גיוון השמות בממלכות ישראל ויהודה חושף פערים חברתיים ותרבותיים

מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מציע ניתוח חדשני של שמות מתקופת המקרא בעזרת שיטות אקולוגיות, ומראה: ממלכת ישראל הייתה קוסמופוליטית ופתוחה יותר – ממלכת יהודה שמרנית וריכוזית

מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת PNAS חושף דפוסים חברתיים נסתרים בממלכות העבריות הקדומות באמצעות ניתוח שמות פרטיים מכתובות ארכאולוגיות. החוקרים, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה, יישמו שיטות סטטיסטיות מתחום האקולוגיה כדי לנתח את מגוון השמות שנמצאו, וגילו כי בממלכת ישראל היה גיוון אונומסטי (של שמות) רחב בהרבה מאשר בממלכת יהודה – ממצא שיכול להעיד על חברה פתוחה וחשופה יותר להשפעות חיצוניות.

עם הזמן, מגוון השמות ביהודה הלך והצטמצם, כנראה בשל תהליכים של ריכוז דתי ושליטה חברתית-פוליטית מתעצמת. המחקר מדגים כיצד כלים סטטיסטיים/מתמטיים מתחום מדעי הטבע יכולים לשפוך אור חדש על עולמות קדומים.

“שמות הם יותר מאמצעי זיהוי – הם חפצים תרבותיים,” הסביר ד”ר ברק סובר מהמחלקה לסטטיסטיקה ומדעי הנתונים והמרכז למדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטה העברית. “באמצעות ניתוח מגוון שמות כפי שאקולוגים בוחנים מגוון מינים, אפשר לזהות דפוסים של זהות, פתיחות ושינוי – שלא תמיד נראים ברקורד הארכאולוגי.” ד"ר מתקה גולוב-רצהבי, מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, שאספה את מאגר השמות המקיף ששימש במחקר, הוסיפה, "השמות הפרטיים שנשמרו הם חלונות לעבר, חושפים לא רק מגמות לשוניות אלא גם מנהגים דתיים והיררכיות חברתיות של חברות עתיקות אלה".

המחקר התבסס על למעלה מ-1,000 שמות פרטיים שנמצאו על חותמות, חרסים וצנצנות מתקופת הברזל השנייה (950–586 לפנה"ס). באמצעות שיטות סטטיסטיות מתקדמות, החוקרים הצליחו לאמוד ולהשוות את כמות השמות ואת רמת הפיזור שלהם באוכלוסייה בין הממלכות השונות.

בין ממצאים המרכזיים:

• שמות ישראליים היו מגוונים יותר, אף שמספר הכתובות מישראל נמוך יחסית – מה שמצביע על ריבוי השפעות תרבותיות ולשוניות.
• ביהודה חלה ירידה בגיוון השמות לקראת סוף המאה ה-8 ובמהלך המאה ה-7 וה-6 לפנה"ס – מה שמרמז על שינויים במבנים חברתיים ודתיים במהלך המאה האחרונה של הממלכה.
• דפוסים גאוגרפיים מעניינים: בעוד שבישראל מגוון השמות היה גבוה דווקא באזורים הפריפריאליים יותר מאשר בבירה שומרון, ביהודה המצב היה הפוך – ירושלים בלטה בגיוון לעומת שאר האזורים, מה שמצביע על אליטה מרוכזת יותר בבירה אולי בשל גלי פליטים מישראל לאחר מסעות הצבא האשורי.

פרופ’ ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת חיפה, שלקח חלק במחקר, ציין: “הממצאים מתיישבים עם עדויות ארכאולוגיות אחרות שמראות שממלכת ישראל הייתה יותר קוסמופוליטית מיהודה, בין היתר בזכות מיקומה על נתיבי מסחר מרכזיים.”

המחקר קובע כי מגוון שמות מהווה מדד חשוב לדינמיקות חברתיות רחבות. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שחברות שבהן מגוון השמות גבוה יותר נוטות להיות קוסמופוליטיות ופתוחות להשפעות חיצוניות," הסביר פרופ' אלי פיאסצקי מהמחלקה לפיזיקה גרעינית באוניברסיטת תל אביב, שהשתתף גם הוא במחקר. "לעומת זאת, מגוון שמות נמוך לרוב מאפיין חברות מסורתיות יותר, שבהן יש נטייה לאחידות תרבותית חזקה."

שמות בעת העתיקה ובימינו

כדי לאשש את הממצאים, יישמו החוקרים את גישתם גם על מאגרי שמות מודרניים ממדינות כמו ישראל, ארה”ב, בריטניה, צרפת ואוסטרליה. הניתוח חשף דפוסים מרתקים: שמות נשיים מציגים מגוון גדול יותר מאשר שמות גבריים באותה אוכלוסייה; מגוון השמות גדל באופן כללי מאז שנות ה-60 בכל המדינות שנבדקו; וחברות עם מאפיינים מסורתיים יותר נוטות להיות בעלות מגוון שמות נמוך יותר.

“זו הפעם הראשונה ששמות מתקופות עתיקות נבחנים באמצעות שיטות סטטיסטיות מתחום האקולוגיה,” אמר אריאל וישנה מהאוניברסיטה העברית, שהוביל את המחקר. “זה מאפשר לנו לראות את התרבות הקדומה דרך עדשה סטטיסטית שמוסיפה רבדים חדשים שלא היו נגישים קודם לכן.”

החוקרים מדגישים כי השמות שנשתמרו שייכים ברובם לגברים בני האליטה, אולם גם כך ניתן להסיק מהם על דפוסים רחבים יותר בחברה.

המחקר המלא, שכותרתו“Diversity Statistics of Onomastic Data Reveal Social Patterns in Hebrew Kingdoms of the Iron Age” בכתב העת PNAS 

עוד בנושא באתר הידען:

• מחקר חדש חושף: אלו היו גבולות ממלכת דוד וממלכת רחבעם
• נחשפו שרידי ארמון באתר קיאפה בשפלת יהודה. החוקרים: ארמון של דוד המלך; פרופ' פינקלשטיין מאוני' ת"א: אין כתובת שתוכיח זאת, סביר שזה מבנה של ממלכת ישראל
• מפעל ארגמן בשקמונה מלמד על פריחתה של ממלכת ישראל באמצע המאה ה-8-9 לפה"ס
• עשרות כתובות משומרון בירת ממלכת ישראל הקדומה נכתבו על ידי שני אנשים בלבד – ככל הנראה סופרי או פקידי המלך ירבעם בן יואש המוזכר בספר מלכים ב'