על פי התוכנית תשתלב הליוס בטיסה השניה והטיסה השלישית של ispace היפנית לירח שצפויות להתקיים בסוף 2023 ואמצע 2024, ושם יתבצעו הניסויים להפקה לראשונה של חומרים מקרקע הירח
הסכם ישראלי – יפני ראשון לשת”פ טכנולוגי במשימת חלל לירח נחתם היום בשגרירות יפן בישראל. על פי התוכנית חברת הליוס הישראלית, בתמיכת סוכנות החלל הישראלית, תשתלב במשימה לירח של חברת ispace היפנית. במסגרת המשימה, החברה הישראלית תבצע ניסוי טכנולוגי ראשון מסוגו להפקת חמצן ומתכת מחול הירח. זו תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה שמוצר חדש ייוצר על הירח.
טקס החתימה נערך בהשתתפות מיזושימה קויצ’י, שגריר יפן בישראל, אבי בלסברגר, ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, יונתן גייפמן, מנכ”ל חברת הליוס, וטאקשי האקאמדה, מנכ”ל חברת ispace אשר הצטרף בשיחת וידאו מיפן.
חמצן מהווה עד 70% ממשקל הרקטות
החמצן הוא אחד המרכיבים המשמעותיים והכבדים בטיסה לחלל ומגיע עד ל-70% ממשקל הרקטות בעת השיגור. חללית לירח צפויה לצרוך מאות טונות של חמצן לבעירת מנועי הטילים ולשימוש האנושי של האסטרונאוטים. כ-40% ממסת הקרקע בירח עשויה מחמצן שאפשר להפיק במקום ללא צורך בהטסתו מכדור הארץ וזאת באמצעות הטכנולוגיה שמפותחת בישראל על ידי חברת הליוס.
לדברי יונתן גייפמן, מייסד ומנכ”ל הליוס, האפשרות לייצור עצמאי של חמצן על פני הירח היא מפתח להקמת תשתיות על הירח, ולצורך ביצוע משימות חלל ארוכות ומורכבות תוך הפחתת התלות במשלוח חומרי גלם מכדור הארץ. עלויות השיגור מכדור הארץ לירח ולכוכבי לכת אחרים הינן אדירות, עד מיליוני דולרים לכל קילו, ובלתי ניתנות להכלה לאורך זמן. שיתוף הפעולה הבינלאומי בין החברות יאפשר פריצת דרך טכנולוגית והדגמה ראשונה אי פעם של טכנולוגיית הפקת משאבים על הירח.
על פי התוכנית תשתלב הליוס בטיסה השניה והטיסה השלישית של ispace לירח שצפויות להתקיים בסוף 2023 ואמצע 2024, המערכות של הליוס יקראו Lunar Extractor – 1 וLunar Extractor – 2. במהלך השהות על הירח תפעיל החברה הישראלית מערכת אשר תתיך חול, ותבצע בו אלקטרוליזה אשר תפרק את המינרלים והתחמוצות המרכיבים אותו לחמצן ומתכות. הפקת החמצן תימדד בזמן אמת לצורך שיפור המערכת, ואת תוצר הלוואי המתכתי, המערכת תיצוק לתבנית – מה שיצור את הפריט מעשה אדם הראשון שנוצר על פני הירח בהיסטוריה. חברת ispace אשר פועלת ביפן אירופה וארה”ב צפויה לשגר את המשימה הראשונה לירח כבר בשנה הבאה וישתלבו בו מיזמים וארגונים מיפן, דובאי וקנדה. כלי הטיסה נמצא בימים אלו בבניה בגרמניה והשיגור יעשה מארה”ב על רקטת פלקון 9 של SpaceX בבעלות היזם אילון מאסק.
לדברי טאקשי האקאמדה, מייסד ומנכ”ל ispace, הפקת חומרי גלם על הירח תניע את תעשיית החלל, אשר בסופו של דבר תשפיע לטובה על הקיימות של כדור הארץ. חברת ispace אשר מובילה בפיתוח האקוסיסטם הירחי גאה לאפשר להליוס לבצע הדגמה של טכנולוגיה פורצת דרך על פני הירח.
החזרה לירח מחייבת שיתופי פעולה
לדברי אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, החזרה לירח וביסוס שהיה קבועה עליו מחייבת שיתופי פעולה בין מדינות ובין חברות. סוכנות החלל הישראלית מברכת על שיתוף פעולה זה בין חברת Ispace היפנית וחברת הליוס הישראלית ומקווה שיוביל לשיתופי פעולה נוספים בין סוכנויות החלל של שתי המדינות. להערכתנו, החזרה לירח תייצר הזדמנויות עיסקיות משמעותיות בתעשיית החלל העולמית וחברות הליוס ו – ispace הנן דוגמה לחברות שיובילו ויהיו גורם מרכזי במגמה זו. סוכנות החלל הישראלית פועלת לתמוך ולקדם חברות חלל ישראליות במטרה להפוך לגורם משמעותי בכלכלת החלל העולמית הצומחת ובכך לתרום גם לכלכלת ישראל.
מיזושימה קויצ’י, שגריר יפן בישראל שארח את טקס החתימה, אמר שהוא מקווה ששיתוף הפעולה החשוב בין ישראל ליפן יתרום לחקר החלל העולמי ויסלול את הדרך להידוק הקשרים הכלכליים והמדעיים בין המדינות.
לחברת הליוס משרדים בצור יגאל ובאורלנדו בפלורידה. הפיתוח נעשה בסיוע של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, משרד האנרגיה, רשות החדשנות ומשקיעים פרטיים. בין הגורמים שמלווים את החברה נמנים וויליאם לארסון, לשעבר מנהל פרויקט הפקת משאבים בחלל של נאס”א. פרופסור ברטיל אנדרסון, המדען הראשי לשעבר של אירופה, ויואב לנדסמן, מהנדס מערכת בכיר וסגן משימת “בראשית”.
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
זה נשמע מאוד מענין
לפני 23 שנה קניתי דונם על הירח. כרגע הוא פנוי, כך שאם הם מחפשים מקום למיזם שלהם אני יכול להשכיר להם בכיף.