מאובן כמעט שלם בן 108 מיליון שנה דוחף לאחור את הופעת הפכיוצפלוזאורים בכ־15 מיליון שנה, ומאיר את תפקיד הכיפה כחלק מהתנהגות חברתית
מדבר גובי במונגוליה, אחד מאתרי המאובנים החשובים בעולם, חשף לאחרונה תגלית יוצאת דופן: מאובנים כמעט שלמים של דינוזאור צעיר ממשפחת הפכיוצפלוזאורים (Pachycephalosauria), הידועים כ“דינוזאורי כיפה-ראש”. המאובן מתוארך לגיל של כ־108 מיליון שנה – דחיפה לאחור של כ־15 מיליון שנה בציר הזמן של קבוצה זו. המין החדש קיבל את השם Zavacephale rinpoche, והוא נחשב לדינוזאור הקדום ביותר בעל גולגולת כיפה שנמצא עד כה.
גילוי חשוב במדבר גובי
המאובן נחשף באתר חורן דוח (Khuren Dukh) שבאגן הגובי המזרחי, במסגרת משלחת בינלאומית בהובלת החוקר ד"ר צוגטבאטאר צ'ינזוריג מהמכון למדעים במונגוליה, הפועל גם כעמית מחקר באוניברסיטת ראטגרס בארה"ב. השם שניתן למין החדש נושא משמעות סמלית: "זאווה" (Zava) מתייחס למילה טיבטית ל"שורש" או "מקור", ו-"Rinpoche" משמעו "יקר". השם משקף הן את חשיבותו האבולוציונית של המין – המקור העתיק ביותר הידוע לכיפת הראש – והן את צורת הגולגולת הייחודית, המזכירה תכשיט מעוגל.
בבדיקות אנאטומיות התברר שהפרט שנמצא היה צעיר יחסית. ניתוח חתכים בעצמות הרגליים הראה שהפרט לא הגיע לבגרות מלאה, אך הגולגולת כבר פיתחה כיפה ברורה, ללא עיטורים נוספים. הדבר מעיד על כך שתכונת הכיפה התפתחה בשלבים מוקדמים של החיים, בניגוד להנחה כי מדובר במבנה המופיע רק בבגרות.
הכיפה – לא רק נשק
הפכיוצפלוזאורים התפרסמו בזכות גולגולותיהם המעוגלות והעבות, שכמה חוקרים שיערו ששימשו ככלי נשק בקרבות ראש-בראש או כהגנה מטורפים. אולם בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההנחה כי הכיפות מילאו בעיקר תפקיד חברתי או תצוגתי – אמצעי למשיכת בני זוג או להרתעת מתחרים.
פרופ' לינדסי זנו מאוניברסיטת צפון קרוליינה, אחת המובילות בחקר דינוזאורים אלו, הסבירה:
"כיפות הראש אינן בהכרח מבנים פונקציונליים להגנה או וויסות חום, אלא קרוב לוודאי שימשו לתקשורת חזותית – הצגה או תחרות."
המאובן של Zavacephale rinpoche מספק עדות חשובה התומכת בגישה זו, שכן הכיפה הופיעה כבר בגיל צעיר, עוד לפני שהדינוזאור נזקק לה לגונן על עצמו בקרבות.
מה מלמדת התגלית על אבולוציה
העובדה שהכיפה הופיעה לפני 108 מיליון שנה, הרבה לפני דינוזאורי הכיפה המוכרים מהקרטיקון המאוחר בצפון אמריקה, מרמזת כי מקור הקבוצה היה באסיה. זהו חיזוק לרעיון שהפכיוצפלוזאורים נדדו מאסיה לאמריקה דרך גשר יבשתי קדום.
בנוסף, המאובן החדש מאפשר לבדוק את השאלה כיצד מבדילים בין שוני בין מינים שונים לבין שוני הקשור לשלבי גדילה. רבות מהדוגמאות הקודמות של פכיוצפלוזאורים היו חלקיות בלבד, ולעיתים קשה היה לדעת אם מדובר במין חדש או בפרט צעיר של מין מוכר. כאן, העובדה שמדובר בפרט צעיר שכבר מציג כיפה ברורה מחזקת את ההבנה שמדובר בתכונה אבולוציונית מוקדמת ולא רק שלב התפתחותי.
אנטומיה ותוספות ייחודיות
מלבד הגולגולת, המאובן כלל גם חלקים נוספים: עצמות ידיים, זנב ובו גידים מאובנים, ואבני קיבה (gastroliths) ששימשו לטחינת מזון. מכלול הנתונים מאפשר לבנות תמונה מלאה יותר של אורח חייו של הדינוזאור, תזונתו ואופן תנועתו.
החוקרים מציינים שהמאובן מוסיף נדבך חדש להבנת האבולוציה של הדינוזאורים הצמחוניים הקטנים שחיו לצד מינים גדולים ומוכרים יותר במדבריות הקדומים. העובדה שהכיפה הופיעה כבר בשלבי האבולוציה המוקדמים מצביעה על כך שהייתה לה חשיבות רבה בהתפתחות החברתית והאבולוציונית של הקבוצה.
מבט קדימה
התגלית ממחישה את החשיבות של אתרי המאובנים במונגוליה, שהניבו בעבר ממצאים ייחודיים נוספים, ובהם דינוזאורים עם נוצות ועוברים מאובנים. כל ממצא כזה עוזר להשלים את הפאזל של האבולוציה הדינוזאורית ומוסיף פרטים להבנת הדינמיקה האקולוגית והחברתית שלהם.
במקרה של Zavacephale rinpoche, מדובר לא רק בהקדמת תאריך ההופעה של הכיפה, אלא גם בהבנה עמוקה יותר של תפקידה. התגלית תעודד מחקר נוסף על דינוזאורים צעירים ותספק נקודת השוואה למינים המאוחרים יותר.
למאמר המדעי
DOI: 10.1038/s41586-025-09213-6
עוד בנושא באתר הידען:
