סיקור מקיף

כ-29,000 סטודנטים ילמדו השנה באוניברסיטת תל אביב – אוניברסיטת המחקר הגדולה והמבוקשת בישראל

השנה ייפתחו מספר רב של תוכניות לימוד חדשות, ביניהם: בית הספר לחקר המוח, תוכניות בינלאומיות ועוד

נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' יוסף קלפטר
נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' יוסף קלפטר

אוניברסיטת תל-אביב שומרת על מעמדה כאוניברסיטת המחקר הגדולה והמבוקשת ביותר בישראל: כ- 29,000 סטודנטים ילמדו בתשע”ב בתכניות הלימודים לתואר ראשון, שני, שלישי, תעודה, תכניות בינלאומיות ותכניות מיוחדות.

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ’ יוסף קלפטר, ציין כי השנה ייקלטו כ-60 חברי סגל חדשים מצטיינים, ביניהם חוקרים חוזרים. כוח אדם איכותי זה מצטרף לכ-50 חוקרים חדשים שנקלטו בשנת הלימודים הקודמת ואין ספק שהוא יעשיר את האוניברסיטה ויחזק את מעמדה.

פרופ’ קלפטר הוסיף עוד, כי אוניברסיטת תל אביב תפעל השנה להרחבת ההיצע בתוכניות הבינלאומיות בשפה האנגלית. לצד תוכניות לימוד בשפה האנגלית הקיימות בפקולטה לרפואה, משפטים, ניהול וחברה, יתווספו גם תוכניות לימודים גם במדעי הרוח. הדבר יתרום להפיכת אוניברסיטת תל- אביב למרכז אוניברסיטאי גלובלי, שיאפשר קליטה של סטודנטים וסגל אקדמי מרחבי העולם, כמקובל באוניברסיטאות המובילות בעולם.

כלכלה הוא המקצוע המבוקש ביותר

כ-8,500 תלמידים חדשים יתחילו ללמוד, מהם כ- 5,000 סטודנטים לתואר ראשון וכ-3,500 לתואר שני. מספר הסטודנטים החדשים בתשע”ב לתואר ראשון ושני דומה למספרם בתשע”א. מספר המועמדים לתואר ראשון דומה לזה שהיה בשנה שעברה. 53% מהמועמדים הן נשים, 55% מהמתקבלים – גם כן נשים.

חוג הלימודים המבוקש ביותר לתואר הראשון הוא החוג לכלכלה עם כ-1,750 נרשמים והחוג למדעי המחשב עם כ-1,725 נרשמים. החוגים המבוקשים הבאים הם: הנדסת חשמל, פסיכולוגיה, משפטים והחוג לרפואה הנמצא במקום השישי עם כ-1,100 נרשמים.

הפקולטה למדעי החברה היא הפקולטה הגדולה ביותר, בשנת הלימודים הקרובה ילמדו בה כ-4,400 סטודנטים.

תכניות לימודים חדשות

תוכנית חדשות בלימודי תואר ראשון

החוג לבלשנות חישובית: מסלול המשותף למדעי המחשב ובלשנות, המעניק השכלה מתואמת בשני התחומים הן כשלב ראשון בקריירת מחקר בינתחומי והן למטרת השתלבות בעולם ההיי-טק.

הקבץ חדש בלימודי אמריקה הלטינית, ספרד ופורטוגל כחלק מהתכנית הרב תחומית במדעי הרוח. תוכנית הלימודים כוללת: ספרות, שפות, פוליטיקה, ולימודי ספרדית ופורטוגלית.

בית הספר הבינתחומי לחקר המוח
בשנת תשע”ב ייפתח באוניברסיטת תל אביב בית הספר הבינתחומי לחקר המוח שהוא הראשון מסוגו בישראל. בבית הספר החדש, ילמדו סטודנטים מצטיינים החל מהתואר הראשון דרך תוכניות לתואר מוסמך ועד לדוקטורט בחקר המוח לסטודנטים מצטיינים.
ביה”ס יפתח את שעריו בפני סטודנטים ומדענים מחו”ל, יקדם שיתופי פעולה מחקריים בינלאומיים, וישים דגש על קליטת ישראלים השבים אלינו במסגרת המאמץ הלאומי המכונה ‘החזרת מוחות’.

תוכניות חדשות בלימודי תואר שני

יוקם מסלול מהיר לתואר שני במדעי החיים, שיאפשר לסטודנטים מתאימים להתחיל תואר שני כבר במהלך שנה ג’ של התואר הראשון.

ייפתח מסלול קליני לטיפול במצבי לחץ וטראומה במסגרת החוג לעבודה סוציאלית. המסלול מיועד לפתח ולקדם מיומנויות לטיפול קליני בקרב עו”ס העובדים במוסדות מגוונים ועוסקים בטיפול באוכלוסיות במצבי לחץ וטראומה

יורחבו התוכניות הבינלאומיות

במסגרת התוכניות הבינ”ל ייפתחו חמישה חוגים חדשים בנושאים מגוונים: לימודי יהדות בשילוב טקסטים נוצריים; תוכנית ENTH – בריאות הציבור עם התמחות בניהול מצבי חירום ואסון; איכות הסביבה; ארכיאולוגיה והיסטוריה של א”י; מדע המדינה – מנהיגות, תקשורת ובחירות.

5 תגובות

  1. אבי,
    האקדמיה עברה שנים מאוד קשות והיא עדיין לא הבריאה מהשנים הקשות.
    ובגלל השנים הכל כך קשות שעברו על האקדמיה כאן בארץ קרו שני דברים, מצד אחד דוקטורים עזבו את הארץ והלכו לחפש משרות בארה”ב ומצד שני סטודנטים לא הולכים ללמוד מדעים (פיסיקה, כימיה, מתמטיקה) כי הם יודעים שאי אפשר כאן בארץ לעסוק במחקר בסיסי. תשים לב לרשימה. סטודנטים לרוב הולכים ללמוד כלכלה, משפטים, פסיכולוגיה – אלה הם תחומים שמובילים למקצוע ולכסף. אלה הם לא תחומים שמובילים למחקר בסיסי כיעוד בחיים. והעובדה שסטודנטים לא פונים לתחומים שמובילים למחקר בסיסי (כולל תחומים במדעי הרוח) זו עדות להתמוטטות של ההשכלה הגבוהה. ודברו על זה לאחרונה בעקבות זכייתו של דן שכטמן בפרס הנובל.
    ולכן כתבתי שאני מתקשה להאמין שאוניברסיטת תל אביב תגייס 60 אנשי סגל מחקרי.

  2. אם אני לא טועה, ואני לא, לבר אילן כבר יש בית ספר לחקר המוח.
    מישהו קצת מסלף עובדות בכתבה הזאת.

  3. זה באמת נשמע כמו פרסומת כאשר כותבים “אוניברסיטת המחקר הגדולה והמבוקשת ביותר בישראל”.
    יש משפט בהודעה הזו, “השנה יקלטו כ-60 חברי סגל חדשים מצטיינים”.
    אני מתקשה להאמין למשפט הזה. אני לא מאמינה שאוניברסיטת תל אביב קלטה 60 חברי סגל חדשים.
    אילו זה היה נכון אז לא הייתה כזו בריחת מוחות מסיבית לארה”ב.
    מספיק להביט מסביב בארה”ב ולראות מלא שמות של ישראלים באוניברסיטאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.