גשר אור תוך־צבירי באורך כ־מיליון שנות אור בצביר Abell 3667 מספק הוכחה אופטית ראשונה למיזוג אגרסיבי בין שתי הגלקסיות הבהירות בצביר — ומרמז על מיזוג שני צבירים קדום
גשר כוכבים חיוור חושף מיזוג גלקטי נדיר
אסטרונומים יצרו אחת מתמונות הצביר הגלקטי המפורטות ביותר שנצפו אי פעם, ממרחק של 700 מיליון שנות אור. היא חושפת זוהר עדין מכוכבים הנגרפים מהגלקסיה המקורית שלהם ונמשכים לאחרת. רצועה חיוורת זו של אור דיפוזי, המתפרשת על פני כ־מיליון שנות אור בין שתי גלקסיות בצביר Abell 3667, מספקת עדות חזותית ברורה ראשונה לכך ששתי הגלקסיות הבהירות ביותר בצביר נמצאות בעיצומו של מיזוג.
לפי צוות המחקר, העדויות מציעות גם ש־Abell 3667 עצמו נוצר מהתנגשות של שני צבירים קטנים יותר שהתמזגו לפני כ־מיליארד שנה.
“זו הפעם הראשונה שנמצא מבנה בקנה מידה וגודל כאלה בצביר גלקטי קרוב,” אמר אנתוני אנגלרט, דוקטורנט באוניברסיטת בראון והמחבר הראשי של המחקר. “ידענו שיכול להיווצר גשר כזה בין שתי גלקסיות, אבל זה לא תועד עד עכשיו. זו הייתה הפתעה גדולה שהצלחנו לדמות תכונה כה חיוורת.”
“מגה־תמונה” שהורכבה מ־28 שעות נתונים
התמונות החדשות נאספו באמצעות מצלמת DECam המורכבת על טלסקופ בלנקו במצפה סרו טולולו שבצ׳ילה. אנגלרט, יחד עם פרופ׳ לפיזיקה איאן דל׳אנטוניו מאוניברסיטת בראון וחוקרת המכון למדעי החלל בברצלונה, מִירֵיאַה מונטס, שילבו שיא של 28 שעות תצפיות DECam שנאספו לאורך שנים. הממצאים פורסמו ב־The Astrophysical Journal.
“כיוון שטלסקופ בלנקו מצלם עם DECam כבר עשור, יש כמויות אדירות של נתוני ארכיון,” אמר אנגלרט. “במקרה הטוב, רבים צילמו את Abell 3667 לאורך השנים, ואנחנו יכולנו לערום את כל התצפיות יחד.”
אור תוך־צבירי חושף סודות של צבירים
זמן התצפית הנרחב הוא שאִפשר לדמות את האור העמום מכוכבים תועים בתוך הצביר. אור דיפוזי מסוג זה, הידוע כ־ICL — אור תוך־צבירי, הוא מאגר מידע עשיר על ההיסטוריה של Abell 3667 ועל “הריקוד” הכבידתי בין הגלקסיות שבו.
ה־ICL שדימּו אנגלרט ועמיתיו חשף סוג מיוחד של מיזוג גלקטי המתרחש ב־Abell 3667. בדרך כלל, אומר אנגלרט, מיזוגים הכוללים את הגלקסיה הגדולה בצביר — “הגלקסיה הבהירה בצביר” (BCG) — מתרחשים בהדרגה, כשהיא “גונבת” כוכבים מגלקסיות קטנות רבות שסביבה. אבל כאן נראה משהו אחר: Abell 3667 מורכב למעשה משני צבירי גלקסיות, שלכל אחד מהם BCG משלו, שכעת מתמזגים. גשר ה־ICL שגילו החוקרים מציע שה־BCG הגדולה “שודדת” כוכבים מהקטנה — אירוע הידוע כמיזוג מהיר או אגרסיבי. כששתי ה־BCG מתמזגות, מתמזגות גם הגלקסיות הקטנות שסביבן — ו־Abell 3667 הופך למוצר של מיזוג שני צבירים. תצפיות בקרני־X וברדיו רמזו בעבר על מיזוג מהיר בצביר זה, אך זו העדות האופטית הראשונה התומכת בכך.
הוכחה אופטית ראשונה למיזוג אגרסיבי
הופעת האור התוך־צבירי בתמונות החדשות מהווה הצצה מבטיחה למה שצפוי כשמצפה וֵרָה סי. רובין יחל לפעול באופן מלא בהמשך השנה או בתחילת השנה הבאה. בעזרת טלסקופ שגודלו כפול משל בלנקו והמצלמה הגדולה ביותר שנבנתה, מצפה רובין יבצע סקר בן עשר שנים לעומק כל השמים הדרומיים — פרויקט “סקר המורשת של הזמן והמרחב” (LSST).
“רובין יוכל לדמות ICL באופן דומה למה שעשינו כאן — אבל הוא יעשה זאת עבור כל צביר גלקטי קרוב בשמים הדרומיים,” אמר אנגלרט. “מה שעשינו הוא רק פרוסה קטנה ממה שרובין יוכל לעשות. זה ממש יפתח את תחום חקר ה־ICL.”
זה יהיה מכרה זהב מדעי לאסטרונומים ולאסטרופיזיקאים. מעבר לחשיפת ההיסטוריה של צבירי גלקסיות, ה־ICL נושא רמזים לכמה מהתעלומות הבסיסיות ביותר של היקום — במיוחד לחומר האפל, החומר הבלתי נראה שכנראה מהווה את רוב מסת היקום.
ממפים את היקום הבלתי נראה
“ICL חשוב מאוד לקוסמולוגיה,” אמר דל׳אנטוניו. “התפלגות האור הזה אמורה לשקף את התפלגות החומר האפל, ולכן הוא מספק דרך עקיפה ‘לראות’ את החומר האפל.”
לראות את הבלתי נראה — לכך נועד טלסקופ עוצמתי.
הפניה: “The Intracluster Light of Abell 3667: Unveiling an Optical Bridge in LSST Precursor Data”, מאת Anthony M. Englert, Ian Dell’Antonio ו־Mireia Montes, 5 באוגוסט 2025, The Astrophysical Journal Letters.
DOI: 10.3847/2041-8213/ade8f1
טלסקופ ויקטור מ. בלנקו ומצפה וֵרָה סי. רובין מופעלים על ידי NOIRLab — המרכז הלאומי של ארה״ב לאסטרונומיה אופטית לילית מן הקרקע, המופעל על ידי הקרן הלאומית למדע (NSF). המחקר מומן בידי NSF (AST-2108287), מחלקת האנרגיה של ארה״ב (DE-SC-0010010) וקונסורציום NASA Rhode Island Space Grant.
עוד בנושא באתר הידען:
