כוכב לכת בגודלו של צדק, המכונה HIP 13044 b מקיף את השמש שלו שהיתה פעם חברה בגלקסיה אחרת, אך זו נבלעה בידי שביל החלב
בעד האסטרונומים גילו עד היום למעלה מ-500 כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש במהלך 15 השניםה אחרונות, התגלית האחרונה היא בעלת העבר המוזר ביותר עד כה. אך גם עתידו מעניין, משום שהוא עשוי לשקף את הצורה שבה מערכת השמש שלנו עשויה לסיים את חייה.
כוכב לכת זה, בגודלו של צדק, המכונה HIP 13044 b מקיף את השמש שלו שהיתה פעם חברה בגלקסיה אחרת, אך זו נבלעה בידי שביל החלב. בעוד האסטרטנומים לא צפו מעולם בכוכב לכת בגלסיה אחרת, התגלית מציעה עדויות לכך שגם גלקסיות אחרות אירחו כוכבים שהכילו מערכות כוכבי לכת.
הכוכב נמצא קרוב לסוף חייו וככל שיתרחב, הוא עשוי להטביע את כוכב הלכת, בדיוק כפי שהשמש שלנו עשויה לעשות לעולם שלנו, ובדרך כלשהי, כוכב לכת זה שרד את נשימות המוות הראשונות של הכוכב האם.
“כוכב זה נמצא בשלב האופקי של חייו והוא עדיין מחזיק כוכב לכת, דבר המווה תקווה לאלו מאיתנו המודאגים מהשאלה כיצד תיראה מערכת השמש שלנו בעוד 5 מיליארד שנים” אומר מרקוס פוסל, ממכון מקס פלנק לאסטרונומיה.
הכוכב HIP 13044 , נמצא במרחק 2,000 שנות אור מכדור הארץ בכיוון הקבוצה הדרומית פורנקס (הכבשן). הוא חלק ממה שמכונה זרם הלמי, קבוצה של כוכבים שבמקורה השתייכה לגלקסיה ננסית שנשאבה על ידי שביל החלב, ככל הנראה לפני 6-9 מיליארד שנים.
כוכב הלכת התגלה בזכות שיטת המהירות הרדיאלית – אסטרונומים ראו תנודות על פני הכוכב שנגרמו בידי התג הכבידתיח של מלווה המקיף אותו. המכשיר בו השתמשו היה FEROS, ספטרוגרף בעל רזולוציה גבוהה המחובר לטלסקוף בקוטר 2.2 מטרים במצפה בלה סילה, צ’ילה.
“התגלית מרגשת” אומר רנייר גלמנט ממכון מקס פלנק לאסטרונומיה, שבחר את כוכבי המטרה למחקר זה.” לראשונה האטסרונומים הצליחו לזהות מערכת כוכבי לכת בזרם של כוכבים שמקורם חוץ גלקטי. מכיוון שמדובר במרחקים עצוצים, אין אפשרות לגלות כוכבי לכת בגלקסיות אחרות, אך מיזוג קוסמי הביא כוכב לכת חוץ גלקטי להשג ידנו.”
בשנה שעברה גילתה קבוצה אחרת של אסטרונומים כוכב לכת חוץ גלקטי באמצעות “עידוש פיקסל”, כאשר הכוכב חצה מלפני כוכב מרוחק יותר, דבר שהוליד לגילוי הבהק קצר אך עדיין ניתן לגילוי. ואולם שיטה זו מסתמכת על אירוע בודד – הסיכוי של התיישכות שני מקורות אור מרוחקים, כפי שהדבר נראה מכדור הארץ קלוש, ואין גם אפשרות לאשר את קיומו של כוכב הלכת.
8 תגובות
הנושא ביכללותו נישמע מאוד מענין . הטענה שנישמעה בדבר המרחק הגדול מאיתנו ונסיון לסווג את רמת הענין ביחס הפוך למרחק – ממש לא רלוונטי ….
מה שלא ברור מהידיעה (וצויין באחת התגובות), הינה בחינת אמות המידה להערכה שאכן מדובר במערכת כוכבים זרה לגלקסיה שלנו ,ש”ניזרקה” מגלקסיה אחרת וניקלעה לגלקסיה שלנו.
האם האיבחון הזה נעשה כתוצאה מבחינת “ההיסט לכחול” שלה ושל קבוצת הכוכבים שאליה היא משתייכת,או על סמך מרכיבים יוצאי דופן של כל הקבוצה הזו על פי אנליזה ספקטרלית?
האם נימצא משהו חריג בכיוון התנועה או בתנודות הכוכב כתוצאה מירחיו או בפרמטר נוסף?
בתודה מראש על מענה מפורט.
אף אחד לא מודאג, אבל הסקרנות לא חייבת להיות רק על תחומים מעשיים למחר בבוקר. גורל האנושות באופן כללי הוא גורם מספיק חשוב כדי שמישהו יתעניין בו.
“כוכב זה נמצא בשלב האופקי של חייו והוא עדיין מחזיק כוכב לכת, דבר המווה תקווה לאלו מאיתנו “המודאגים” מהשאלה כיצד תיראה מערכת השמש שלנו בעוד 5 מיליארד שנים” אומר מרקוס פוסל, ממכון מקס פלנק לאסטרונומיה.
יש לי הצעה..מי שמודאג ממה שיקרה בעוד 5 מיליארד שנה או אפילו בעוד מיליון שנה לקחת לו את התואר המדעי שלו כי הוא פסיכי, לא מודאג!!
לא נמאס לכם להתעסק בשטויות??!!!
תפנו את המשאבים האלו לחקר מערכת השמש שלנו (עליה אנו לא יודעים דבר)!!
מדהים ! תודה !
אגב – טוב שאבי הלך למקור של המקור כי במקור הישיר (זה שמקושר בסוף הכתבה) כתובות הרבה שטויות
יהודה:
זה כתוב בצורה ברורה יותר באחד המקורות של המקור:
http://www.mpia.de/Public/menu_q2.php?Aktuelles/PR/2010/PR101118/PR_101118_en-hidden.html
כתוב שם:
Typically, remnants of swallowed-up dwarf galaxies can be detected as ribbon-like arrangements of stars known as “stellar streams”. In this case, HIP 13044 is part of the so-called “Helmi stream”.
לצערי לא הוסבר כיצד יודעים שהכוכב השתייך לגלקסיה אחרת?, איזו תכונה שומרים הכוכבים ששיכים לגלקסיה שניבלעה ע”י הגלקסיה שלנו.
אשמח אם משהו ייתן לי הסבר
שבוע טוב
סבדרמיש יהודה