סיקור מקיף

תחנת החלל ממתינה לקולטי השמש החדשים שיצויידו גם במערכת עיקוב אחר השמש

בתמונה: הפאנלים הסולאריים הכפולים, עדין ללא הכיסוי שלהם, נראים בבירור כאשר הרכיב הונף על ידי עגורן במתקן הרכבת תחנת החלל במרכז החלל קנדי. באמצעו רואים את התומכה המכונה P3 ואת המנוע הסולארי אלפא מחוברים וכן את תומכה P4 (מימין) ביחד עם הכיסויים הסולאריים ואת התורן מאוחסנים

הרכיב הבא שיותקן על תחנת החלל הבינלאומית ייראה אולי כמו גולם כאשר הוא יועמס בתוך סיפון המטען של מעבורת החלל אטנלטיס כדי להכינו לטיסה ואולם כאשר הוא יותקן בחלל, הרכיב שיספק רבע מאספקת החשמל של המעבורת ייראה יותר כמו פרפר גדול.

התומכות P3 ואת P4 כאשר קולטי השמש המורכבים עליהם פרוסים (הדמיה). מערכת זו תגדיל את התחנה.
התומכות P3 ואת P4 כאשר קולטי השמש המורכבים עליהם פרוסים (הדמיה). מערכת זו תגדיל את התחנה.

מוטות התמיכה P3 ו-P4 הם המטען העיקרי של משימת STS-115, המתוכננת לשיגור ממרכז החלל קנדי בסוף אוגוסט או בתחילת ספטמבר. אורכן של התומכות הללו כ-15 מטרים, אך במסלול, כאשר קולטי השמש ייפרסו מוטת הכנף תגיע לאורך של כמעט 80 מטרים. אומר רובי אשלי, מנהל פרויקט תחנת החלל במשימה STS-115.

המטרה העיקרית של המשימה היא לחדש את בניית התחנה באמצעות התקנה והפעלה של הרכיב במהלך סדרה של שלוש הליכות חלל. התומכות הן חלק ממבנה בן 11 רכיבים שבסופו של דבר אורכו יהיה כ-100 מטרים כאשר התחנה תושלם. התומכות P3 ו-P4 יותקנו במה שהיום הוא הקצה של מתקן התומכות P1 שנמצא היום במסלול, מסביר אשלי. “התומכות הללו יספקו שתי יכולות חשובות לתחנה, האחת היא כמובן ייצור החשמל. מודול ייצור החשמל יספק את היכולת לייצר, לאחסן, להפיץ ולווסת את אספקת החשמל לתחנת החלל. היא גם תספק תוספת ליכולת הקיימת של תומכה P6. בנוסף, התומכה P3 – המהווה כמחצית מאורכה הכולל של המערכת כוללת מנגנון שיוכל לסובב את כל מערכת הקורות, לרבות קולטי השמש ולאפשר להם להישאר ממוקדות בשמש וכך להשיג יכולת ייצור חשמל אופטימלית.

המכלים שבהם מאוחסנים התרנים של קולטי השמש נראים בקצה של התומכה P4. לאחר שיפרסו, שני מערכי הקולטים הגדולים יספקו רבע מכלל קיבולת החשמל של התחנה כשתגיע לשיא גודלה.
עגורן מנמיך את הרכיב המשולב לתוך מכל שישמש את הרכיב להעברה לכן השיגור, שם יוטען לסיפון המטען של אטלנטיס

המכלים שבהם מאוחסנים התרנים של קולטי השמש נראים בקצה של התומכה P4. לאחר שיפרסו, שני מערכי הקולטים הגדולים יספקו רבע מכלל קיבולת החשמל של התחנה כשתגיע לשיא גודלה.

על כדור הארץ, שוקלת המערכת של תומכות P3 ו-P4 כ-16 טונות – אחד המטענים הכבדים ביותר שהועלו אי פעם לתחנה. ואולם היא תהיה חסרת משקל בחלל והדבר יאפשר לאסטרונאוטים להוציא אותה מסיפון המטען של אטלנטיס תוך שימוש בזרוע הרובוטית של המעבורת ולהעביר אותה לזרוע הרובוטית של התחנה.

האסטרונאוטים יתמרנו את הרכיב למקומו ויחברו אותו לרכיב P1. האסטרונאוטים יידרשו כאמור לשלוש הליכות חלל כדי לבצע את כל התהליך.

משימה חשובה במסגרת הליכת החלל תוקדש לפרישתם של שתי הכנפיים הסולאריות. כאשר הם יפתחו, גודלו של כל קולט כזה תהיה 35 מטרים על 11.5 מטרים. הם יותקנו בכיוונים מנוגדים וכל אחד מהם יוכל לתמוך ב”שמיכה” סולרית בכל צד. בכל כנף יותקנו 33 אלף תאי שמש ועל פני כדור הארץ הם שוקלים למעלה מ-1,088 ק”ג. שתי הכנפיים החדשות יכולות לייצר מספיק חשמל כדי לספק את הצרכים של 30 בתים ממוצעים – 2 קילוואט חשמל לכל בית.

עגורן מנמיך את הרכיב המשולב לתוך מכל שישמש את הרכיב להעברה לכן השיגור, שם יוטען לסיפון המטען של אטלנטיס
עגורן מנמיך את הרכיב המשולב לתוך מכל שישמש את הרכיב להעברה לכן השיגור, שם יוטען לסיפון המטען של אטלנטיס

רכיב התומכות P3 ו-P4 , הוסע ממתקן ההרכבה לכן השיגור 39B, בתוך מכל המטען. הוא יועבר לסיפון המטען של אטנלטיס לשיגור במשימה STS-115. נכון לעכשיו, תאריך היעד למשימה זו הוא 27 באוגוסט.

לידיעה באתר נאס”א

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.