ניסוי שערך הסופר מארק לורנס, בהשתתפות סופרי פנטזיה ידועים ובסיוע GPT-5, גילה כי הקוראים מעדיפים סיפורים שנכתבו בידי מכונה על פני יצירות אנושיות
מארק לורנס הוא סופר בעל-שם. ספריו תורגמו ל- 28 שפות ונמכרו במיליוניהם ברחבי העולם. כמו סופרים רבים אחרים, הוא לא מעריך במיוחד את פלישתה של הבינה המלאכותית לתחום הכתיבה. למעשה, הוא הצהיר בגלוי – "אני שונא שבינה מלאכותית יכולה לעשות את זה."
ואז הוא הורה לה לכתוב כמה סיפורים קצרים, וגילה שקהל העוקבים שלו אוהב יותר את הסיפורים שלה.
מה המשמעות של הממצא החדש, ומה קרה כאשר לורנס עירב במחקר גם סופרים ידועים אחרים כמו רובין הוב וג'ייני וורטס? המשיכו לקרוא – ותגלו!
המחקר
נחזור לרגע למארק לורנס. הוא אמנם סופר בתחום הפנטזיה, אבל נהנה מקרדנציות מרשימות אחרות: תואר ראשון בפיזיקה ודוקטורט במתמטיקה. הוא חקר את תחום הבינה המלאכותית בעברו, אך כיום מתרכז בעיקר בכתיבה. עם רקע שכזה, לא מפתיע שהוא בחר לערוך מחקר קטן ועצמאי משלו שנועד לבדוק את יכולותיה של הבינה המלאכותית בכתיבת סיפורי פנטזיה.
המחקר פשוט אך אלגנטי: לורנס כתב סיפור קצרצר של 350 מילים, וביקש משלושה סופרים אנושיים אחרים לכתוב סיפורים קצרים דומים משלהם. לאחר מכן, הוא דרבן את GPT-5 לכתוב ארבעה סיפורים קצרים. כל הסיפורים הוצגו בבלוג של לורנס, מבלי שיסגיר מי כתב מה. הקוראים התבקשו להצביע בסקר ולהחליט איזה מהסיפורים נכתב על-ידי בינה מלאכותית, ואיזה על-ידי בני-אדם. הם גם היו צריכים לדרג כמה טוב כל סיפור, בסקלה שנעה בין כוכב אחד לחמישה כוכבים.
לפני שנמשיך לתוצאות הסקר, כדאי לספר מיהם הסופרים הספורים האחרים שהתמסרו לסקר של לורנס. לא מדובר בקוטלי קנים. המפורסמת ביותר מביניהם היא כנראה רובין הוב, שכתבה בין היתר את טרילוגיית "הרואים למרחק" ו- "סוחרי הספינות החיות". ספריה נמכרו ביותר מארבעה מיליון עותקים. לצידה הצטרפה גם ג'ני וורטס, שפרסמה כבר יותר מ- 21 ספרים. אחרון ברשימה המרשימה היה כריסטיאן קאמרון, שביחד עם סופרים אחרים כתב 65 ספרים, ועוד היד רושמת.
בקיצור, הם יודעים מה הם עושים. אף אחד מאותם סופרים לא הגיע לרמת המכירות של ג.ק. רולינג, אבל מדובר באנשי מקצוע מצליחים וידועים בתחום הפנטזיה.
מולם, בצד השני של הזירה, עמדה הבינה המלאכותית. ואם נדייק, לורנס בחר דווקא ב- GPT-5 לצורכי הניסוי. הוא הזין פרומפטים מינימליים לתוך המנוע, בסגנון "כתוב סיפור דמיוני קצר שמתבסס על 'שד' [demon בלועזית]". כדי שהבינה המלאכותית לא תפיק סיפורים דומים מדיי זה לזה, הוא הוסיף לכל פרומפט כמה הצעות. למשל – "תעשה אותו רומנטי, ותמקם אותו על ראש צוק."
וזהו. שניות ספורות לאחר הזנת הפרומפט, הוא קיבל את הסיפורים הקצרים הגמורים מהבינה המלאכותית, ופרסם אותם אצלו בבלוג. עכשיו נותר לו רק לחכות לבחירת הקוראים, וזו הגיעה במהירות. ביומיים שלאחר מכן, כמעט 3,000 אנשים קראו את הסיפור הראשון והזינו את החלטתם. רק קצת יותר מאלף הצליחו לשרוד עד הסיפור האחרון ברשימה. ביניהם, אגב, גם עבדכם הנאמן, שישתף את רשמיו בהמשך הרשומה הנוכחית.
מה חשבו הקוראים?
התוצאות
בקיצור נמרץ: הקוראים לא הצליחו להבדיל בין הסיפורים 'האנושיים' לבין סיפורי הבינה המלאכותית. הם שגו לגבי שלושה מהסיפורים, צדקו לגבי שלושה אחרים, והיו חלוקים בדעותיהם לגבי השניים האחרונים. התוצאות, במילים אחרות, לא היו שונות בהרבה מהטלת מטבע.
ומה לגבי דירוג הסיפורים? כאן התוצאות היו מדכאות עוד יותר עבור לורנס. הסיפור הפופולרי ביותר – לפי הצבעות הקוראים – נכתב על-ידי בינה מלאכותית. הסיפור השני הפופולרי ביותר נכתב על-ידי בן-אדם, אבל מקום שלישי ורביעי ברשימת הפופולריות היו תוצרי GPT-5. כלומר, מתוך ארבעת הסיפורים האהובים ביותר, שלושה הופקו על-ידי מכונה נטולת-רגש ומודעות עצמית.
לורנס לא עצר כאן. הוא ביקש מהסופרים האחרים לדרג בעצמם את שבעת הסיפורים שלא היו שלהם. רק אחד הסופרים הספיק לחזור אליו עם התוצאות. אותו סופר ניחש חמש פעמים לגבי טיב הכותב של הסיפורים. הוא טעה בארבעה מהניחושים שלו. ושני הסיפורים הקצרים שהוא דירג כאהובים עליו ביותר? את שניהם ג'ינרטה הבינה המלאכותית.
"… נראה סביר שאנשים, בממוצע, אינם יכולים להבדיל בין בינה מלאכותית לבני-אדם כשזה מגיע לכתיבת פנטזיה." סיכם לורנס את תוצאות המחקר והוסיף, "במונחים של הנאה… במבחן הזה הבינה המלאכותית ניצחה."
אף מחקר אינו מושלם
לורנס נהנה מרקע של חוקר באקדמיה, כך שהוא מודע היטב לכך שהמחקר שלו אינו מושלם. התוצאות מתבססות על מספר קטן-יחסית של קוראים. לא מיליונים, כגודל השוק, אלא קצת יותר מאלף. הקוראים עצמם כנראה צעירים, מכיוון שמדובר בשוק הפנטזיה שמושך גילאים נמוכים יותר. אולי אותם צעירים אינם יודעים להבדיל היטב בין כתיבה אנושית איכותית לבין זו של הבינה המלאכותית.
אם נודה באמת, זה לא נשמע סביר במיוחד. אבל אולי.
בעיה אחרת היא שכל ארבעת הסופרים האנושיים מתמחים בכתיבת ספרים שלמים, ולא סיפורים קצרים. זו נקודה שהרגשתי בעצמי: קראתי את כל הסיפורים שבמחקר, והרגשתי שוב-ושוב שכולם בינוניים במקרה הטוב. אף אחד מהם לא נגע בי או ריגש אותי. כלומר, הבינה המלאכותית יכולה לכתוב סיפורת קצרה ברמה בינונית.
מהבחינה הזו, נראה שהיא מגיעה לרמתם הממוצעת של הסופרים האנושיים המקצועיים.
למה לורנס בחר למקד את המחקר דווקא בסיפורים קצרים? פשוט: הוא יודע שאם הוא היה בוחן את הבינה המלאכותית על כתיבת ספרים שלמים, היא הייתה נכשלת באופן מחפיר. בכל הנוגע לכתיבת ספרים בכוחות עצמה, הבינה המלאכותית עדיין אינה מתקרבת לקרסוליהם של הסופרים המקצועיים.
אבל מתי היא תגיע לרמה הזאת?
ההווה והעתיד של הכתיבה
כמה זמן ייקח עד שהבינה המלאכותית תוכל לכתוב ספר בינוני בעצמה? איש אינו בטוח. כנראה יותר משנה. כנראה פחות מעשור. כדי לכתוב ספר של מאות עמודים, הבינה המלאכותית צריכה להיות מסוגלת לפתח עלילה קוהרנטית, לזכור את מאפייני הדמויות והיחסים שלהן עם הדמויות האחרות, לשמור על עקביות בין פרק לפרק ועוד דרישות שונות ומשונות. כל הדרישות האלו מבינה מלאכותית היו נשמעות כמעט בלתי-אפשריות לפני שנתיים. היום הן נראות קרובות הרבה יותר למימוש.
הסופרים האנושיים, בינתיים, אינם בטוחים מה לעשות. חלקם הולכים בדרכו של לורנס, שהצהיר כבר שלעולם לא ישתמש בבינה מלאכותית כדי לכתוב. אחרים – במיוחד הצעירים יותר – נעזרים בה בתהליך הכתיבה ברמה זו או אחרת. חלקם משתמשים בה כדי לקבל רעיונות חדשים, או כדי שתעזור להם להתמודד עם מחסום כתיבה. אחרים מנסים למצוא את הדרך לקצר את תהליך הכתיבה דרמטית באמצעותה. וכפי שכתב אחד מהם ברדיט –
"אני נותן את מתווה הסיפור, מבקש שתרחיב עליו, שתכתוב תכנית לפרקים, ואז שתכתוב את התכנית בנתחים של 200-400 מילים. עובד מצוין."
במקביל, אפשר למצוא בכל מקום סדנאות כתיבה שמלמדות סופרים בתחילת-דרכם (או מנוסים יותר) איך להשתמש בבינה המלאכותית בתהליך הכתיבה.
