סיקור מקיף

סוד בן 2000 שנה מתחת לרצפת הסלון וילה בעין כרם

מקווה טהרה עתיק שנמצא במהלך שיפוצים בסלון בעין כרם מחזק את הסברה כי במקום היה יישוב יהודי בימי בית שני . בעלי הדירה זכו לתעודת הוקרה על גילוי המקווה ודיווח עליו לרשות העתיקות שהוסיפה בזכותו מידע על תקופת החורבן

מקווה הטהרה- מבט מהסלון. צילומים: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות
מקווה הטהרה- מבט מהסלון. צילומים: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

במהלך שיפוצים שבוצעו בבית פרטי בשכונת עין כרם הציורית בירושלים, נחשף מתחת לסלון הבית מקווה טהרה עתיק בן 2000 שנה. אנשי רשות העתיקות השתאו לגלות כי מתחת לשטיח מסוגנן, במרכז הסלון של משפחה מסבירת פנים, נמצא זוג דלתות עץ המסתירות מקווה עתיק.

הבוקר (ד') הוענקה לבעלי המקום תעודת הוקרה של רשות העתיקות על גילוי אזרחות טובה בכך שדיווחו על גילוי המקווה, ובכך תרמו לחקר הארץ.

המקווה שלם, גדול ממדים (3.5 מ' אורך, 2.4 מ' רוחב, 1.8מ' עומק) חצוב בסלע ומטויח ומוקפד לפי דיני הטהרה המופיעים בהלכה. גרם מדרגות מוביל לתחתית אגן הטבילה. בתוך המקווה נמצאו כלי חרס מימי הבית השני (המאה ה-1 לספירה) וסימני שריפה, (אשר יתכן כי הם מהווים עדות לחורבן של 70-66 לסה"נ. עוד נמצאו שברים של כלי אבן שהיו נהוגים בימי הבית השני, שכן אבן אינה מקבלת טומאה ונשארת טהורה.
לדברי עמית ראם, ארכיאולוג מחוז ירושלים: "מקרים כאלה, של מציאת עתיקות מתחת לבית פרטי, יכולים לקרות רק בארץ ישראל, ובירושלים בפרט. מעבר להתרגשות ולסיפור הלא שגרתי של גילוי המקווה, יש לחשיפתו חשיבות ארכיאולוגית: עין כרם נחשבת כמקום מקודש לנצרות על רקע זיהויה עם "עיר יהודה" – המקום שלפי אירועי הברית החדשה, בו נולד יוחנן המטביל, ובו פגשה אלישבע – אמו של יוחנן, בהיותה הרה, את מרים, אם ישוע.
למרות זיהויים אלו, השרידים הארכיאולוגיים בעין כרם וסביבתה הקשורים לתקופה בה התרחשו מאורעות אלה (תקופת הבית השני), אינם רבים ומקוטעים. ממצא המקווה מחזק את הסברה כי בשטח עין כרם של היום, היה יישוב יהודי בימי בית שני".

בעלי המקום מספרים: "בתחילה, לא ידענו בוודאות מה חשיבותו של הממצא שנחשף בשטח ביתנו והיססנו לפנות לרשות העתיקות, מפאת ההשלכות שסברנו כי כרוכות בכך. בו בזמן, ליוותה אותנו תחושה חזקה, שכפי הנראה שוכן מתחת לרצפת ביתנו ממצא בעל ערך היסטורי, והמחויבות האזרחית והציבורית הכריעה את הכף. הרגשנו כי ממצא זה ראוי להיות גלוי ומתועד כהלכה. פנינו מיוזמתנו לרשות העתיקות לצורך השלמת החפירה ומלאכת התיעוד. נציגי הרשות הגיעו, ויחד ניקינו את המקווה. לשמחתנו – ויש לומר גם להפתעתנו, מצאנו שותפים ראויים במסע המרתק הזה. אנשי רשות העתיקות הפגינו מקצועיות רבה, ענייניות ונועם. כל דאגתם הייתה נתונה לשמירה על הממצאים ולחקירתם".

מקווה הטהרה שהתגלה מתחת לרצפת בית בעין כרם, יולי 2015. צילומים: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות
מקווה הטהרה שהתגלה מתחת לרצפת בית בעין כרם, יולי 2015. צילומים: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות
. בפינה זו, מתחת לשטיח, מצוי מקווה הטהרה. צילומים: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות
. בפינה זו, מתחת לשטיח, מצוי מקווה הטהרה. צילומים: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. יוסק'ה:
    אולי שאלה של בורות ,אבל כציוני עם אמונה ברקע היסטורי של עמנו , שהארץ היתה נחלת אבותינו בעבר.
    האם אפשר לדרוש מסמך חזקה /או בעלות על חלקי אדמה שבה יש סימנים להתיישבות עברית יהודית בעבר
    על סמך עדויות ארכיאולוגיות בלבד,נניח כמו שפליטים פלשתינאים בלבנון מחזיקים מפתחות של הבתים שלהם בעבר ,לפני "הכיבוש" ורצונם לממש את זכות השיבה.

  2. יצאו בלי שום נזק?
    מה בדיוק החוק במקרים כאלה?
    האם המדינה יכולה לעשות מה שהיא רוצה עם הבית, או שזכות הקניין שלהם גוברת?
    האם המקום עדיין שייך להם?
    האם הם יכולים לגבות תשלום על כניסת מבקרים?

    אשמח לתשובות, אפילו חלקיות.
    כדאי שרשות העתיקות תפרסם את עמדותיה. אם הן באמת כל כך נחמדות כמו שמשתמע מהסיפור, אולי עוד אנשים ידווחו לרשויות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן