נגיף הקורונה: גם כשאין תסמינים נגרם נזק לריאות

ראש בית הספר לרפואה אנגליה ראסקין פגש חולי קורונה בריאים לכאורה שלפתע התמוטטו

מאת: ג’ון קיניר, ראש בית הספר לרפואה אנגליה ראסקין (Anglia Ruskin), בריטניה. תרגום: זיו עדאקי

הרפואה המודרנית מדגישה בצדק את חשיבותו של המדע. עם זאת, פעמים רבות מדי ההתמקדות הזאת מסיטה את תשומת הלב שלנו מהמטרה האמתית של הרפואה – הדאגה לחולה. את העובדה הזאת הביע יפה ויליאם אוסלר (1849–1919) כשהאיץ בעמיתיו הרופאים לטפל בחולה ולא במחלה – הצהרה שנתפסת כקלישאה בידי הרופא הלא זהיר. גיליתי מחדש את האמת הטמונה בעצה זו כאשר שני מטופלים שונים לימדו אותי דבר-מה על מחלת הקורונה וקראו תיגר על כל מומחיות שחשבתי שיש לי בטיפול בדלקת ריאות.

חולה הקורונה הראשון שהופנה לבית החולים שלי היה בוודאי דומה לחולים הראשונים בבתי חולים רבים אחרים באותו זמן. הוא היה איש מבוגר עם דלקת ריאות, טרם נבדק אם הוא נושא את נגיף הקורונה החדש, אבל ההנחה היתה שאכן נדבק בו. צוות מומחים העריך בקפדנות את מצבו, הורה להזרים לו רמה גבוהה של חמצן ועקב אחר מצבו במחלקה למחלות נשימתיות. החולה מת במפתיע באותו לילה.

החולה השנייה היתה אישה בגיל העמידה, שהופנתה למחלקת טיפול נמרץ להנשמה מלאכותית. המוות שרק אירע גרם לי להיות מתוח והלכתי לבדוק אותה. בדרכי למחלקה, דמיינתי את שמצפה לי – חולה מתנשמת בכבדות, בקושי מסוגלת לדבר, חזה מתרומם מהמאמץ לדחוף חמצן אל דמה.

כשהגעתי, עטוף כולי בציוד הגנה אישי מלא, מוכן לטשטש אותה לצורך הנשמה מיידית, חשבתי שהגעתי אל המיטה הלא נכונה. היא ישבה בנוחות על כיסאהּ, דיברה בטלפון הנייד עם בִּתה, נבוכה לנוכח הופעתי המשונה. עמיתים זהירים מדי, חשבתי לעצמי, אבל ליתר ביטחון בכל זאת מדדתי את רמת החמצן בדמה, יותר מתוך אינסטינקט מאשר מדאגה. על פי המראה שלה, ציפיתי שרמת החמצן תהיה קרוב לנורמה (100 אחוז). היא עמדה על 75 אחוז – בקושי תואמת אדם בהכרה.

נזק שקט בריאות

עד מהרה למדתי שחולי קורונה רבים, במצב מחלה מתקדם, אינם מראים שום תסמינים של מחלה נשימתית חמורה עד שהם פתאום מתמוטטים ומתים. המדע שמאחורי השיעור המוקדם הזה מתחיל עכשיו להיחשף במחקר מוואהן שבסין, המתאר שינויים פתולוגיים בריאות שנצפים בסריקות סי-טי של חולים ללא תסמינים לחלוטין. האפשרות להיות נשא ללא תסמינים אינה נדירה גם כשמדובר בזיהומים נגיפיים אחרים, כגון נגיף MRSA (סטפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין) ונגיף C diff (קְּלוֹסְטְרִידְיוּם דִיפִיצִילֶה), אבל מה שחריג בנגיף SARS-CoV-2 (הנגיף הגורם למחלת קורונה) הוא שגם אצל חולים ללא תסמינים עשויה להתפתח פגיעה בסיסית באברים.
החוקרים מצאו נגעים המעידים על דלקת בבסיס רקמת הריאה, אשר אינם ייחודיים לנגיף SARS-CoV-2 ועשויים להתרחש ברבות ממחלות הריאה. מה שנותר מסתורי הוא למה, למרות הפגיעה הזאת, החולים אינם מפתחים תסמינים טיפוסיים לדלקת ריאות, כגון, קוצר נשימה.

כרבע מהחולים שהשתתפו במחקר פיתחו חום, שיעול וקוצר נשימה – אבל רבים אחרים לא. התגובה האישית השונה לזיהום, היא אחת מכמה חידות שמציבה לנו מחלת הקורנה, למשל, מדוע היא תוקפת קבוצות מסוימות ולא אחרות – אצל שני אנשים עם מאפיינים דמוגרפיים ובריאותיים דומים עשויה המחלה לבוא לידי ביטוי באופן הפוך, בשני קצוות המנעד. המחקר מחזק את העובדה שהעדר תסמינים אינו מעיד על העדרה של פגיעה.

הסיכונים בהעדר תסמינים

לנוכח פתולוגיה פעילה של נשאי הנגיף, מהווה סיכון גם לפרטים שנדבקו וגם לציבור. הגישה העדכנית המעודדת מטופלים להישאר בבית אם אין להם תסמינים, הופכת את ההגעה המאוחרת לבית חולים ואת המוות הפתאומי לסיכונים של ממש.

ולצד זאת, מתחיל הסיוט של בריאות הציבור. בהינתן שבין 40 ל-45 אחוזים מהאנשים שנדבקים בנגיף קורונה אינם מראים תסמינים, בעוד העומס הנגיפי שלהם גבוה כמו זה של החולים הפעילים; ונוסף על כך, בהינתן האחוז הגבוה של טעות באבחון חולים, שמגיע ל-20 אחוז מהבדיקות – שבהן לאנשים נאמר בטעות שהם אינם נושאים את הנגיף – בהתאם לנתונים אלו, היקף הבעיה גדל עוד יותר. נשאים אלו הם המדביקים הסמויים, שממשיכים ומפזרים את הנגיף עוד 14 יום, וספקות עולים בדבר יעילות האסטרטגיה של בדיקות האבחון ושל השימוש אמצעים כגון מדידת חום.

פיסות מידע מתחברות זו לזו לאט-לאט, בעיקר ממחקרים קטנים ונפרדים. התמונה המלאה תתגבש ככל שאיכותן וכמותן של הראיות ירחיבו ויחדדו את ההבנה שלנו לגבי נגיף הקורונה. אולם, המדע אינו יכול לספק לרופאים את ההכוונה הדרושה לטיפול מיטבי בחולה המסוים שמולם.
נגעים וסריקות סי-טי אינם יכולים לקבוע מהו הטיפול הדרוש. נדרשת החלטה מותאמת אישית, המבוססת על שיקול דעת קליני. ולכן, אפילו עכשיו עם התרחבותה של ההבנה המדעית שלנו, אמשיך לדבוק בעצתו של אוסלר, מתוך שכנוע פנימי מחודש: גש אל המטופל שלך כשכל חמשת החושים שלך דרוכים. הם ילמדו אותך את שאתה צריך לדעת.

למאמר באתר The Conversation

עוד בנושא באתר הידען:

• התעשייה האווירית פיתחה מודל לחיזוי התפתחות מצבם הרפואי של חולי קורונה
• מה המשמעות של “הישרדות החזקים?” במגיפת הקורונה
• אל תצפו לחיסון לקורונה בשנה הנוכחית