המשימה, ששיגורה מתוכנן ליום שני 29 באוגוסט 2022, היא טיסת מבחן – בלי צוות – למערכת השיגור לחלל ולתא הצוות אוריון. בנאסא מקווים שהיא תכשיר את הקרקע לחקר שגרתי של החלל מעבר למסלול כדור הארץ
מאת
ג’ק ברנס, פרופסור לאסרטפיזיקה ומדעים פלנטריים, אוניברסיטת קולורדו בבולדר
משימת ארטמיס 1 של נאס”א מיועדת לבצע צעד חשוב לקראת החזרת אנשים לירח אחרי הפסקה של חצי מאה. המשימה, ששיגורה מתוכנן ליום שני 29 באוגוסט 2022, היא טיסת מבחן – בלי צוות – למערכת השיגור לחלל ולתא הצוות אוריון.
החללית אמורה לטוס לירח, להציב כמה לוויינים קטנים ואז להיכנס למסלול. נאס”א מתכוונת לתרגל את הפעלת החללית, לבדוק את התנאים שאנשי צוות יחוו על הירח ובמסלול סביבו, ולהבטיח לכולם שהחללית וכל מי שבתוכה יכולים לחזור בביטחה לכדור הארץ.
The Conversation ביקש מג’ק ברנז, פרופסור ומדען חלל באוניברסיטה של קולורדו בולדרז ולשעבר חבר בצוות המעבר הנשיאותי לנאס”א, לתאר את המשימה, להסביר מה תוכנית ארטמיס מבטיחה לעשות עבור חקר החלל ולספר איך תוכנית החלל השתנתה בחצי המאה שעברה מאז שבני אדם דרכו לאחרונה על פני הירח.
במה ארטמיס 1 שונה מטילים אחרים המשוגרים באופן שגרתי?
ארטמיס 1 תהיה הטיסה הראשונה של מערכת השיגור לחלל החדשה. זה משגר “למשקל כבד”, כפי שנאס”א מכנה אותו, מנוע הטיל הכי חזק שטס לחלל אי פעם, חזק יותר אפילו ממערכת סטורן 5 של אפולו שלקחה אסטרונאוטים לירח בשנות השישים והשבעים.
זאת מערכת טיל מסוג חדש, כי יש לה שילוב של מנועים ראשיים מונעים בחמצן ומימן נוזליים וגם שני מאיצי דלק מוצק נתיקים שמקורם במעבורת החלל. זאת בעצם הכלאה בין מעבורת החלל והטיל סטורן 5 של אפולו.
בדיקות וניסויים מאוד חשובים, כי תא הצוות אוריון הולך לעבוד קשה. הוא יהיה בסביבת החלל של הירח, סביבה עתירת קרינה, במשך חודש. ניסוי מאוד חשוב יהיה של מגן החום, המגן על התא ומי שבתוכו, כשיחזור לארץ במהירות של 40,000 קמ”ש. זאת תהיה הכניסה מחדש המהירה ביותר של תא מאז אפולו, כך שחשוב מאוד שמגן החום יתפקד היטב.
המשימה הזאת גם תישא סדרה של לוויינים קטנים שיושמו במסלול סביב הירח. הם יבצעו מדע מקדים שימושי, כגון מבט מעמיק על המכתשים שנמצאים בצל תמידי ומדענים חושבים שיש בהם מים, וביצוע עוד מדידות של סביבת הקרינה כדי לראות מה יהיו ההשפעות של קרינה ארוכת טווח על בני אדם.
התוכנית היא שארטמיס 1 תמריא, תטוס לירח, תציב לוויינים, תקיף את הירח, תחזור לארץ, תיכנס בביטחה לאטמוספרה ותנחת במי האוקיינוס. נאס”א
מה המטרה של פרויקט ארטמיס? מה צפוי בסדרת השיגורים?
המשימה היא צעד ראשון לקראת ארטמיס 3, שתוצאתה תהיה המשימה המאוישת לירח הראשונה במאה ה-21 והראשונה מאז 1972. ארטמיס 1 היא טיסת ניסוי לא מאוישת.
בארטמיס 2, שהשיגור שלה מתוכנן כמה שנים לאחר מכן, יהיו אסטרונאוטים. גם היא תהיה משימת הקפה, במידה רבה כמו אפולו 8, שהקיפה את הירח וחזרה הביתה. האסטרונאוטים יבלו זמן ארוך יותר בהקפת הירח ויבדקו את הכל עם צוות מאויש.
ולבסוף, זה יוביל למסע אל פני הירח שבו ארטמיס 3 – מתישהו באמצע העשור – תיפגש עם סטארשיפ של ספייס-X ותעביר צוות. אוריון תישאר במסלול, וסטארשיפ תיקח את האסטרונאוטים אל פני הירח. היעד שלהם יהיה הקוטב הדרומי של הירח כדי לבדוק אזור שמדענים לא חקרו קודם כדי לחקור את קרח המים ששם.
ארטמיס מזכירה את אפולו. מה השתנה במחצית המאה האחרונה?
הסיבה של אפולו בחזון המקורי של קנדי הייתה לנצח את ברית המועצות במרוץ לירח. למימשל לא היה אכפת במיוחד מטיסות חלל או מהירח עצמו, אבל זה היה יעד נועז שבבירור יציב את אמריקה במקום הראשון מבחינת חלל וטכנולוגיה.
החיסרון בגישה הזאת הוא האמרה העתיקה “כשחיים על החרב, מתים על החרב”. כשארה”ב הגיעה לירח, המשחק למעשה נגמר. ניצחנו את הרוסים. אז הצבנו כמה דגלים ועשינו כמה ניסויים מדעיים. אבל די מהר אחרי אפולו 11, אחרי קומץ של משימות נוספות, ריצ’רד ניקסון ביטל את התוכנית כי המטרות הפוליטיות הושגו.
חמישים שנה אחר כך, זאת סביבה מאוד שונה. אנחנו לא עושים זאת כדי לנצח את הרוסים או הסינים או מישהו אחר, אלא כדי להתחיל בחקר בר קיימא מעבר למסלול כדור הארץ.
כמה יעדים מניעים את תוכנית ארטמיס. היא כוללת ניצול משאבים במקומם המקורי, כלומר שימוש במשאבים שבהישג יד כמו קרח של מים ואדמת הירח כדי להפיק מזון, דלק וחומרי בניין.
התוכנית גם עוזרת ליצור כלכלת ירח וחלל, החל ביזמים, כי ספייס-X היא במידה רבה חלק מהמשימה הראשונה הזאת אל פני הירח. הסטארשיפ אינה בבעלות נאס”א אלא היא קונה מושבים כדי לאפשר לאסטרונאוטים להגיע אל פני הירח. לאחר מכן ספייס-X תשתמש בסטארשיפ למטרות אחרות – כדי להוביל מטעדים אחרים, אסטרונאוטים פרטיים ואסטרונאוטים ממדינות אחרות.
המשמעות של חמישים שנים של התפתחויות טכנולוגיות היא שטיסה לירח עכשיו זולה בהרבה ואפשרית יותר טכנולוגית, וניסויים הרבה יותר מתוחכמים אפשריים כשרק חושבים על טכנולוגיית המחשבים. חמישים השנים האלה של התקדמות טכנולוגית משנות לגמרי את המצב. כל אחד כמעט עם משאבים כספיים יכול עכשיו לשלוח חללית לירח, אם כי לא בהכרח עם בני אדם.
יוזמת “שירותי מטעדים מסחריים לירח” של נאס”א משתמשת בחברות פרטיות לבניית נחתות לא מאוישות כדי לטוס לירח. לעמיתיי ולי יש רדיו טלסקופ שיטוס לירח באחת הנחתות בינואר. זה פשוט לא היה אפשרי רק לפני עשר שנים.
ארטמיס היא תוכנית שאפתנית, אבל הטכנולוגיה התקדמה מאוד בחמישים השנים מאז הטיסה המאוישת האחרונה לירח.
איזה עוד שינויים יש בארטמיס?
נאס”א אמרה שטיסה המאוישת הראשונה, בארטמיס 3, תהיה לפחות אישה אחת וסביר מאוד שגם אדם לא לבן. ייתכן שזה יהיה אותו אדם. אולי יהיו כמה.
אני מצפה לראות יותר מהגיוון הזה, כי ילדים צעירים שנושאים עיניים כיום לנאס”א יכולים להגיד “היי, יש אסטרונאוט שנראה כמוני. אני יכול לעשות את זה. אני יכול להיות חלק מתוכנית החלל”.
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
ובכן, קצת בוחן מציאות:
מערכת השיגור יקרה בטירוף, בעיקר משום שהיא מפגרת אחרי הזמן. אף חלק מהמערכת לא יחזור לכן השילוח לשיגור נוסף.
המערכת היא שילוב מעניין של זומבי והמפלצת של פרנקנשטיין: היא בעצם מערכת שהוחזרה לחיים זמן קצר לאחר ביטול המערכת “קונסטליישן” ע”י אובמה, בעיקר כי פתאום גילו שהמערכת המבוטלת העסיקה אלפי עובדים בכל רחבי ארה”ב, ושלפתע פתאום לא נמצאה להם עבודה. אז החליטו ללכת על ה-SLS, למרות שהקו של אובמה היה בעצם שנאס”א לא תבנה חלליות, אלא השוק החופשי יבצע זאת ונאס”א תוציא משימות מדעיות. מי שמתבונן במערכת בעיון יגלה בקלות רבה את מאיצי המצב המוצק שבצדדים – שאינם אלא המאיצים שנעשה בהם שימוש במעבורת החלל (בתוספת עוד סגמנט שמוסיף 25% יותר דלק מוצק). כמו כן אפשר יהיה להיתקל במאיצים של השלב הראשון מסוג RS-25 – המנועים הראשיים של מעבורת החלל המנוחה, שאשכרה פורקו מהן כשהשביתו אותם. גם השלב הראשון כולו מזכיר בציפוי הכתום שלו את המיכל הנתיק של המעבורת. הקפסולה אוריון היא שריד של המערכת קונסטליישן שבוטלה.
בכל הדברים האלו (חוץ אולי מהאוריון) ייעשה שימוש חד פעמי לחלוטין. במנועים נעשה שימוש חוזר ונשנה בעשרות משימות של המעבורת, וכך גם בחלקי מאיצים – וכעת אחרי טיסת ניסיון אחת הם ימצאו את עצמם על קרקעית האוקיינוס. ככה לא פועלים “להתחיל בחקר בר קיימא מעבר למסלול כדור הארץ”.
כמה משימות כאלו יואיל בטובו משלם המיסים האמריקאי לשלם בעלות של 4.1 מיליארד דולר לחתיכה? כעת כשארה”ב צוללת למיתון ולאינפלציה בחסות המדיניות המוניטרית האיומה של הנשיא הנוכחי? ובעיקר שלאחר התנומה המתוקה שהבטיח פוקיאמה עם “קץ ההיסטוריה” שלו ארה”ב מתעוררת ומגלה שרוסיה סין ואיראן עוקפות אותה בסיבוב בדרך לשליטה עולמית?
אז לסיכום, ככה לא בונים כלכלת חלל.
פותחים את שערי שמים לאט לאט לציבור משקרים לכם בטפטוף מידע בדרך שלהם