המהפכה הסמנטית / העתידן ד”ר אשר עידן

שני שלבים בדרך למהפכתה העתיד סופר ד”ר אשר עידן, מומחה לעתידנות מאוניברסיטת בר אילן. במסגרת המהפכה הסמנטית יעלמו כל מוצרי התקשורת אל תוך בגדינו, ובשלב הבא, המהפכה הננו טכנולוגית תאפשר לנו לייצר את מזונינו באמצעות מעבד התמלילים של היום. וזה עוד לא הסוף

ד”ר אשר עידן

ד”ר אשר עידן, תמונה מתוך האתר שלו

לכתבה השניה בסדרה: “לדבר סינית בעברית – ד”ר אהרון האופמן”

על המחבר

ד”ר אשר עידן: מרצה לאי.ביזנס, אי.לרנינג, וניהול ידע, במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר אילן ובמחלקה לחינוך באוניברסיטה הפתוחה. יועץ ומרצה ללקוחות עסקיים: הנהלת שופרסל, הנהלת אי.די.בי., המטכ”ל, הנהלת פרטנר, הנהלת אריקסון ישראל, הנהלת CA ישראל, הנהלת משרד החינוך, וחברות ובנקים נוספים.
המאמר לקוח מתוך חוברת “עשרים שנה לבזק”. המאמר מופיע באתר הידען באדיבות דובר בזק, יותם יקיר, ומירי פריאל-גרין – אחראית דוברות פנים בבזק.

המהפכה הסמנטית

שני שלבים נעבור בדרך למהפכה הטכנולוגית: עד 2013 ייעלמו מכשיר הסלולר, המחשב האישי ושפופרת הטלפון שלנו אל תוך בגדינו, תכשיטינו וכלי הבית שלנו. כל המידע הדיגיטלי יובן על ידי מכונות שידברו זו עם זו, כך שרוב התקשורת בעולם תהיה בין מכונות ולא בין בני אדם. “המציאות הסמנטית” שתשדרג את “המציאות הוירטואלית” המיושנת של ה”מטריקס”.
עשר שנים אחר כך, עד 2023, יופיע “מעבד מזון” שישדרג את מעבד התמלילים של היום. באמצעותו יוכל כל אדם לא רק לעבד מידע, אלא גם להיות “אסם אישי” או “עלית אישית”, דהיינו “מפעל מזון שולחני” שישדרג את ההוצאה לאור השולחנית של היום.

רשת האינטרנט הסמנטית – תיוג חכם של פרטי מידע

עד 2013 יקוטלג כל פריט מידע ויתויג בצורה שתאפשר לאתרו תוך שניות במנועי חיפוש כמו גוגל. יתר מכך – ברגע שפריט מידע מסוים מתויג ומקוטלג הוא יכול להיות מובן על ידי מחשבים וללא עזרת אדם.
לדוגמה: מי שיזדקק בעתיד לפגישה עם רופא בקופת חולים לא יצטרך להתקשר למוקד לקבוע תור וגם לא להביא את התיק הרפואי או טופס 17. די בהקלדת שם הרופא למחשב כדי שהוא יתחבר לאאוטלוק של החולה ושל הרופא וימצא לשניהם זמן פנוי. בו זמנית יעביר המחשב את התיק הרפואי האישי של החולה לרופא וכן גם טופס 17.

זוהי רשת האינטרנט הסמנטית, שהתחילה להיבנות בשנת 2000 על חורבות רשת האינטרנט הפרימיטיבית של 1993-2000. “סמנטית”, משום שלכל פריט מידע יש משמעות שמובנת למחשבים.
השלב המתואר בדוגמה שלעיל הוא רק השלב הראשון של רשת זו, ובשלב השני יקוטלגו ויתויגו לא רק פריטי המידע שבעולם, אלא גם פריטים חומריים: מוצרים שעל מדף הסופרמרקט, חומרי גלם בשרשרת האספקה, חיות מחמד, קשישים חולי שכחה, בניינים ועוד. לכל אחד מהם יוצמד חיישן שיכיל את פרטי הזיהוי שלו וגם יקלוט נתונים מהסביבה כמו כמות מים בגידולים חקלאיים, מידת לחץ על בניינים בסכנת קריסה או דרגת רעילות בפארק ציבורי.

מאותו רגע, וזה יקרה עד 2013, חפצים יוכלו להתקשר ביניהם ברשת גם ללא התערבות בני אדם. החפצים החומריים, המכשירים ופריטי המידע לא יהיו רק חכמים יותר אלא ממש חברתיים, ונפח התקשורת בינם לבין עצמם יעבור את נפח התקשורת בין בני האדם.

רשתות פריטי המידע ורשתות החפצים מתבססות על מספר טכנולוגיות שכבר קיימות כיום: תקשורת רחבת פס ואלחוטית, שה-Wi-Fi (Wireless Fidelity) הוא רק הסנונית הראשונה שלו. RFID (Radio Frequency Identification) לתיוג ולקטלוג חפצים חומריים. Web Services שהם מכלול של סטנדרטים לתקשורת בין חפצים ומכשירים לבין עצמם, המכילים דפי זהב, שפה ופרוטוקול תקשורת שמובנים למכונות.

כלכלת החוסר והצרכים עד כלכלת “הרצון לעוצמה”

מהפכת המחשב האישי והאינטרנט התאפשרו בשל טכנולוגיות שמאפשרות לעבוד עם מכשירים, כמו רכיבי המעבדים, ברמת המיקרו (אלפית המילימטר). עתה הולכת ומתקרבת המהפכה הבאה שתאפשר לעבוד ברמת הננו (מיליונית המילימטר). מהפכת הננוטכנולוגיה באה לידי ביטוי בשלושה תחומים: ננומכשירים, ננוחומרים וננוחיישנים.

1. ננו-מכשירים או ננו-מוטור: המכשיר הננוטכנולוגי הבולט ביותר הוא הננו-מוטור או ננוטור. מהו ננוטור? זוהי גולת הכותרת של המאמצים שמטרתם לבנות מערכות ברמת הננו קרוי מ”מ (מיקרו-מכניקה). ננוטור משלב חיישנים, מנועים ומעבדים דיגיטליים בסדרי גודל של מיליונית המילימטר, כמו מולקולה או אטום, שעובדים כשהם משולבים זה בזה. לדוגמה: כגון חללית בגודל ציפור שתישלח למאדים ותחליף את החללית של ימינו (שהן בגודל בניין רב-קומתי) ואשר תצרוכת הדלק שלה תהיה בסדר גודל של תצרוכת הדלק של מכונית בנסיעתה לעיר הסמוכה; או “משפץ גוף” בגודל חיידק החודר לגוף האדם ומתקן בו נזקים כגון סתימות בעורקים, השמדת אזורים נגועים בחיידקים, ניקוי רעלים ועוד.
ננוטור הוא לא רק מנוע זעיר מאוד וזול מאוד, אלא גם חכם מאוד. מנוע מכני רגיל מכיל חלקים מחומרים “טיפשים”, וחוכמתו מצויה במפעילו האנושי., החוכמה של הננוטור, לעומת זאת, נמצאת בחלקיו, בדומה לחוכמה המצויה בכל חלקי האורגניזם, בד.נ.א. ובנוירונים. מטוס או מכונית המכילים ננוטורים הם מכשירים מודולריים המשנים את צורתם בהתאם לתנאי הנסיעה או החנייה. מזה שלוש שנים יש בכריות האוויר שבמכונית ננומוטורים מהדור הראשון, “שיודעים לחוש” את עוצמת המכה הדרושה לשחרור כרית האוויר. כיום נעשים ניסויים ראשונים בננומוטורים שמתחברים זה לזה ויוצרים רשתות תקשורת ספונטניות בדומה למושבות האלמוגים. חברות המחשבים והתקשורת לוסנט וסימנס כבר עושות ניסויים בננו-רשתות תקשורת אלחוטיות ובאוניברסיטה של קליפורניה עובדים על רשת מחשבים אלחוטית עם שרת בגודל של כרטיס אשראי. תוך עשר שנים יוכל כל אדם שברשותו מחשב בגודל כרטיס אשראי לנוע במרחב המכיל מודמים ושרתים אלחוטיים שיאפשרו לו להעביר קול, ווידאו ונתונים מכל נקודה לכל נקודה על פני כדור הארץ.

2. ננו-חומרים על בסיס ננו-צינוריות פחמן: כשם שגולת הכותרת של הננו-מכשירים הוא הננו-טור, כך גולת הכותרת של הננו-חומרים היא הננו-צינורית (Nano Tube), העשויה מפחמן. ננו-צינורית יכולה לשמש לסיבי כוח (מעליות לחלל), לסיבי תקשורת (במהירות העברה של די.וי.די. בשנייה), ולתחליף מלאכותי לנימי דם ולנוירונים. במעבדות בל שבארה”ב כבר הצליחו לבנות שבבים שבונים את עצמם מתוך חומר גלם נתון ובאוניברסיטת רוצ’סטר כבר הצליחו לבנות מולקולות פולימריות שיוצרות מבנים מתוכננים מראש בצורות כמו גליל או טבעת.
רכיכות בונות צדפים שהם מבנים החזקים מכל מה שאדם יודע לבנות. עכבישים בונים קורים שהם חוטים החזקים מכל החוטים שבני אדם יודעים לבנות. מדוע? משום שהבנייה האנושית היתה עד היום בנייה מכאנית, בה מוצמדים חלקים ברמת המילימטר, בעוד שהבנייה בעולם הביולוגי היא בנייה אורגאנית בה נבנים החלקים אטום אחר אטום או מולקולה אחר מולקולה – הצמדת החלקים היא ברמת המיקרומטר (אלפית המטר) או הננומטר (מיליונית המטר).

3. ננו-בקרה וננו-מעקב על בסיס ננו-אבק: מדובר בגרגירים בגודל מילימטרי. כל גרגיר מכיל חיישן המודד טמפרטורה, מהירות, לחות וכדומה ומתרגם את “הנתונים החושיים” הללו למידע דיגיטלי. מערכת תקשורת מעבירה מידע ברשת אלחוטית מהירה בין גרגיר לגרגיר או בין הגרגירים ל”גרגיר-שרת”, המרכז את המידע ומעבירו למרכז הבקרה או למשתמש האנושי. רשתות של ננו-חיישנים יכולות לזהות אויב בשדה הקרב או טרוריסטים באזורים רגישים וכן חוסר בלחות בגידולים חקלאיים, רעידות אדמה קלות המנבאות רעידות אדמה חזקות ומסוכנות וכדומה.

השפעות הננו טכנולוגיה

ליישומי הננוטכנולוגיה יש משמעות כפולה: ראשית, הם מאפשרים ייצור חומרים ומכשירים והעברתם במהירויות ובקלות הדומים למהירות ולקלות שבה האינטרנט מעבירה מידע ויישומים. ושנית, היות שחומר הגלם של הננוטכנולוגיה הוא אטומים, הרי שהוא אינסופי ומצוי בכל מקום.

בעתיד לא נצטרך לשלוח מהארץ תחנת חלל למאדים אלא רק לשלוח בנאי ננוטכנולוגי בגודל חיידק שיגיע למאדים וייבנה מהאטומים המצויים שם את המושבה כולה. אם כיום ניתן לשכפל באמצעות האינטרנט ספר שלם שנמצא בארה”ב על גבי נייר באמצעות מדפסת המצויה בישראל בתוך דקות, בננוטכנולוגיה תהיה “מדפסת של חומרים”: במקום מקרר תותקן בכל בית “מדפסת אוכל” ובה מחסנית של חול ים. המחשב שלנו יאחסן או יוריד מהאינטרנט נוסחאות. מתוך הנוסחאות המולקולאריות הקיימות וכך נוכל לקבל מאכלים לפי בקשתנו: גלידה, סלט וכדומה.

