על פניו, נראה כי האפשרות שאנו מחפשים בכוונה תכנים שפוגעים בנו, מנוגדת לעיקרון ההדוניסטי המבוסס מחקרית, לפיו האדם שואף להימנע מכאב ולמקסם את ההנאה, ולכן יעדיף להימנע מצריכת תכנים המעוררים תחושות שליליות כמו כעס. מחקר חדש מוכיח את ההפך
כולנו צורכים תכני חדשות שלעתים מעוררים בנו רגשות שליליים כמו כעס. סקר שערך מגזין אסקווייר ב-2016 מצא כי 68% מהאנשים צורכים תוכן חדשות שגורם להם לכעוס לפחות פעם אחת ביום. אבל האם יתכן שאנחנו מחפשים אחר תכנים כאלה בכוונה? כך עולה ממחקר שעורכות בימים אלה ד”ר נירה מוניצ’ור מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן ופרופ’ יעל שטיינהרט מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.מה השאלה?האם אנשים צורכים תכנים מכעיסים בכוונה? ואם כן, מדוע?
על פניו, נראה כי האפשרות שאנו מחפשים בכוונה תכנים שפוגעים בנו, מנוגדת לעיקרון ההדוניסטי המבוסס מחקרית, לפיו האדם שואף להימנע מכאב ולמקסם את ההנאה, ולכן יעדיף להימנע מצריכת תכנים המעוררים תחושות שליליות כמו כעס. מנגד, מחקרים קודמים הראו כי אנשים עשויים לחפש לעתים רגשות שליליים, כמו עצב ופחד, כשהם מתרחשים יחד עם רגשות חיוביים, או במטרה לסייע בהשגת יעד.אנשים עשויים לחפש לעתים רגשות שליליים, כמו עצב ופחד, כשהם מתרחשים יחד עם רגשות חיוביים, או במטרה לסייע בהשגת יעד.
החוקרות סבורות שצריכת תכנים מכעיסים נועדה לסייע לאדם להרגיש טוב יותר עם עמדותיו ותפיסת העצמי שלו. “אנחנו צופות כי צרכן חדשות שחווה קונפליקט בנוגע לנושא מסוים, יחפש באופן יזום תוכן מעורר כעס בנושא הקונפליקט שבו הוא מצוי. ההסבר לכך הוא שהדבר נובע משום שחוויה קונפליקטואלית מאיימת על האגו של צרכן החדשות, והכעס שמתעורר בעקבות צריכת התוכן המסוים מסייע לאנשים לחוש טוב יותר עם עצמם”.
ממצאים ראשוניים של המחקר – שבוצע בסיוע מענק מחקר מהקרן הלאומית למדע – תומכים בכך שאנשים הביעו נכונות לצרוך תכנים כאשר ידעו כי אלה יכעיסו אותם. במדגם ראשוני של 116 נבדקים מצאו החוקרות כי 78% דיווחו כי יקראו מאמרים גם אם ידוע שהתוכן במאמר יכעיס אותם, 62% דיווח כי יקראו בלוגים מכעיסים ו-45% יצפו בתוכניות טלוויזיה בעלות תוכן מכעיס. בנוסף, מחקר מקדים בקרב 178 נבדקים הדגים כי משך הצפייה בווידאו מעורר כעס היה ארוך יותר בהשוואה לווידאו על תוכן נייטראלי, בקרב נבדקים שחוו קונפליקט בעמדותיהם טרם הצפיה בווידאו (לעומת נבדקים שלא חוו קונפליקט).
דוגמה נפוצה נוספת היא פילוג פוליטי. “כאשר מצביעה אמריקאית מזדהה עם עמדות המפלגה הדמוקרטית”, אומרות שטיינהרט ומוניצ’ור, “ואין ספק כי עמדותיה מנוגדות לעמדות שביטא הנשיא לשעבר טראמפ בנאומיו, בציוציו ובהופעותיו בתקשורת, היא תדע כי חשיפה לתכנים אלו תכעיס אותה, ובכל זאת, תאזין לנאומים ותקרא את הציוצים, על מנת לחזק את תפיסת העצמי שלה”.לאנשים רבים חשוב לפעול למען הכלל, והם נחשפים לאנשים בעלי עמדות שלדעתם פוגעות בכלל, כמו בוויכוחים עם מתנגדי חיסונים, אנשים שמפרים סגר, או חולים מאומתים שאינם שומרים על תנאי הבידוד. במצבים כאלה, אדם שצורך ידיעות בנושאים אלה ידע כי הדבר יכעיס אותו, אולם בכל זאת יקרא אותן, דווקא כדי לחוות את הכעס, מתוך שאיפה להרגיש טוב יותר עם עמדותיו.
החוקרות מביאות גם דוגמאות מימי הקורונה: “לאנשים רבים חשוב לפעול למען הכלל, והם נחשפים לאנשים בעלי עמדות שלדעתם פוגעות בכלל, כמו בוויכוחים עם מתנגדי חיסונים, אנשים שמפרים סגר, או חולים מאומתים שאינם שומרים על תנאי הבידוד. במצבים כאלה, אדם שצורך ידיעות בנושאים אלה ידע כי הדבר יכעיס אותו, אולם בכל זאת יקרא אותן, דווקא כדי לחוות את הכעס, מתוך שאיפה להרגיש טוב יותר עם עמדותיו”.
המחקר יתבסס בעיקר על מערכי ניסוי בעלי מספר שלבים. בשלב הראשון, החוקרות מתכננות למדוד את המידה בה הנבדקים חווים קונפליקט בנושא מסויים. בשלב השני, הן יאפשרו לנבדקים לצרוך תכנים מכעיסים (קטעי וידאו או מאמרים). בשלב השלישי, הן מתכננות למדוד את תפיסת העצמי של הנבדקים. המטרה היא להדגים באופן מבוקר כי נבדקים שחוו קונפליקט (בניגוד לנבדקים שלא חוו קונפליקט), יעדיפו לצרוך תכנים מכעיסים (לעומת תכנים נייטרליים), וכתוצאה מכך ישפרו את תפיסת העצמי שלהם.
החוקרות מקוות כי מחקרן יתרום להבנה טובה יותר של מערכת הקשרים החמקמקה בין רגשות לצריכה, כמו גם להבנה טובה יותר של מנגנוני ותחושות הכעס. בהמשך, עשויים ממצאי המחקר לגרום לצרכנים להיות מודעים יותר ליתרונות האפשריים הגלומים בצריכה שמעוררת כעס בהקשרים מסוימים. “צרכנים יוכלו לחוש לגיטימציה רבה יותר לצרוך כדי לחוות כעס אם ידעו כי הדבר יסייע להם להרגיש טוב יותר עם עצמם”.
עוד בנושא באתר הידען:
