קבוצת סטודנטים וסטודנטיות מהפקולטה להנדסה ע"ש פליישמן באוניברסיטת תל אביב יזמה, עיצבה ובנתה רובר חלל – במסגרת פרויקט TAUverIL בהובלת פרופ' יורם רייך ודני ברקו, במטרה להשתתף בתחרות בינלאומית בפולין המדמה תנאי שטח של מאדים
בפרויקט ייחודי וראשון מסוגו באקדמיה הישראלית, קבוצת סטודנטים וסטודנטיות לתואר ראשון מהפקולטה להנדסה ע"ש פליישמן באוניברסיטת תל אביב עיצבה ובנתה רובר חלל – רכב רובוטי חוקר המיועד לפעול בתנאי שטח קשים המדמים את פני מאדים.
הפרויקט, הקרוי TAUverIL, הוקם ביוזמת קבוצת סטודנטים ובליווי פרופ' יורם רייך ודני ברקו, ונפתח השנה באופן רשמי באוניברסיטה. כדי לאפשר את הפעילות הוקמה בבית הספר להנדסה מכנית מעבדה ייעודית, שבה תוכנן ונבנה הרובר.
היוזמה פתוחה לסטודנטים ולסטודנטיות לתואר ראשון ממגוון מחלקות ובתי ספר בפקולטה להנדסה. היא מתמקדת בשילוב תחומי ידע מגוונים: פיתוח מערכות ניווט, שליטה, תקשורת, כוח, עיבוד תמונה, רובוטיקה ותכן מכני. הרובר עוצב כך שיוכל לבצע משימות מורכבות ובהן ניווט עצמאי (אוטונומי), איסוף דגימות ותקשורת עם תחנת בסיס.
"תחרות רובוטיקה על סטרואידים"
ליאור קורובייניקוב, סטודנט לתואר כפול בהנדסת חומרים וכימיה, יזם את המיזם לפני כשנתיים ומאז מנהל אותו. הוא מספר כי הרעיון נולד מתוך תא החלל באוניברסיטה, לאחר שגילה על תחרות בינלאומית בתחום:
"ראינו שיש תחרות בינלאומית של בניית רכבי חלל ואף פעם לא הייתה נבחרת ישראלית שנרשמה והתקבלה. חשבנו שאין שום סיבה שלא תהיה נבחרת כזו באוניברסיטה. גילינו שיש רצון אמיתי בקרב סטודנטים לעבוד עם הידיים ולעשות פרויקטים, והשילוב הזה הביא אותי ליזום את הפרויקט."
בשנה הראשונה, לדבריו, נבנה דגם ראשוני אך הקבוצה לא התקבלה לתחרות. השנה, לאחר שיפור משמעותי של המערכות, הם מכוונים להשתתפות רשמית בשנת 2026.
קורובייניקוב מסביר כי התחרות מתקיימת באוניברסיטת קרקוב בפולין, על גבי שטח המדמה את תנאי מאדים: "אפשר להסתכל על זה כתחרות רובוטיקה אקסטרים עם גימיק של חלל. השופטים הם נציגי תעשיית החלל ואורחים נוספים. בסופו של דבר מדובר ברובוטיקה על סטרואידים – אבל לסטודנטים."
הרובר שבנו הסטודנטים כבר מסוגל לנסוע בשליטה מרחוק, ובתחרות יצטרך לתפקד גם בצורה אוטונומית. אליו מחוברת זרוע רובוטית שניתן לשלוט בה, וכן מערך ניסוי מדעי שנבנה בשיתוף פעולה עם מכון ויצמן – למדידת pH, משקל ועוד פרמטרים של דגימות. נוסף לכך, הצוות בנה רחפן כחלק מהמטלות הנדרשות.
קורובייניקוב מוסיף: "מדובר באבי-טיפוס ראשוניים, ויש עוד הרבה עבודה כדי להביא אותם לרמה הנדרשת בתחרות. השנה יש בקבוצה כ־40–45 סטודנטים ממגוון תחומים – הנדסה, מתמטיקה, מדעי המחשב, ביולוגיה ומדעי החיים – משנים א' עד ד', וגם מתואר שני. חלק עושים זאת כפרויקט גמר, ואחרים מתוך הנאה ורצון להשתתף."
הקבוצה זוכה לתמיכה מהמכון לננו-לוויינים באוניברסיטה ולליווי של מנטורים רבים מהתעשייה והאקדמיה, בהם בוגרי האוניברסיטה ואנשי מפתח בתעשיית החלל.
"המון תודה לדני ברקו ולאוניברסיטה על התמיכה," מסכם קורובייניקוב.
פרופ' יורם רייך, ממובילי הפרויקט, הדגיש: "אני רואה חשיבות רבה למתן האפשרות להתנסות מעשית לסטודנטים ולסטודנטיות שלנו במהלך התואר הראשון – התנסות שתעניק להם כלים להתמודדות עם משימות בתעשייה ובעולם האמיתי. הפרויקט שלנו נפתח זו השנה הראשונה וכבר נושא פירות. אני גאה מאוד בסטודנטים והסטודנטיות שלנו ובתוצרים שלהם."
"התנסות מעשית בעולם האמיתי"
דני ברקו, מרכז פרויקטים בבית הספר להנדסה מכנית ואחד ממנהלי המיזם, הוסיף:
"זו הפעם הראשונה שצוות סטודנטיאלי לתואר ראשון באקדמיה הישראלית בונה רובר חלל המיועד למשימות במאדים. אני שמח מאוד על ההזדמנות שפרויקט זה מעניק לסטודנטים ולסטודנטיות שלנו ליישם ידע תיאורטי בפרויקט מעשי מאתגר, תוך עבודה בצוות ופיתוח פתרונות יצירתיים לבעיות מהעולם האמיתי."
דני ברקו, המלווה את הקבוצה מטעם בית הספר להנדסה מכנית, מתאר את רוחב היריעה: "זה פרויקט מולטי-דיסציפלינרי בהובלת כל הפקולטה כמעט – הנדסה מכנית, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת תעשייה והנדסת חומרים. לשם כך הקמנו מעבדה ייעודית, ואליה הגיעו הסטודנטים לעבוד ולבנות את הרובר."
לדבריו, מעבר לרובר עצמו, התחרות מכתיבה משימות נוספות: "היה עליהם לפתח ערכת מדע שהיא מעבדה ניידת, זרוע רובוטית לאיסוף דגימות קרקע ורחפן עצמאי שניתן לשגר מהרובר. הפרויקט לוּוה גם על ידי מנטורים מהתעשייה – מהתעשייה האווירית ואחרים – שסיפקו ניסיון וידע מהשטח."
לסיכום אומר ברקו כי "הפרויקט TAUverIL מדגים את היכולת של סטודנטים וסטודנטיות בשלב מוקדם בלימודים להשתלב באתגרים של תעשיית החלל העולמית – ולמקם את אוניברסיטת תל אביב כחלוצה בתחום הרובוטיקה החללית באקדמיה הישראלית."
עוד בנושא באתר הידען:
