מרוץ נגד פטרייה

פטרייה המחסלת את צמחי החיטה מתחילה להתפשט לאט לאט באפריקה ובדרום חצי האי ערב

חיטה (כידוע) מהווה אחד מבסיסי המזון היותר חשובים. אדם מבוגר (בחצי הכדור המערבי) צורך כ 500 קלוריות ביום שמקורן בחיטה. לפני שמונה שנים התגלתה באפריקה פטרייה (פונגוס) שפוגעת בחיטה, וגורמת לכימשון / חילדון ע”י חדירה לרקמות הצמח והשמדתן. הפטריה נקראת Puccinia graminis וקיבלה את הכינוי Ug99 בגלל גלויה באוגנדה ב 1999.

שדות שמותקפים ע”י המזיק מאבדים מידית יותר מ 40% מהיבול ובמידה והמזיק אינו מודבר אובד היבול כולו. לאחרונה נתגלה המזיק בתימן. נבגי הפטריה קלים ונפוצים באוויר, וכך בעזרת רוחות עלה המזיק לאזור קרן אפריקה ומשם “קפץ” מעל למצרי באב-אל-מנדב לחצי האי הערבי. המעבר לחצי האי הערבי כמוהו כעליה על “הדרך הראשית” למרכזי גידול החיטה בעולם, להערכת חוקרים, בתוך כ ארבע שנים יגיע המזיק ל דרום אסיה: לארצות כמו פקיסטן והודו בהן החיטה מהווה יבול ראשון בחשיבותו.
ניתן להשמיד את המזיק באמצעות קוטלי-פטריות (פונגיציד) אלא שאלה יקרים עד כדי חוסר כדאיות כלכלית.

לפני כחמישים שנים פגע מזיק דומה בשדות החיטה של צפון אמריקה וגרם להשמדת יבולים, פיתוח זני חיטה עמידים למזיק איפשר למגדלים להמשיך לעבד את שדותיהם, אלא שהזנים העמידים לא נתנו יבולים גדולים ולכן אחרי זמן מה חזרו המגדלים לזני חיטה שעלולים להיות פגיעים למזיק, והיום לא ידועים זנים שעמידים בפני המזיק החדש.

זנים עמידים מכילים גנים שמקודדים חלבון שמזהה את המזיק ומשמיד את תאי הצמח בהם נימצא המזיק, יחד אם התאים מושמד המזיק וכך נעצרת התפשטותו. פיתוח זן עמיד נימשך שנים מספר… כלומר, היום אנחנו נמצאים במרוץ בין מגדלי החיטה שמפתחים זנים עמידים, לבין ניבגי הפיטריה שמתפשטים בשדות במהירות הרוח.

מומחים מעריכים כי עד להדברת המזיק יספגו מגדלי החיטה הפסדים שיגיעו למיליארדי דולרים… החוקרים שזיהו את המזיק ואת החזית בה הוא מתקדם עובדים ב”אירגון החילדון העולמי” Global Rust Initiative שמקורו ב”מרכז הבין-לאומי לשיפור תירס וחיטה” International Maize and Wheat Improvement Center הממוקם ליד מקסיקו-סיטי. לדבריהם “המזיק מתפשט כמו צונאמי איטי “.

נורמן בורלאוג Norman Borlaug זוכה פרס נובל ב 1970 על עבודתו לשיפור יבולי מזון, אומר כי “התפשטות המזיק מראה עד כמה חשוב לשמר מינים (וזנים) של צמחים כדי שאלה ישמשו מאגר גנטי לשיפורים עתידיים, לשם כך דרוש שיתוף פעולה בין-לאומי שיביא להקמת ארכיב מזיקים ופגעים מהעבר כדי למנוע פגיעתם בעתיד”

מאגר גנטי שיכלול מזיקים ומולם זנים עמידים ימנע מרוץ עתידי כמו זה שמתרחש היום כנגד הפטרייה האפריקאית.