סיקור מקיף

פרופ’ יעקב זיו מהטכניון, מחלוצי מדעי המחשב נפטר בגיל 92

פרופ’ זיו, בוגר הטכניון ומגדולי החוקרים בתולדות הטכניון. ב-2021 זכה פרופ’ זיו במדליית הכבוד שלIEEE  על פועלו העצום והנרחב, על תרומתו הנרחבת לתורת האינפורמציה ולדחיסת נתונים ועל מנהיגותו המחקרית יוצאת הדופן. בכך היה פרופ’ זיו לישראלי הראשון שזכה בהכרה עולמית זו. * נפטר כחודש לאחר שותפו לפיתוח האלגוריתם פרופ’ אברהם למפל

פרופ' מחקר יעקב זיו (מימין) עם פרופ' אברהם למפל
קרדיט צילום: דוברות הטכניון
פרופ’ מחקר יעקב זיו (מימין) עם פרופ’ אברהם למפל קרדיט צילום: דוברות הטכניון

הטכניון נפרד בצער רב מפרופ’ מחקר יעקב זיו, מעמודי התווך של הטכניון ושל הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ומגדולי החוקרים בתולדות הטכניון. נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ספד לו: “תרומותיו המדעיות של פרופ’ מחקר זיו שינו לעד את הדרך בה אנחנו מעבירים, אוגרים ומעבדים מידע. הוא היווה מקור השראה לכולנו – מגדלור המסמן מצוינות מדעית ואת הפוטנציאל הטמון בה להתנעת מהפכות טכנולוגיות המשפיעות על חיי כלל האנושות. עבורי היה פרופ’ זיו לא רק דוגמה ומופת אלא גם מורה דרך וחבר שליווה אותי לאורך דרכי האקדמית בטכניון. יהי זכרו ברוך.”

פרופ’ זיו ז”ל פיתח יחד עם עמיתו פרופ’ אברהם למפל ז”ל מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב את אלגוריתם למפל-זיו שעיצב את עולם הדחיסה הדיגיטלית. חותמם של אלגוריתמים אלה ניכר כיום בקשת רחבה של  יישומים המשפיעים על חיי היומיום של כולנו.

“פרופ׳ זיו היה חוקר דגול ואדם גדול,” ספדה לו פרופ’ עדית קידר, דיקנית הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי.”הוא הטביע את חותמו לא רק על האופן שבו מידע מועבר ברשתות מחשבים ומאוחסן בקבצים בעולם, אלא גם על הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בדרכו המדעית ובהתנהלותו האישית. הוא הנחה וחינך חוקרים שהמשיכו את דרכו והוביל את הפקולטה בתור דיקן בדרך המצוינות האקדמית. גישתו המחקרית התאפיינה בשילוב תאוריה עמוקה עם יישומים פרקטיים חשובים. פרופ׳ זיו היה מקור השראה לכולנו וחסרונו יורגש. יחד נמשיך את דרכו. יהי זכרו ברוך.”

פרופ’ זיו נפטר בסמיכות לעמיתו פרופ’ למפל, שהלך לעולמו בתחילת חודש פברואר. יחד פירסמו השניים בשנת 1977 את LZ77, הגרסה הראשונה של אלגוריתם למפל-זיו, ובשנת 1979 את הגרסה השניה, 79LZ. שתי הגרסאות, מספקות את הבסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות ובהן TIFF ,PNG ,ZIP ו-GIF ומילאו תפקיד מרכזי בפיתוחם של הפורמטים PDF ו-MP3. על בסיס אלגוריתם אלה זה פותחו רבות מטכנולוגיות הדחיסה המשמשות כיום בהתקני זיכרון, במחשבים ובטלפונים חכמים. על פי ACM, האגודה החשובה ביותר בתחומי המחשוב ומדעי המחשב, “השפעת עבודתם של הפרופסורים למפל וזיו כה עצומה, שהמחקר הנוכחי בתחום עודנו תוסס כפי שהיה לפני עשרות שנים, וכל שנה אנו רואים עוד תאורטיקנים וחוקרים יישומיים עוסקים בהרחבה ובפיתוח של הרעיון האלגנטי שהשניים הציגו. אין זו הגזמה לומר כי טכנולוגיות הדחיסה שנבעו ממחקרם של למפל וזיו האיצו את היישומים במחשוב נייד ובמולטימדיה והפכו אותם לישימים מבחינה כלכלית.”

אלגוריתם למפל-זיו תרם לעולם, ללא תמורה, טכנולוגיה חסרת תקדים המאפשרת העברת מידע ויזואלי ואחר במהירות גבוהה ללא אובדן מידע. בשנת 2004 הכריז האיגוד הבינלאומי של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (IEEE) כי אלגוריתם למפל-זיו הוא “אבן דרך בהנדסת האלקטרוניקה והמחשבים” וכי הוא “תרם תרומה משמעותית להפיכתה של רשת האינטרנט לאמצעי אפקטיבי בתקשורת הגלובלית”. כשבע עשרה שנים אחר כך, בשנת 2021, זכה פרופ’ זיו ב-IEEE Medal of Honor על פועלו העצום והנרחב, על תרומתו הנרחבת לתורת האינפורמציה ולדחיסת נתונים ועל מנהיגותו המחקרית יוצאת הדופן. בכך היה פרופ’ זיו לישראלי הראשון הזוכה בהכרה עולמית זו. בנובמבר 2021 חגג הטכניון את יום הולדתו ה-90 של פרופ’ זיו.

פרופ’-מחקר זיו נולד בטבריה בשנת 1931 וכשהיה בן שלוש עברה המשפחה לרעננה, שם ניהל אביו, בן ציון זיו, את בית הספר “מגד”. עם פרוץ מלחמת השחרור גויס יעקב, רק בן 16, לצה”ל, ואחרי המלחמה חזר וסיים את לימודיו. בתום שרותו הצבאי החל ללמוד בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון והשלים בה תואר ראשון ושני. אחר כך יצא לדוקטורט ב-MIT ואחרי שנים של מחקר ופיתוח בחברת רפאל ובמעבדות בל בארצות הברית הוא הצטרף לסגל הטכניון.

במרוצת השנים כיהן פרופ’ זיו בתפקידים בכירים ובהם דיקן הפקולטה, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, יו”ר ות”ת ונשיא האקדמיה הישראלית למדעים. הוא היה חבר האקדמיה הלאומית של ארצות הברית והאקדמיה האמריקנית לאומנויות ומדעים. פרופ’-מחקר זיו זכה בפרסים יוקרתיים רבים ובהם פרס ביטחון ישראל (פעמיים), פרס ישראל במדעים מדויקים (1993), פרס מרקוני (1995), מדליית ריצ’רד המינג (1995), פרס שאנון (1997), פרס חזית הידע של קרן BBVA (2009) ופרס א.מ.ת. (2017) וכאמור ב-IEEE Medal of Honor.

עוד בנושא באתר הידען:

תגובה אחת

  1. מסוג האנשים שממשיכים להשפיע על חיינו יום-יום בזכות תרומתם למדע, מקדמים את האנושות כולה וככל הנראה ימשיכו להשפיע גם אחרי לאחר לכתם מאיתנו.
    נוח על משכבך בשלום.

    (לעורך האתר – נא להוסיף כותרת לעמוד)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.