כיס נסתר בקולטן הטעם המר התגלה בגוף האדם

המחקר מראה כי רצפטורי ה-TAS2R מעורבים בתהליכים רבים כמו נשימה, עיכול ומערכת החיסון. "חוש הטעם ההפוך: מנגנון חישה יוצא דופן התגלה בזיהוי טעם מר בבני אדם"

מחקר חדש חושף שמולקולות מסוימות המעוררות תחושת מרירות נקשרות לרצפטור הטעם שלהן בשתי נקודות שונות בו-זמנית: אחת מחוץ לתא והשנייה בתוכו. ממצא זה מרתק מכיוון שרצפטורי הטעם המרירים מבוטאים ברקמות שאינן קשורות ישירות לחוש הטעם, ומראה את יכולת התאים שלנו לחוש לא רק גירויים חיצוניים אלא גם פנימיים. הגילוי פותח אפשרויות חדשות לעיצוב תרופות, כולל לטיפול באסטמה ודלקת.

המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Communications, הובל על ידי פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר מורן שלב-בנעמי ממכון ויצמן, וד"ר דורותי וייקרט מאוניברסיטת ארלנגן, גרמניה. במחקר תואר גילוי מרתק של "כיס" נסתר בתוך אחד מרצפטורי הטעם המרירים בגוף, TAS2R14. פריצת דרך זו לא רק מסבירה כיצד הלשון שלנו חשה מרירות, אלא גם חושפת את התפקידים הפיזיולוגיים של רצפטורי הטעם המרירים המופיעים באיברים נוספים.

המדע מאחורי התגלית

בגוף האדם קיימים 25 רצפטורים שונים לזיהוי מולקולות כימיות מגוונות שמעוררות תחושת מרירות. רצפטור ה-TAS2R14 מתגלה כמיוחד במינו, הודות ליכולתו לקשור מגוון רחב של חומרים, החל מוויטמינים ועד תרופות וריחות. עד כה, לא היה ברור כיצד הוא מצליח לקשור חומרים אלו ולגרום לתגובה פיזיולוגית.

באמצעות טכנולוגיית מיקרוסקופיה אלקטרונית מתקדמת (cryo-EM), הצליחו המדענים לזהות את המבנה התלת-ממדי של רצפטור ה-TAS2R14 יחד עם תרופה אנטי-דלקתית בשם חומצה פלופנמית (FFA), המעוררת את הרצפטור. התברר שהתרופה נקשרת בו-זמנית בשני מיקומים נפרדים: אחד מחוץ לתא והשני בתוך התא. ממצא זה מציע תובנות חדשות על אופן פעולתו של הרצפטור במגע עם חומרים כימיים מגוונים.

השלכות רפואיות

"זו תגלית שמשנה את כללי המשחק," אומרת פרופ' ניב. "הרצפטור לא רק מזהה כימיקלים מחוץ לתא, כמו מזון או תרופות, אלא גם 'טועם' תהליכים פנימיים בתוך התא עצמו. הכיס הפנימי החדש שהתגלו יכול לשמש אותנו בעיצוב תרופות חדשות."

בנוסף, ד"ר דורותי וייקרט מוסיפה: "פיתחנו שיטה חדשנית למדידת הקישוריות של מולקולות ספציפית באתרי הקישור החוץ-תאיים והפנים-תאיים, מה שפותח דלתות לגילויים מדעיים ייחודיים."

המחקר מראה כי רצפטורי ה-TAS2R מעורבים בתהליכים רבים כמו נשימה, עיכול ומערכת החיסון. "על ידי גילוי הכיס החדש, פתחנו אפשרויות חדשות לעיצוב תרופות לטיפול במצבים כמו אסטמה, השמנת יתר ודלקת," הוסיפו החוקרים ליאור פרי וד"ר מצוב.

למאמר המדעי