חוקרים זיהו בעותק מן המאה ה־16 של החיבור האסטרונומי המרכזי של תלמי הערות רבות המיוחסות לגלילאו, תגלית שעשויה לשפוך אור חדש על הדרך שבה התפתח מן המסורת הגיאוצנטרית אל המהפכה המדעית
תגלית חדשה בספרייה הלאומית המרכזית של פירנצה עשויה לשנות את האופן שבו היסטוריונים מבינים את ראשית דרכו האינטלקטואלית של גלילאו גליליי. חוקר ההיסטוריה של המדע איוון מלארה מאוניברסיטת מילאנו זיהה בעותק מודפס משנת 1551 של האלמגסט של תלמי עשרות הערות שוליים בכתב יד, שלדברי מומחים מתאימות לכתב ידו המוקדם של גלילאו. אם הייחוס הזה אכן יעמוד גם בבדיקות אקדמיות נוספות, מדובר בממצא נדיר במיוחד: לא רק ספר נוסף שניתן לקשור ישירות לגלילאו, אלא עותק מסומן של החיבור האסטרונומי החשוב ביותר של העולם העתיק, אותו טקסט שייצג במשך כ-1,400 שנה את תמונת העולם הגיאוצנטרית שלפיה הארץ ניצבת במרכז היקום. (Science)
לפי הספרייה הלאומית של פירנצה, העותק התגלה במסגרת מחקר שנמשך יותר משלוש שנים ונועד לברר איזו מהדורה של האלמגסט קרא גלילאו, ומה היה תפקידה של קריאה זו בעימות האינטלקטואלי שלו עם המודל ההליוצנטרי של קופרניקוס. העותק שנמצא הוא מהדורת באזל מ-1551, והוא אותר באוסף Magliabechiano של הספרייה. ניתוח פלאוגרפי ותוכני של ההערות מצא התאמה חזקה בין הכתב שבשוליים לבין כתב ידו הצעיר של גלילאו, וכן התאמה לרעיונות ולניסוחים המופיעים בכתביו המוקדמים והמאוחרים יותר, בהם גם טקסטים שנכתבו לפני Sidereus Nuncius משנת 1610. (ועידת הספרנים הלאומיים האירופיים)
החשיבות של הממצא אינה נעוצה רק בשאלת האותנטיות, אלא גם במשמעות ההיסטורית שלו. במשך שנים רבות הוצג גלילאו כמי שפרץ קדימה בעיקר בזכות אומץ פילוסופי, ניסוי ותצפית, ולעיתים גם בזכות חוש פולמוסי ופוליטי מפותח. התגלית החדשה מחזקת תמונה מורכבת יותר: צעיר שלמד לעומק את האסטרונומיה התלמאית, שלט בפרטים הטכניים והמתמטיים שלה, ורק מתוך ההיכרות הזאת הגיע בהמשך אל הביקורת עליה. במילים אחרות, ייתכן שגלילאו לא "מרד" בתלמי מתוך דחייה של המסורת הישנה, אלא דווקא מתוך שליטה עמוקה ב"היגיון הפנימי" שלה. גם המחקר הקודם של מלארה, שפורסם כספר ב-2024, טען כי ל-האלמגסט הייתה השפעה חשובה על כתיבתו המוקדמת של גלילאו ועל מעברו ההדרגתי לקופרניקניזם. (Springer Nature Link)
אחד הפרטים המסקרנים ביותר בממצא הוא דווקא פרט דתי. מלארה זיהה בדף ריק בעותק תעתיק של מזמור קמ"ה, עניין שנראה תחילה חריג בהקשר של ספר אסטרונומיה. אך בהמשך נמצאו לכך תימוכין: לפי דיווחים שצוטטו בתקשורת ובחומרים שנלוו לתגלית, קיימות עדויות מן המאה ה-17 שלפיהן גלילאו נהג להתפלל לפני שישב ללמוד את האלמגסט. גם פרט זה מוסיף רובד אנושי ומורכב לדמותו. במקום האיקונוקלסט המוכן תמיד לעימות חזיתי עם הסמכות הדתית, מתגלה כאן מלומד צעיר שראה בלימוד האסטרונומיה הקלאסית מעשה רציני, כמעט טקסי. (Smithsonian Magazine)
לפי הדיווחים, מלארה הבחין תחילה בכתב היד בינואר 2026, וכבר בלילה שלאחר מכן שלח הודעה נרגשת לשני מומחים איטלקים בכירים לגלילאו. אחד מהם, מיקלה קמרוטה מאוניברסיטת קליארי, אמר כי מבחינתו הייחוס של ההערות לגלילאו "בטוח לחלוטין". הספרייה הלאומית של פירנצה הציגה את התגלית רשמית ב-17.2.2026, וכעת צפוי המחקר המלא להתפרסם ב-Journal for the History of Astronomy. אם אכן יעבור את תהליך הביקורת ויתקבל, הוא עשוי לפתוח מחדש אחת השאלות המרכזיות בתולדות המדע: כיצד בדיוק הפך תלמיד מסור של המסורת התלמאית לאחד האנשים שתרמו יותר מכל לערעורה. (Biblioteca nazionale centrale di Firenze)
מבחינה היסטורית, זה אולי הלקח המעניין ביותר של התגלית. המהפכה המדעית לא נולדה תמיד מתוך ניתוק חד מן העבר, אלא לעיתים מתוך קריאה קפדנית בו. העותק המוער של האלמגסט מרמז שגלילאו לא רק הכיר את המסורת הישנה, אלא עבד בתוכה, פירש אותה, התווכח איתה ורק אחר כך פרץ ממנה החוצה. אם כך, הדרך אל ההליוצנטריות לא עברה רק בטלסקופ, אלא גם בשולי הדפים של ספר ישן.
מראה מקום: הידיעה ב-Science פורסמה ב-26.2.2026 מאת Joshua Sokol, עם המזהה 10.1126/science.zrozy54. (Science)
עוד בנושא באתר הידען:
