיקון דליפות ותקלה בזרימת הליום, משימת ארטמיס 2 קיבלה אור ירוק לקראת ניסיון שיגור ב־1 באפריל, עם ארבעה אסטרונאוטים שיקיפו את הירח לראשונה זה יותר מ־50 שנה
לאחר סבב תיקונים נוסף, נאס"א הודיעה ב־12 במרץ כי סקירת המוכנות לטיסה של משימת ארטמיס 2 הסתיימה ב"Go", ואישרה להמשיך לקראת שיגור. הסוכנות מכוונת כעת ל־19 במרץ כיעד להחזרת משגר ה־SLS וחללית אוריון לכן השיגור 39B במרכז החלל קנדי, לקראת ניסיון שיגור מוקדם ככל האפשר ב־1 באפריל 2026.
אם השיגור אכן ייצא לדרך, זו תהיה המשימה המאוישת הראשונה של תוכנית ארטמיס, והפעם הראשונה מאז אפולו 17 ב־1972 שבני אדם יטוסו אל סביבת הירח. משך המשימה המתוכנן הוא כעשרה ימים, ובמהלכה יקיפו את הירח האסטרונאוטים ריד וייזמן, ויקטור גלובר, כריסטינה קוך וג'רמי הנסן מסוכנות החלל הקנדית.
הדרך לשיגור לא הייתה חלקה. במהלך חזרת dress rehearsal בתחילת פברואר זיהו הצוותים דליפת מימן נוזלי בממשק ה־umbilical של שלב הליבה, והבדיקה הופסקה לפני סיומה. בהמשך ביצעה נאס"א החלפה של אטמים והמשיכה בבדיקות, אך לאחר מכן התגלה גם כשל בזרימת הליום אל השלב העליון של המשגר, מה שאילץ את הסוכנות להחזיר את המשגר והחללית אל בניין ההרכבה לצורך תיקון. בתחילת מרץ הודיעה נאס"א כי התקלה בזרימת ההליום תוקנה, וכעת, לאחר סקירת המוכנות, הוחלט להתקדם שוב לעבר השיגור.
משגר ה־SLS של ארטמיס 2 מתנשא לגובה של 98 מטרים, והוא ישגר את חללית אוריון למשימת מבחן מאוישת ראשונה של מכלול השיגור, החללית ומערכות הקרקע. לפי לוח ההזדמנויות המעודכן של נאס"א, אפשרויות השיגור באפריל נפתחות ב־1 באפריל, עם חלונות נוספים ב־2, 3, 4, 5 ו־6 באפריל, ולאחר מכן ב־30 באפריל.
במקביל לאישור השיגור, מתחדדת גם תמונת הסיכון הרחבה יותר של תוכנית ארטמיס. משרד המפקח הכללי של נאס"א הזהיר השבוע כי במשימות הירח המאוישות הראשונות של שלבי הנחיתה עדיין אין יכולת חילוץ צוות בחלל במקרה חירום, וכי מרכיב הנחתת הוא גורם מרכזי בסיכון לאובדן צוות במשימות הנחיתה המוקדמות. הדוח מתייחס בעיקר למשימות הירח המאוחרות יותר, לא לארטמיס 2 עצמה, שאינה כוללת נחיתה, אך הוא מדגיש את המורכבות הטכנית והמבצעית של התוכנית כולה.
נאס"א גם עדכנה לאחרונה את ארכיטקטורת ארטמיס: משימת ארטמיס 3 מוגדרת כעת כטיסת הדגמה במסלול נמוך סביב כדור הארץ ב־2027 לבדיקת מערכות מפגש ועגינה עם נחתות מסחריות, ואילו נחיתת הירח המאוישת הראשונה נדחתה לארטמיס 4, המכוונת כעת ל־2028. במובן הזה, ארטמיס 2 אינה רק טיסת ניסוי סביב הירח, אלא שלב קריטי בבחינת המערכות שעליהן תישען החזרה האמריקנית לירח בהמשך העשור. (NASA)
עוד בנושא באתר הידען:
