המשימה, שפותחה על ידי קואליציית Carbon Mapper, נועדה לאתר ולכמת מקורות פליטה בדיוק גבוה, ולתרום משמעותית למאמצי המאבק במשבר האקלים.
לוויין Tanager-1, המצויד בטכנולוגיה מתקדמת של נאס"א, שוגר כדי לעקוב אחר פליטות מתאן ופחמן דו-חמצני ברחבי העולם.
המשימה, שפותחה על ידי קואליציית Carbon Mapper, נועדה לאתר ולכמת מקורות פליטה בדיוק גבוה, ולתרום משמעותית למאמצי המאבק בשינויי האקלים. הנתונים מהלוויין יסייעו לזהות פליטות-על ולקדם אסטרטגיות סביבתיות מבוססות נתונים.
הצלחה בשיגור הלוויין
Tanager-1, הלוויין הראשון של קואליציית Carbon Mapper, הנושא מכשיר מעקב מתקדם אחר גזי חממה שעוצב על ידי נאס"א, נמצא כעת במסלול סביב כדור הארץ לאחר ששוגר בהצלחה על גבי טיל פלקון 9 של SpaceX ממתחם שיגור 4E בבסיס חיל החלל ונדנברג בקליפורניה, ביום שישי, 16 באוגוסט, בשעה 11:56 לפי שעון פסיפיק. צוותי הקרקע יצרו תקשורת עם הלוויין ב-2:45 לפי שעון פסיפיק באותו יום.
טכנולוגיית הדמיה מתקדמת
הלוויין ישתמש בטכנולוגיית ספקטרומטר הדמיה שפותחה במעבדת ההנעה הסילונית של נאס"א בדרום קליפורניה כדי למדוד פליטות מתאן ופחמן דו-חמצני במקורות נקודתיים, עד לרמת מתקנים וציוד בודדים, בקנה מידה גלובלי. Tanager-1 פותח כחלק מקואליציית ציבורית-פרטית במימון פילנתרופי בראשות הארגון ללא מטרות רווח Carbon Mapper. חברת Planet Labs PBC, שבנתה את הלוויין Tanager-1, ומעבדת JPL הם חברים בקואליציה זו ומתכננים לשגר לוויין נוסף עם ספקטרומטר הדמיה נוסף שנבנה על ידי JPL במועד מאוחר יותר.
"הטכנולוגיה של ספקטרומטר ההדמיה על גבי Tanager-1 היא פרי פיתוח של ארבעה עשורים בנאס"א JPL והיא באמת מחלקה בפני עצמה," אמרה מנהלת JPL, לורי לשין. "הנתונים שמספקת השותפות הציבורית-פרטית הזו על מקורות פליטות גזי חממה יהיו מדויקים וגלובליים, מה שהופך אותם למועילים לכולם."
היקף פעילות יומיומי
ברגע שהלוויין ייכנס לפעולה, הוא יסרוק כ-130,000 קמ"ר של שטח כדור הארץ ביום. מדעני Carbon Mapper ינתחו את הנתונים מ-Tanager-1 כדי לזהות פלומות גז עם חתימות ספקטרליות ייחודיות של מתאן ופחמן דו-חמצני – וימקמו את מקורותיהם. נתוני הפלומות יהיו זמינים לציבור בפורטל הנתונים של Carbon Mapper.
מתאן ופחמן דו-חמצני הם גזי החממה שתורמים הכי הרבה לשינויי האקלים. כמחצית מפליטות המתאן ברחבי העולם נובעות מפעילות אנושית – בעיקר מתעשיות הדלקים הפוסיליים, החקלאות וניהול הפסולת. בינתיים, יש כעת 50% יותר פחמן דו-חמצני באטמוספירה ממה שהיה בשנת 1750, עלייה שנובעת במידה רבה מהפקה ושריפה של פחם, נפט וגז.
"קואליציית Carbon Mapper היא דוגמה מצוינת כיצד ארגונים ממגזרים שונים מתאחדים סביב מטרה משותפת של התמודדות עם שינויי האקלים," אמר ריילי דורן, מנכ"ל Carbon Mapper. "על ידי גילוי, מיקום וכימות של פליטות-על והנגשת נתונים אלו למקבלי ההחלטות, נוכל להניע פעולה משמעותית ברחבי העולם להפחתת פליטות כעת."
יכולות גילוי ספקטרליות
ספקטרומטר ההדמיה על גבי הלוויין מודד מאות אורכי גל של אור המוחזר מפני כדור הארץ. תרכובות שונות באטמוספירה של כדור הארץ – כולל מתאן ופחמן דו-חמצני – סופגות אורכי גל שונים של אור, ומשאירות "טביעות אצבע" ספקטרליות שספקטרומטר ההדמיה יכול לזהות. טביעות האצבע האינפרה-אדומות הללו יכולות לאפשר לחוקרים למקם ולכמת פליטות חזקות של גזי חממה, מה שעשוי לזרז את מאמצי ההפחתה.
Tanager-1 הוא חלק ממאמץ רחב יותר להפוך את נתוני המתאן והפחמן הדו-חמצני לנגישים וברי פעולה. מאמץ זה כולל שימוש במדידות שמספקת משימת EMIT של נאס"א (חקירת מקורות אבק מינרלים על פני כדור הארץ), ספקטרומטר הדמיה שפותח על ידי JPL והותקן על תחנת החלל הבינלאומית.
Carbon Mapper הוא ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו להתמודד עם שינויי האקלים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת. הוא מתמקד בגילוי מדויק, כימות ומיפוי של פליטות מתאן ופחמן דו-חמצני ברמת מתקנים. על ידי שימוש בספקטרומטרים בהפרדה גבוהה המותקנים על גבי לוויינים כמו Tanager-1, Carbon Mapper שואף לזהות "פליטות-על" – מקורות שתורמים באופן בלתי פרופורציונלי לזיהום האטמוספירי.
הארגון פועל במסגרת שיתוף פעולה הכולל שותפים ציבוריים ופרטיים, כולל מעבדת ההנעה הסילונית של נאס"א, Planet Labs PBC, וגופים אקדמיים ופילנתרופיים נוספים. הקואליציה הזו מנצלת את טכנולוגיית הלוויין כדי לספק נתונים שנגישים וברי פעולה, מה שמאפשר קבלת החלטות בזמן אמת להתמודדות עם שינויי האקלים.
משימתו של Carbon Mapper היא לא רק למלא פערים במערכות המעקב הקיימות אחר פליטות, אלא גם להעצים את המחקר המדעי, קביעת המדיניות והניהול הסביבתי ברמות גלובליות ומקומיות. באמצעות מאמציו, הוא תורם באופן משמעותי לאקוסיסטם הגלובלי המתהווה של ניטור סביבתי ופעולה אקלימית.
עוד בנושא באתר הידען:
