סיקור מקיף

פיסגה לעצירת המידבור

על פי ראש שרותי האקלים של האו”ם World Meteorological Organisation (WMO) “גם כאשר כמויות הגשמים נשארות כשהיו, בגלל ההתחממות מים מתאדים והשטח מייבש

מרוקו: נווה מדבר במדבר סהרה. <a href="https://depositphotos.com. ">צילום: depositphotos.com</a>
מרוקו: נווה מדבר במדבר סהרה. צילום: depositphotos.com

ב 22/05 ננעלה באבידג׳ן שבחוף-השנהב ועידת פיסגה שמטרתה היתה לעצור את המידבור ע”י החזרת פוריות לקרקעות פגועות ושיקום שטחים בסדר גודל של כעשרה מיליון קמ”ר (10.000.000) באזורים שנפגעו מהתפשטות המדבר. בוועידה השתתפו נציגים מ- 196 מדינות שהתחייבו לפעול למניעת מידבור ולשיקום והבראה של שטחים פגועים.

הפיסגה שהוגדרה כ”אמנה למאבק במידבור” (*COP15 on the Convention to Combat Desertification היא אחת משלושה מפגשים שמתוכננים ב- 2022. ארוע נוסף שמתוכנן להמשך השנה הוא וועידה שתעסוק ב”אמנת המגוון הביולוגי” Convention on Biological Diversity. הוועידה שנחשבת לחשובה ביותר תתכנס בשארם-א-שייך Conference of the Parties on Climate Change (COP27), ותעסוק בהתחממות העולמית ובשינויי האקלים.

בימי הועידה שמעו המתכנסים על השפעת ההתחממות. על פי ראש שרותי האקלים של האו”ם World Meteorological Organisation (WMO) “גם כאשר כמויות הגשמים נשארות כשהיו, בגלל ההתחממות מים מתאדים והשטח מתיבש”, התוצאה היא יותר ויותר תקופות בצורת. נוספת לכך פגיעה אנושה באנשים שכן על פי הערכת WMO מ- 2014 “חשיפה לאבק שעלה משטחי מדבר גרמה לחצי מיליון מיתות ממחלות לב וריאה”,

אחת היזמות החשובות ביותר “הקיר הירוק” – היא נטיעת צמחיה ברצועה רחבה לאורךאזור בשם sahel באפריקה , “קיר ירוק” שיעצור את התפשטות המדבר ויאפשר חקלאות ומרעה בתחום ה”קיר” ומדרום לו, יוזמה שתוכננה לפני שנים רבות אבל יישומה היה איטי, כעת מקבלת היזמה עידוד ותקציבים אחרי שבמשך שנים הוזנחה.יוזמה נוספת היא טיפול ומניעת פגיעה בקרקעות לפני שיהפכו לשטחי מדבר, מצב שגורם לנדידת עמים ולעקירת אוכלוסיות.

יוזמות והחלטות מבורכות וחשובות אלא שלמרות זאת יש קבוצות שמרגישות שננטשו שכן מעט קבוצות וארגונים אזרחיים (NGO) הוזמנו לוועידה ועוד פחות היו שותפות להחלטות ולמדיניות היוזמות. נציגי אותן קבוצות טוענים כי: “רק נציגים מורמים מעם משתתפים, והם אינם מקשיבים לכפריים ולארגונים ירוקים”, “האנשים בשטח אינם נשמעים ואינם משותפים” וכד’. הטענות הן כי הוועידות ברמה גבוהה הן אקדמיות ולכן רבות מההחלטות והיוזמות אינן מיושמות.

נציגי הארגונים שהושארו “בצד” טוענים כי כדי לישם החלטות ומיזמים יש חובה לשתף את האנשים בשטח, אחרת ” הסביבה נפגעת בשעה שבוועידות מדברים “

את הדיווח על הוועידה הבאתי מתוך מחשבה כי הוא חשוב אבל יותר מכך בגלל הפיסקה האחרונה שלדעתי מסכמת את המצב: ” הסביבה נפגעת בשעה שבוועידות מדברים “

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.