התקשורת, אם כך, מתקדמת בקפיצות: בתחילת המאה ה-19 הטלגרף העביר אותות. בסוף המאה ה-19 הטלפון כבר העביר קולות. בסוף המאה ה-20 האינטרנט העביר נתונים ווידאו. בתחילת המאה ה-21 הננו-אינטרנט יעביר חומרים.
זוהי מהפכה גדולה יותר ודראסטית יותר מאשר המהפכה החקלאית מלפני אלפי שנים, מהמהפכה התעשייתית מלפני מאות שנים ומהמהפכה האלקטרונית מלפני עשרות שנים. כפי שלפני 20 שנה היה חוסר במידע וכיום יש עודף במידע בגלל האינטרנט, כך אנו צפויים לעידן של עודף במזון ובחומרי גלם, ואולי כפי שהתפתחה הננוטכנולוגיה תתפתח עכשיו ננו-מציאות (Nano-Reality).

לסיכום: המהפכה הסמנטית ומהפכת הננו באות לידי ביטוי, כמו בכל מהפכה טכנולוגית, בשלוש שכבות: הראשונה היא שכבת החומרה, הכוללת טרמינלים וקווי תקשורת. עד 2013 הסלולר והמחשב ייבלעו בתוך הבגדים והתכשיטים. עד 2023 הם יבלעו בגופנו ובמוחנו וההבחנה בין בני אדם לבין מכשירים לא תהיה רלוונטית שכן הסייבורג (סייבר-אורגניזם) יהיה הסופרמן. קווי התקשורת יהיו ננו-קוים עם יכולת העברה של די.וי.די. בשנייה, ולכן יוכלו להעביר בקלות לא רק מידע אלא גם חומרים. רוב התקשורת תהיה בין מכשירים ולא בין בני אדם.
השניה היא שכבת התוכנה, הכוללת מערכת הפעלה ויישומים. נוכל להתממשק עם מחשבים בצורה טבעית כמו שאנו מדברים ונוגעים בבני אדם וכן יופיעו מעבד מזון, שיהווה הרחבה של מעבד תמלילים, ודפדפן לגלישה בין מאגרי מזון שיהווה הרחבה של הדפדפן לגלישה בין מאגרי מידע. יופיע “נפסטר לשיתוף במזון ובמכוניות” שיגרום ל”מלחמת עולם” בין יצרניות של מזון, מכוניות, רהיטים וכו’, לבין “ספקיות ננו-אינטרנט” שיאפשרו למשתמשים להוריד מהאינטרנט מכוניות, סטקים ועוד.
והשלישית היא שכבת השימושים, הכוללת תכנים ופעילות עסקית. יופיע ה nBusiness שירחיב את ה eBusiness. ה nBusiness יאפשר כלכלת זמן אמת מלאה כך שכל אחד יוכל לצרוך ולעבוד מכל מקום.

משנה:

עד 2013, חפצים יוכלו להתקשר ביניהם ברשת גם ללא התערבות בני אדם. החפצים החומריים, המכשירים ופריטי המידע לא יהיו רק חכמים יותר אלא ממש חברתיים, ונפח התקשורת בינם לבין עצמם יעבור את נפח התקשורת בין בני האדם.

בננוטכנולוגיה תהיה “מדפסת של חומרים”: במקום מקרר תותקן בכל בית “מדפסת אוכל” ובה מחסנית של חול ים. המחשב שלנו יאחסן או יוריד מהאינטרנט נוסחאות. מתוך הנוסחאות המולקולאריות הקיימות וכך נוכל לקבל מאכלים לפי בקשתנו: גלידה, סלט וכדומה.
לאתר של ד”ר אשר עידן