מוסד שמואל נאמן השיק דשבורד מתעדכן בתדירות גבוהה שמנטר בזמן אמת ביקוש למשרות AI בלינקדאין, מגמות בתזות אקדמיות ואינדיקטורים בינלאומיים — כדי לסייע לקובעי מדיניות להבין לאן תחום הבינה המלאכותית בישראל מתקדם
בשנים האחרונות, מאז אוקטובר 2023, שאלת החוסן הלאומי בישראל קיבלה משמעות רחבה החורגת ממונחים צבאיים. לצד ביטחון, כלכלה וחברה, גוברת ההבנה כי גם היכולת המדעית והטכנולוגית של המדינה, ובפרט הבינה המלאכותית, הן מרכיב מרכזי בכושר העמידה לטווח הארוך. במציאות של אי-ודאות מתמשכת, קיצוצים וחשש מבריחת מוחות, נדרש מבט מבוסס נתונים שיאפשר להבין את מיקומה של ישראל ואת כיווני התקדמותה.
בתקופות יציבות, דוחות שנתיים ונתונים מצטברים מספקים מסגרת להבנת תהליכים טכנולוגיים ומדעיים. אך כיום, עם קצב שינוי מהיר, הפער בין מועד המדידה לבין המתרחש בפועל גדל: החלטות מתקבלות בזמן אמת בשוק העבודה, במערכת ההשכלה הגבוהה ובמגזר העסקי, בעוד שהנתונים הרשמיים מתפרסמים לעיתים באיחור. לכן, להבנה מושכלת של התפתחויות בבינה המלאכותית נדרש מעבר ממדידה תקופתית למדידה רציפה, המאפשרת לזהות תהליכים מתהווים כבר בשלב מוקדם.
על רקע זה פיתח מוסד שמואל נאמן דשבורד ייעודי למחקר וחדשנות בתחומי הבינה המלאכותית, המבוסס על מגוון של מקורות מידע ייחודיים. מטרתו להציג תמונת מצב עדכנית ורב-ממדית של תחום ה-AI בישראל. הדשבורד מציג מדדים עיתיים והשוואתיים המתעדכנים בתדירות גבוהה. שילוב זה מאפשר בחינה של מגמות ותהליכים כפי שהם מתפתחים לאורך זמן, ולא רק בדיעבד דרך דוחות תקופתיים.
לאתר מחוון הבינה המלאכותית בישראל של מוסד נאמן
מעקב שבועי אחרי מודעות דרושים למהנדסי AI בלינקדאין ישראל
אחד החידושים המרכזיים בדשבורד הוא המעקב השבועי אחר מודעות דרושים למהנדסי ומדעני AI בלינקדין ישראל. בניגוד למדדי תעסוקה מסורתיים, שמתעדכנים אחת לרבעון או לשנה, כאן מדובר בברומטר של ביקוש לכישורים טכנולוגיים מתקדמים בזמן אמת.
הנתונים מאפשרים לבחון לא רק את מספר המישרות, אלא גם את ההתפלגות לפי תארים אקדמיים, תחומי פעילות ומיקום גיאוגרפי. כך ניתן לזהות תקופות של האטה או התאוששות בגיוס, שינויים במוקדי הפעילות, ואף פערים בין מרכז לפריפריה. נתונים אלה מסייעים לקובעי מדיניות ולמוסדות הכשרה אקדמיים לקבל החלטות מושכלות מבוססות נתונים. נתוני ינואר 2026 מצביעים על ממוצע שבועי של 80 מישרות חדשות למפתחי AI, ב-31% מהן המעסיקים ציינו שנדרש תואר ראשון כתנאי סף, ב-17% מהצעות העבודה נדרש תואר שני ומעלה. מאז תחילת איסוף הנתונים ביולי 2025 נספרו למעלה מ-2,200 מישרות שפורסמו ע"י 683 חברות שונות, כאשר 65% מההצעות התמקדו באזור תל אביב והמרכז.
מדד ייחודי נוסף בדשבורד מתמקד בתזות אקדמיות בתחום הבינה המלאכותית. ניתוח רב-שנתי של התזות שהוגשו מאפשר לזהות מגמות בהיקף המחקר ובפיזור המוסדי של הפעילות האקדמית. בניגוד לפרסומים מדעיים, המשקפים לעיתים תהליכים שכבר הבשילו, תזות מהוות אינדיקציה מוקדמת ל"צינור ההזנה" של המערכת – אפיון הסטודנטים והחוקרים שצפויים להשתלב בשנים הקרובות באקוסיסטם הישראלי. מעקב שיטתי אחר נתונים אלו מספק כלי אנליטי להבנת כיווני ההתפתחות של פעילות ה-AI בישראל.
מעבר למדדים הייחודיים, הדשבורד משלב גם אינדיקטורים בינלאומיים כמו ריכוז טאלנטים ב-AI, נתוני פטנטים, השתתפות בתכניות מחקר בינלאומיות והקמת סטארטאפים. שילוב זה מאפשר למקם את ישראל על המפה העולמית, ולהשוות את ביצועיה למדינות בנות השוואה כמו פינלנד, אירלנד, שווייץ וסינגפור.
התמונה המתקבלת מורכבת, ישראל ממשיכה להפגין ריכוז גבוה של הון אנושי ופעילות טכנולוגית מתקדמת. אך, הנתונים מצביעים על פערים בתחומי תשתיות ואסטרטגיה לאומית. פערים שמקבלים משנה תוקף בעידן של תחרות גלובלית מואצת.
לדברי ד"ר ציפי בוכניק, ראש תחום תשתיות השכלה גבוהה במוסד שמואל נאמן: "לישראל יש יתרון ייחודי של הון אנושי יצירתי, יזמי ובעל עומק מדעי, אך בעידן של תחרות גלובלית מואצת, כישרון לבדו אינו מספיק. בינה מלאכותית היא תשתית אסטרטגית המשפיעה על האקדמיה, שוק העבודה והחוסן החברתי. כדי לשמר ולהעמיק את יתרונה של ישראל, נדרשת מדיניות עקבית המבוססת על נתונים עדכניים, השקעה מתמשכת בתשתיות מחקר ובהכשרה מתקדמת, וחיזוק שיתופי הפעולה בין אוניברסיטאות, תעשייה והמגזר הציבורי. היכולת למדוד בזמן אמת, לזהות מגמות מתהוות ולפעול בהתאם תקבע אם ישראל תהיה בין המדינות שמעצבות את מהפכת ה-AI, או בין אלה שמגיבות לה בדיעבד."
עוד בנושא באתר הידען:
