כמו "בראשית", גם המשימה היפנית המקבילה (השניה במספר) התרסקה על פני הירח – שתיהן נולדו בתחרות Google Lunar XPRIZE, והמשיכו כל אחת בדרכה לעבר התרסקות על הירח
משימת Hakuto-R Mission 2 של חברתispace היפנית, שנקראה גם "Resilience" (חוסן), התרסקה בשבוע שעבר במהלך ניסיון נחיתה באזור Mare Frigoris שבקוטב הצפוני של הירח. על פי הודעת החברה, התקלה אירעה בעקבות עיכוב במדידת הגובה מצד חיישן לייזר, שגרם לכך שהגשושית לא הצליחה להאט בזמן ולא ביצעה נחיתה רכה. הקשר עם החללית נותק רגעים ספורים לאחר שהתקבלה אינדיקציה לכך שהיא נמצאת בתנוחה אנכית ויציבה – אך ככל הנראה, זו כבר לא הייתה בשליטתה.
כישלון זה מצטרף להתרסקות הקודמת של ispace בשנת 2023, במשימה Hakuto-R Mission 1 . גם אז נרשמה תקלה בשלבים הסופיים של הנחיתה, אז כתוצאה מהערכת גובה שגויה בתוכנה. שתי המשימות נשאו מטען מסחרי ואזרחי, כולל ניסויים בחקלאות חלל, גלאי קרינה, ורובר רובוטי בשם "Tenacious", לצד יצירת אמנות שוודית – בקתה אדומה קטנה בשם "בית הירח".
למרות התקוות וההשקעה הרבה – שהוערכה בלמעלה מ־16 מיליון דולר – כשלו שתי המשימות להשיג את היעד המרכזי: נחיתה רכה על פני הירח, והפיכת ispace לחברה הפרטית הראשונה שעושה זאת. אך ispace אינה לבד.
גם עמותת SpaceIL מישראל, שפעלה ללא מטרות רווח, התמודדה עם אתגר דומה: בשנת 2019 שיגרה העמותה את הגשושית "בראשית", שהתבססה אף היא על פיתוח עצמאי במסגרת תחרות Google Lunar XPRIZE – תחרות שאפתנית שנוסדה על-ידי קרן XPRIZE ו־Google בשנת 2007. מטרת התחרות הייתה לעודד גופים פרטיים לשגר גשושית שתנחת על הירח, תנוע לפחות 500 מטר ותשדר תמונות וידאו באיכות גבוהה, עם פרס כולל של 30 מיליון דולר.
אמנם אף אחד מהמשתתפים לא הצליח לעמוד בדרישות עד הדד־ליין שנקבע, אך SpaceIL ו־ispace שהייתה מוכרת אז בשם "Hakuto" – המשיכו לפתח את המשימות באופן עצמאי.
ב־11 באפריל 2019 נכנסה 'בראשית' לספרי ההיסטוריה, כששוגרה באמצעות טיל Falcon 9 של SpaceX והגיעה למסלול סביב הירח – תהליך ההתרסקות החל אף הוא בתקלה מד התאוצה. במקרה של בראשית זה היה בגובה 13 ק"מ, המשיך בהוראה שגויה להפעיל את מד התאוצה השני. פעולות אלה נגרמו בשל תקלות תוכנה וטעות לוגיקה (שהיו ידועות אך לא היה זמן לעדכן גרסה) – הדלקת מד תאוצה שני גורר איתחול, במהלך האיתחול המנוע כבה, ואחרי התאוששות מחלק מהריסטים מתקבל חיווי מנוע עובד גם כשכבוי.
למרות האכזבה, "בראשית" זכתה להצלחה תודעתית ומדינית עצומה. היא הייתה הגשושית הישראלית הראשונה שהגיעה לירח, והפכה את ישראל למדינה השביעית שהגיעה לשם – והראשונה שעשתה זאת במסגרת עמותה פרטית.
במשך שנים שאפה SpaceIL להוציא לדרך את משימת בראשית 2, שכללה תוכנית לשלוח שתי גשושיות שיבצעו נחיתות עצמאיות על פני הירח, ויחידת אם שתישאר במסלול. אך לאחרונה הודיעה העמותה על ביטול הפרויקט, בשל קשיים בגיוס מימון פרטי בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
שתי המשימות – בראשית ו־Hakuto-R , מדגישות עד כמה מסובכת ובלתי צפויה משימת נחיתה על פני הירח, גם כשמדובר בגופים יצירתיים, מנוסים וחדשניים. שתיהן מהוות דוגמה למיזמים הנולדים מתוך חזון מדעי־טכנולוגי, שואפים לפרוץ גבולות – אך מתמודדים עם המציאות הקשוחה של החלל.
עם זאת, גם SpaceIL וגם ispace השיגו הישגים חשובים: הן פיתחו יכולות חלל באופן עצמאי, שיגרו גשושיות לירח, צברו נתונים יקרי ערך, והציבו רף חדש לפרויקטים אזרחיים בחלל.
הכישלונות אולי מאטים את ההתקדמות – אך גם מספקים תובנות קריטיות למשימות הבאות.
כזכור, עמותת SpaceIL הודיעה לאחרונה על הקפאת פעילותה ההנדסית והתמקדות בחינוך בלבד. בכך בוטל פרויקט בראשית2.
עוד בנושא באתר הידען:
3 תגובות
חיים בסרט
מעולם לא היתה נחיתה על הירח ןגם מעולם לא הצליח לצאת עצם אחד מכדור הארץ. כמה טמטום יש בעולם. אנשים אשכרה מאמינים שאפשר לצאת מהאטמוספירה. לכו לישון על הטף. הידען עלק. הצחקת אותי.
מצנח? לירח אין אטמוספירה
נראה שמד גובה לייזר לשניהם לא עובד טוב. אולי לפתוח מצנח???