לפי סקר שערכה בחודשים האחרונים חברת BookBub, כמעט חצי מהסופרים נעזרים כיום בבינה מלאכותית. השימוש המרכזי שלהם בבינה המלאכותית הוא כעוזרת מחקר, כעוזרת בשיווק הספרים, או כסייעת בתכנון העלילה. רק שבעים אחוזים מתוכם נעזרים בה בכתיבה ממש.
אלו תוצאות מדהימות, מכיוון שהן משקפות קצב אימוץ מסחרר. טכנולוגיית הבינה המלאכותית היוצרת פרצה לשוק לפני כמעט שלוש שנים, והגיעה לאימוץ נרחב בקרב כמעט מחצית מאנשי המקצוע. וזה המצב כיום. קרוב לוודאי שהשימוש בבינה המלאכותית בקרב הסופרים רק יתרחב. תמיד יישארו גם אלו שלא ירצו לגעת בכלים הללו, כמובן, וגם זה בסדר. אבל סביר להניח שתוך שנים ספורות, רוב הסופרים ייעזרו בבינה המלאכותית בדרך זו או אחרת.
אבל האם בכלל מישהו ירצה לקרוא את הסופרים האנושיים, בהינתן שתוך אותן שנים ספורות, הבינה המלאכותית עשויה לכתוב ספרים באותה רמה בעצמה?
העתיד של הבינוני
נתחיל באמירה ברורה: אפילו המחקר של לורנס מראה שכיום, הבינה המלאכותית יכולה להפיק לכל היותר תוצרי כתיבה בינוניים.
ונמשיך באמירה ברורה אחרת: לרוב הקוראים האנושיים, זה כנראה מספיק.
איך אני יודע את זה? גם מתוצאות הסקר של לורנס, בו הקוראים דירגו את התוצרים הבינוניים (לטעמי) של הבינה המלאכותית כגבוהים יותר מאלו של הסופרים האנושיים. וגם מכיוון שרוב הכתיבה האנושית היא, ובכן, בינונית. יש שיאמרו שאי אפשר אחרת. הסופרים המצליחים ביותר מפיקים "מגנום אופוס" – יצירה גדולה וייחודית – אולי פעם אחת בחייהם. אולי פעמים ספורות, אם יש להם מזל. אבל רוב הספרים שמשתחררים לשוק הם, ובכן, בינוניים.
ועדיין, אנשים קונים אותם, קוראים אותם ונהנים מהם.
אם הבינה המלאכותית תצליח לכתוב ספרים בעצמה בשנים הקרובות, קרוב לוודאי שגם הם יהיו 'בינוניים'. הם יהיו 'נחמדים'. 'חביבים'. 'מעבירים את הזמן'. הם יהיו מסוג ספרי המטוסים, שאנשים קונים בדיוטי פרי כדי להעביר את הזמן בקריאה במטוס.
מה יעשו הסופרים האנושיים במצב כזה? הם, כנראה, יתמקדו יותר בספרות יוצאת-הדופן. הם ידגישו את האנושיות שלהם דווקא בכך שיכתבו ספרים שיהיו ייחודיים ושיפרצו את המסגרות המקובלות. אנשים אמנם ירכשו (בגרושים, או אפילו בחינם) ספרים רבים פרי עטה של הבינה המלאכותית, אבל כשהם ירצו לקרוא משהו באמת מיוחד – הם ישלמו ביוקר על ספר מיוחד, שנכתב על-ידי בני-אדם בעבודה קשה.
אם הייתי צריך לנחש, התרחיש הסביר בעיניי הוא שמוסד ספרי הנייר יישאר על כנו. בינה מלאכותית תכתוב ספרים ארוכים בעלות אפסית, ורבים מאיתנו נצרוך אותם בהנאה ובעניין. למעשה, היא תכתוב לכל אדם ספרים שיתאימו במיוחד עבורו. היא תכתוב כל-כך הרבה, שאת הרוב המכריע של הספרים שהיא תפיק, לא יהיה טעם בכלל להדפיס. אנשים יצרכו אותם בקוראים דיגיטליים. אבל ספרי נייר? הם ימשיכו להיות מוצר ייחודי ואיכותי, שאנשים יבואו במיוחד לחנות הספרים כדי לרכוש.
אפילו בתרחיש האופטימי הזה, ברור ששוק הספרים ממקור אנושי עלול להצטמצם, כשמצדדיו מזנבת הבינה המלאכותית. אבל כנראה שהסופרים האנושיים הייחודיים ביותר והמבריקים ביותר, יזכו להצלחה גדולה כבעבר, ואולי אפילו יותר.
אבל עד אז עוד ארוכה הדרך – לפחות עוד מספר שנים. ואם בינתיים אתם רוצים לקרוא סיפורים קצרים בינוניים, אתם מוזמנים לנסות את כוחה של הבינה המלאכותית בכתיבה. לפחות בתת-התחום הזה של כתיבה, היא כנראה תפיק תוצרים שאינם נבדלים באיכותם מרוב היצירות של הסופרים האנושיים.
עוד בנושא באתר הידען:
