דו"ח מקינזי חושף כיצד בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות יעצבו את שוק העבודה והמגמות המקצועיות עד 2030.
מקינזי פרסמו בשנה האחרונה דו"ח מקיף על עתיד העבודה, עם מספר תחזיות מעניינות במיוחד. הם אמנם חוששים מלהתחייב לתקופה ארוכה יותר מחמש השנים הקרובות – מה שאומר משהו על קצב השינוי כיום – אבל לפחות על פרק הזמן הזה יש להם כמה תובנות מרתקות לשתף איתנו.
למשל, שבתרחיש האימוץ המהיר ביותר של הבינה המלאכותית, כשישים אחוזים משעות העבודה הנוכחיות באירופה ייתפסו על-ידי מכונות… תוך חמש שנים מהיום.
לפני שתיכנסו לפניקה, חשוב להבהיר שמדובר בתרחיש האופטימי, בו כל הכוכבים מסתדרים בדיוק בצורה הנכונה. דברים כאלו לא קורים בדרך כלל. בתרחיש האיטי ביותר, לעומת זאת, אחוז חד-ספרתי של שעות העבודה יעבור אוטומציה. ומה עם ארצות הברית? שם תרחיש הבסיס ברור יותר, לדעת מקינזי: עד 2030, בערך שלושים אחוזים משעות העבודה יעברו לחזקת המכונות.
אנחנו אוהבים להתמקד בשנת 2030 בתחזיות. זה מספר עגול וכיפי. אבל שאר הגרף מספר סיפור ייחודי בפני עצמו. ראשית, גם אם תרחיש הבסיס נכון ובעוד חמש שנים יעברו 30 אחוזים מהמטלות אוטומציה, הרי שלאחר מכן צפויה לנו קפיצה רצינית בקצב. בקושי שלוש שנים מאוחר יותר, שיעור השעות שייתפסו על-ידי מכונות יגיע כבר לארבעים אחוזים. תשע שנים אחר כך, בשנת 2042 בערך, נגיע לשישים אחוזים מכל שעות העבודה.
אחזור על הקביעה הזו כדי לוודא שהיא ברורה לכם: תוך 18 שנים בערך, שישים אחוזים מכל שעות העבודה כיום, ייתפסו על-ידי מכונות. וזה בתרחיש הבסיס. בתרחיש המהיר, המספר יהיה קרוב יותר לתשעים אחוזים מכל שעות העבודה. אבל אפילו בתרחיש האיטי ביותר, המגמה הכוללת ברורה: עד שנת 2080, מכונות יתפסו את מקום בני-אדם בתשעים אחוזים מהשעות שהיו מבלים כיום בעבודה.
ושוב אני אומר: בלי פניקה. כן, אפילו כשאתם רואים שבתרחיש המהיר ביותר, כמעט כל שעות העבודה עוברות לחזקת המכונות עד 2050. למה? מכיוון שמדובר בשעות העבודה במצב כיום. שעות עבודה של מקצועות שקיימים כיום. המקצועות ישתנו, וייפתחו תחומים חדשים בהם בני-אדם מביאים יותר ערך מהמכונות. ולא רק זאת, אלא שכאשר המכונות יוכלו לתפוס חצי משעות העבודה, בהחלט ייתכן שמה שיקרה זה שנמצא מטלות חדשות למלא את הזמן 'הפנוי' שלנו – ולדרוש תשלום גם עליהן.
מה שבטוח, זה שהשינוי בדרך, ואנחנו צריכים להיערך אליו.
השינוי במקצועות
ובכן, איזה שינוי יהיה? קודם כל, תמהיל המקצועות יעבור תהפוכה. הנקודה הטריוויאלית היא שצפוי גידול של עד שלושים אחוזים במקצועות הבריאות: רופאים, אחים ואחיות, טכנאים וסייעים וכל מקצוע אחר שמשיק לבריאות. למה זה טריוויאלי? כי הגדילה הזו לא מגיעה בזכות הטכנולוגיה, אלא פשוט מכיוון שהאוכלוסייה מזדקנת. יותר אנשים מבוגרים צריכים יותר בדיקות, יותר טיפולים, יותר סיוע בבתים – ויותר אנשי מקצוע בתחום הבריאות שיספקו להם את כל השירותים האלו.
הצמיחה המעניינת יותר מופיעה בתחומי המדעים והטכנולוגיה, שם כמות ההעסקה צפויה לגדול ב- 16-23 אחוזים. בשביל הפרופורציות, זו קפיצה של יותר מפי שניים בהשוואה לגדילה של יתר התחומים, מלבד הרפואה. אנחנו רואים, למעשה, איך אנשים עם רמות מיומנות גבוהות בתחומי הטכנולוגיה – בעלי תואר שני ושלישי בדרך כלל – מסוגלים לספק ערך רב, ולכן הם נדרשים יותר. כל רעיון חדש ומוצלח שיש להם, שנחקר ומיושם, מתורגם למוצרים ולשירותים שיכולים להגיע לציבור הצרכנים הרחב, ולהכניס הון תועפות לחברה על הדרך. וכך, יש יותר דרישה למקצוענים בתחומי המדע והטכנולוגיה.
את המקצועות האחרים שיחוו גדילה אפשר לחלק לשתי קטגוריות: ניהול ועבודה פיזית. לא צריך להסביר למה יש יותר צורך במנהלים: הם לוקחים אחריות, משגיחים על עובדים אנושיים רבים, וככל שהכלכלה גדלה ויש יותר יוזמות – כך צריך יותר מנהלים. לפחות, כמובן, עד 2030. בעתיד הרחוק יותר, נראה ברור שגם חלק גדול מעבודת הניהול תעבור אוטומציה. אבל לפחות בינתיים, זה תחום בטוח.
מהצד השני, יש צורך בעובדים בעולם הפיזי. למה? מכיוון שקשה יותר להעמיד רובוטים שיבצעו מטלות מורכבות באוויר הפתוח. וכך, נצטרך יותר בנאים, מתחזקי בתים, נהגי מוניות ואוטובוסים, שרברבים, מתקני פאנלים סולאריים וספקי שירותים קהילתיים מכל הסוגים. גם העבודות האלו בטוחות יחסית בחמש השנים הקרובות.
איזה מקצועות ייפגעו? לפי הניתוח של מקינזי, יהיו שני תחומים מרכזיים שיסבלו קשות בחמש השנים הקרובות. הראשון הוא שירות הלקוחות והמכירות, שיחווה ירידה של 13 אחוזים בערך. השני הוא תחום התמיכה המשרדית מכל הסוגים, שידעך ב- 18 אחוזים. בשני המקרים, הסיבה היא בעיקר הופעתה של הבינה המלאכותית היוצרת, שמסוגלת לבצע מטלות מורכבות: כתיבה, תרגום, שיחות עם לקוחות, תמיכה טכנית ועוד. בסך הכל אפשר לצפות שבחמש השנים הקרובות, בערך 6-7 אחוזים מכוח העבודה יצטרך להחליף מקצוע.
השינוי במיומנויות
מה לגבי המיומנויות? איזה מיומנויות יידרשו בכלכלה החדשה של 2030?
יש לנו סוף-סוף בינה מלאכותית שיכולה להגיע לתוצאות דמוי-אנושיות במטלות קוגניטיביות פשוטות, והיא צפויה רק להמשיך להשתפר. המשמעות היא שיהיה פחות צורך במיומנויות הקוגניטיביות הבסיסיות, מהסוג שנדרש בעיקר בתחומי התמיכה המשרדית ושירות לקוחות. בתכלס, מדובר במיומנויות כמו ניתוח נתונים בסיסי, קריאה וכתיבה ויכולת עבודה עם מספרים. נראה ירידה מתונה יותר גם בצורך במיומנויות קוגניטיביות מתקדמות: כתיבה וקריאה ברמה גבוהה, ואפילו ניתוח נתונים וסטטיסטיקה. הבינה המלאכותית תאפשר לאנשים רבים לבצע מטלות בתחומים הללו ברמה סבירה, מבלי שיהיו מצוידים בידע הנדרש.
מה העובדים כן יצטרכו? בעיקר מיומנויות טכנולוגיות, כדי שיוכלו להפעיל את כל הכלים המרשימים שהעתיד יעמיד לרשותם. לצידן, הם יידרשו גם למיומנויות חברתיות ורגשיות, עם אמפתיה ויכולות הנהגה והובלה. זה לא מפתיע, מכיוון שאלו היכולות שמנהלים ואנשי רפואה צריכים להפגין – ואלו, כמו שאמרנו, יהיו קיימים בשפע.
אחרון חביב, העובדים יזדקקו ליכולות של יצירתיות, הסתגלות, יזמות וחשיבה ביקורתית ומדעית, שישרתו אותם בכל התחומים ובכל המקצועות. אה, וגם מיומנויות שיעזרו להם ללמד ולהכשיר אחרים, מסיבה פשוטה: כשרבים כך-כך צריכים לרכוש מיומנויות חדשות, מי שיכול לעזור להם בכך, יהיה מבוקש במיוחד.
אבל נחזור לרגע למיומנויות הטכנולוגיות. לרוע המזל, צפוי להיות מחסור משמעותי במיומנויות הללו. כבר היום, ארבעים אחוזים מהמנהלים מתלוננים שהם מתקשים למצוא עובדים עם ידע וניסיון בטכנולוגיות המידע, בתכנות, בניתוח נתונים מתקדם ובמתמטיקה. הדרישה ליכולות האלו – שנדירות מלכתחילה – צפויה לעלות בחדות, כך שאפשר לצפות לכך שבעוד חמש שנים, יהיה קשה עוד יותר למצוא עובדים בתחומים הללו.
בקיצור, המיומנויות הנדרשות והנדירות ביותר כיום – ימשיכו להיות כאלו גם בחמש השנים הקרובות.
איך החברות מתכוונות להתמודד עם הבעיה הזו? בשלוש דרכים: המנהלים שנסקרו מתכוונים להכשיר מחדש בערך שליש מכל העובדים בחברות שלהם, לשכור עוד 23 אחוזים, ולהעסיק 18 אחוזים נוספים כעובדי קבלן. החברות יפתחו תוכניות פנימיות להכשרה מחדש של עובדים, יספקו מנטורינג ואימון, ואפילו יחברו עם מוסדות אקדמיים כדי לוודא שאלו מלמדים ומרכישים מיומנויות שנדרשות בשוק. וטוב שכך.
ואולי הטכנולוגיה שמובילה לכל השינויים האלו, תעזור לנו גם להפיק מהם את המירב.
הבינה המלאכותית שתכשיר אנשים מחדש
אחרי שמקינזי מסיימים להפחיד אותנו לגבי המיומנויות החדשות שנצטרך לרכוש כדי להישאר רלוונטיים בתעשייה (לפחות עד שהרובוטים ישתלטו על כל התחומים), הם קובעים שהיא גם יכולה לעזור לכולנו לרכוש את המיומנויות האלו.
"[בינה מלאכותית יוצרת]… יכולה לעצב מחדש את האימון מקורסים כלליים, למסע מותאם-אישית ואינטראקטיבי," טוענים בדו"ח, ומוסיפים שאימון שכזה יוכל – "לספק מענה לפערי מיומנויות ספציפיים ויכין את העובדים לאתגרים."
הבינה המלאכותית תוכל לעזור ביצירת והתאמת תוכניות לימוד שמזהות ומתמקדות בצרכים הלימודיים ובפערי המיומנויות של כל עובד. היא תוכל לסנתז את התוכן החדש והרב שעובדים צריכים לרכוש, לחבילות קטנות ומותאמות-אישית של מידע, שיועברו ללומדים בזמנים הנכונים והמתאימים להם ביותר. בהחלט ייתכן שהכשרות כאלו יועברו תוך כדי ביצוע העבודה עצמה, כך שהבינה המלאכותית תוכל לעזור לעובדים להבין מה עליהם לעשות – ולהבין גם כיצד ומדוע הם צריכים לעשות זאת.
אחרון חביב, הבינה המלאכותית תוכל להבין בזמן-אמת וכל העת, מה מצב הידע של העובד. היא תדע עד כמה הוא באמת מבין את החומר, ולאיזו רמה הגיע במיומנויות החדשות שהוא צריך לרכוש.
ההמלצות הללו לשילוב בינה מלאכותית בתכנית הלימודים, מגיעות לצד סיפור הצלחה של ממש. לפחות חברה אחת בארצות הברית, שנתקלה בקשיים בהכשרה מחדש של העובדים, יצרה "עוזר AI", שהסתמך על כלל המידע שהחברה העבירה לרשותו. העוזר סייע לעובדים ברכישת המיומנויות החדשות ובתהליך הלמידה, ונתן להם ייעוץ ותמיכה בזמן שהם מבצעים את העבודה עצמה. והתוצאה? יעילות העובדים גדלה ב- 15 אחוזים, התפוקה הכללית גדלה בעשרים אחוזים, והחברה כולה זינקה בשוויה ב- 15 אחוזים בערך.
סיכום
הדו"ח של מקינזי מביא חדשות טובות לכל מי שחשב שבינה מלאכותית תחליף את כולנו בזמן הקרוב. היא לא. לפחות לא בזמן הקרוב. בדיוק להפך, למעשה. ההמלצה המרכזית של מקינזי – אולי חברת הייעוץ הנחשבת ביותר בעולם – היא שהחברות צריכות להבין איך הטכנולוגיה מתקדמת ומה יהיו פערי המיומנויות של העובדים בשנים הקרובות. אחרי שעשו זאת, החברות צריכות להשקיע, להשקיע, להשקיע. לא רק בטכנולוגיות, אלא דווקא בעובדים עצמם. הן צריכות להפוך את ההכשרה האנושית לעדיפות עליונה: גם לעובדים בדרגים הנמוכים יותר, וגם למנהלים עצמם.
והעובדים? הם צריכים להיות מוכנים להכשרה מחדש הזו, ואפילו לבקש ולדרוש אותה מהחברות. היום יותר מאי-פעם, מי שלא יתקדם עם הזמנים, יישאר מאחור. וכשקצב השינוי גדל מהר כל-כך – ואני מזכיר לכם את הקפיצה באוטומציה הצפויה של שעות העבודה בין 2030 ל- 2033 בלבד – מי שלא מוכן לרוץ, עלול לגלות שהוא תקוע בחול טובעני.
תמיד רציתם לרכוש מיומנות חדשה? ללמוד לתכנת? לעבוד עם מחשבים? לפתח כישורי ניהול ויצירתיות?
זה הזמן.
בהצלחה!
עוד בנושא באתר הידען:
