השתלת פנים מתורמת בהמתת חסד הושלמה בברצלונה בניתוח שנמשך עד 24 שעות ובהשתתפות כ־100 אנשי צוות, תוך תכנון תלת־ממדי והליך אתי־רפואי קפדני
בית החולים האוניברסיטאי ואל ד'הברון השלים השתלת פנים חלקית שנחשבת לראשונה מסוגה בעולם: השתלה מתורמת שקיבלה סיוע למות במסגרת הליך חוקי. בית החולים נמצא בצפון ברצלונה, באזור מונטבאו שבמחוז אורטה-גווינרדו, סמוך לרכס קולסרולה.
המקרה חריג לא רק בגלל תנאי התרומה, אלא גם משום שהחלטת התורמת כללה תרומת איברים ורקמות – וגם תרומת הפנים עצמן. בבית החולים תיארו זאת כאקט נדיר של אלטרואיזם, שמרחיב את גבולות האפשר בשדה ההשתלות המורכבות. ד״ר אליזבת נבאס סיכמה זאת במשפט קצר שמדגיש את ממד האנושיות שבאירוע: "התורמים ומשפחותיהם תמיד מבצעים מעשה עצום של נדיבות ואלטרואיזם".
למי מיועדת השתלת פנים, ומה הושתל בפועל
המקבלת נזקקה להשתלת פנים מסוג I – החלק המרכזי של הפנים – לאחר שנגרם נמק ברקמות בעקבות זיהום חיידקי. השתלות פנים נשמרות למצבים שבהם נגרם אובדן משמעותי של רקמות חיוניות, וכאשר שיטות כירורגיות רגילות אינן מסוגלות לשחזר תפקוד בסיסי ומראה באופן מספק. אלה עשויים להיות מקרים של טראומה קשה, כוויות, מחלות או מומים מולדים, שבהם נפגעים מנגנונים קריטיים כמו הבעה, לעיסה ודיבור, ולעיתים גם אזורים סביב העיניים.
במהלך ההליך הושתלו שכבות ורכיבים שונים: עור, רקמת שומן, עצבים היקפיים, שרירי הפנים ולעיתים גם מרכיבי עצם – עבודה שמחייבת דיוק מיקרוכירורגי, משום שמדובר במבנים זעירים בעלי ארכיטקטורה תלת־ממדית מורכבת. בבית החולים הדגישו שהניתוח התבצע על ידי צוות רחב במיוחד, שכלל תחומים רבים – מכירורגיה פלסטית ומיקרוכירורגיה משחזרת ועד הרדמה, אימונולוגיה, טיפול נמרץ, שיקום ופתולוגיה.
תכנון תלת־ממדי, ועדות אתיקה ושיקום ארוך
אחד המרכיבים המרכזיים בהצלחת השתלות פנים הוא התכנון המוקדם. לפי התיאור שמסרת, ההכנה כללה הדמיה תלת־ממדית מתקדמת: יצירת מודל דיגיטלי מתמונות CT של התורמת והמקבלת, לצד הכנת מסכה ייעודית לשחזור אזור הפנים של התורמת לאחר החילוץ.
בהיבט ההתאמה, התורם והמקבל נדרשים לשתף מין וסוג דם, ולהציג מידות ראש דומות כדי להגיע לתוצאה תפקודית ואסתטית מיטבית – דרישה שמקבלת משקל מיוחד כשמדובר באיבר שמזוהה כל כך עם זהות אישית.
במקביל מתקיימת הערכה פסיכולוגית מקיפה, שמטרתה לוודא לא רק התאמה רפואית אלא גם יכולת הסתגלות, הבנת התהליך והיענות לטיפול לאורך זמן. לאחר מכן, התיק עובר מסלול אישורים הכולל ועדת אתיקה רפואית והנהלה רפואית, ורק אז מגיע לתיאום תרומות והשתלות מול הגופים הרלוונטיים בספרד, בהם OCATT ו־ONT.
גם אחרי שהניתוח מסתיים, מתחיל שלב ממושך לא פחות: החלמה ושיקום. בתחילה המטופל עשוי להיות ללא תנועה בפנים עד שהעצבים מתחברים מחדש. ד״ר דניאלה איסה תיארה זאת בפשטות: "בהתחלה, הפנים של המטופל נמצאות בשלב היפוטוני, ללא תנועה" – ובהמשך מתחילים תרגול והפעלה הדרגתית, תוך שימוש בכלים שיקומיים שמטרתם להחזיר תחושה, שליטה והבעה.
צמצום משך האישפוז
בבית החולים מציינים כי משכי האשפוז בהשתלות הקודמות התקצרו בהדרגה (מכחלק מתהליך למידה ושיפור פרוטוקולים), וכי גם לאחר השחרור נדרש ליווי מתמשך – רפואי ונפשי – כדי להתמודד עם השפעות הניתוח והטיפול התרופתי, ולבסס עצמאות והיענות לאורך זמן. מנהלת ONT, ביאטריס דומינגז-גיל, ניסחה את ממד ה”מערכת” שעומד מאחורי הצלחה כזו במשפט אחד: "כל תהליך של תרומה והשתלה הוא תוצאה של מאמץ קולקטיבי."
ד"ר מאיר כהן, יו"ר ארגון המנתחים הפלסטים אסתטיים בישראל הסביר כי: "מדובר בהליך כירורגי מורכב השמור למקרים של פגיעות טראומטיות קשות, כוויות או מומים מולדים שלא ניתן לתקן בשיטות שחזור סטנדרטיות. ההליך כולל חיבור של כלי דם, עצבים ושרירים. מטרתו היא לא רק קוסמטית, אלא בעיקר תפקודית, לאפשר למטופל לנשום, לאכול, לדבר ולהביע רגשות בצורה עצמאית. ההשתלה בספרד היא הצלחה חסרת תקדים, לא מן הנמנע שניתן יהיה לבצע בעתיד ניתוחים כאלו גם בישראל, אך כמובן מתורם שנפטר בטרם עת ולא מהמתת חסד כמו בספרד. הידע הישראלי קיים וגם הניסיון במיקרוכירורגיה ושיחזור הנדרשים לצורך ניתוח מורכב כזה.
עוד בנושא באתר הידען:
