אבי בליזובסקי
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/shalginovel.html
“הזכיה בפרס נובל היא כמובן סוף סוף הכרה במצוינות ובמיוחדות של המדע הישראלי. אנחנו כל הזמן יודעים שאנחנו בקדמת המדע העולמי ויש לזה הכרה בתוך הקהיליה המדעית בנתונים של הפרסומים בכתבי העת היוקרתיים ובמספר הציטוטים של מדענים ישראליים, אבל עכשיו סוף סוף מדינת ישראל עולה על מפת פרסי הנובל במדעים המדויקים.” כך אומר בראיון לאתר הידען, שר המדע והטכנולוגיה אילן שלגי. שלגי היה בין הראשונים שברכו את פרופ' הרשקו ופרופ' צ'חנובר על זכייתם ואף שוחח עימם בטלפון עוד אתמול בצהרים. יש לציין כי עד לרגע זה, שבת 18:00, כלומר 36 שעות אחר קבלת ההודעה על הזכייה טרם קיבלו הזוכים שיחות טלפון משרת החינוך לימור לבנת ומראש הממשלה אריאל שרון.
שלגי: “מדי פעם תמהנו איך זה שיש כל כך הרבה יהודים אמריקנים שהם בין זוכי פרס נובל ועד עכשיו לא היה אף ישראלי במדעים. אלו פרסים ממש כחול לבן. עבודה של חוקרים בטכניון שהם מדענים פעילים בישראל, במוסד ישראלי מפואר. זה לא דומה לפרסים האחרים שישראלים קיבלו או היו מעורבים בהם עד עכשיו. אמרתי גם להרשקו וגם לצ'חנובר שמעבר לכל הברכות אני מחזק את ידם על כך שהם אומרים שהמדע הישראלי בסכנה. “
אתה מסכים עם הקביעה שבעתיד הסיכוי לפרסי נובל מדעיים ישראליים יפחת כתוצאה מהפגיעה במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה?
“פרופ' הרשקו אמר בראיון איתך שזה עלול להיות הנובל הישראלי האחרון, אם כי עדיין יש לנו מספיק מדענים מובילים שהם תוצרי מערכת החינוך הישראלית של שנות השישים והשבעים. גם אם יהיו לנו עוד זוכי פרס נובל זה לא יהיה לאורך זמן משום שהפלא הזה של מדע ישראלי כל כך מצליח וזוכה להכרה בינלאומית ומערכת חינוך כל כך כושלת. במבחנים הבינלאומיים במדעים ובמתמטיקה אנחנו בעשיריה הרביעית – מקומות 31 ו-33 וגם המצטיינים שלנו היום במבחנים הבינלאומיים – אנחנו בשיעור נמוך של מצטיינים לעומת המדינות האחרות ולעומת זאת בין החלשים שיעור החלשים אצלנו גבוה לעומת מדינות אחרות.”
“תוצאות מבחני הפיזה של הOCED שדרגו אותנו במקומות ב-31 ו-33 במתמטיקה ומדעים. בפערים אחנו במקום הראשון – זה הדבר היחיד שאנחנו מובילים. בתוך הקטגוריה של מצטיינים הממוצע בכלל המדינות הוא 16 אחוזים, המצטיינים הישראליים הם רק 9 אחוזים. בקרב הנחשלים – אלו שהם בקרב הציונים הנמוכים ביותר אנחנו הרבה מעל הממוצע העולמי. אצלנו מערכת החינוך לימדה לאחרונה מתמטיקה לפי שיטת הבדידים. הביאו את זה מקליפורניה ששם כשהתחילו עם זה מאוד ירדו, ואצלנו בכוח המשיכו. אין טעם להיכנס לכל הכשלים של מערכת החינוך אבל אם לא נלך על רפורמה מאוד משמעותית במערכת החינוך ודוח דוברת הוא הכיוון הנכון ואם לא נחזק באופן משמעותי ביותר את התקציבים של ההשכלה הגבוהה ושל המחקר המדעי גם באוניברסיטאות וגם במכוני המחקר פשוט היתרון היחסי שלנו ייעלם.”
“חיזקתי את ידיהם של פרופ' הרשקו ופרופ' צ'חנובר שהם מוצאים לנכון להתבטא בעניין הזה כי להם יאזינו. מדינת ישראל משקיעה משאבים במקומות ובנושאים שכיום בסדרי עדיפיות יש דברים שהם יותר חשובים מאשר תקציבי החינוך והמדע ואם אנחנו לא נשנה את הפרופורציה באופן משמעותי החוסן הלאומי שלנו פשוט ייפגע.”
מה דעתך על ההתעלמות של עמיתיך לממשלה, בפרט של השרה לבנת ושל ראש הממשלה עצמו?
“שמעתי שנשיא המדינה ברך אותם. הוצאתי מברק חצי שעה אחרי שהידיעה התפרסמה והתקשרתי אליהם ושוחחתי איתם. אני משוכנע שראש הממשלה גם הוא ימצא לנכון לברך אותם.”
הזוכים מתראיינים לגל”צ – תמליל
שני הזוכים בפרס נובל – אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר רואיינו ביחד לתוכנית צאת החג של גלי צה”ל. הנה לקט נבחר מהשאלות והתשובות.
אברהם הרשקו. איך אתה מרגיש?
אני מרגיש מצוין. שמח.
מתי קיבלת את הטלפון?
האמת לא קיבלתי מיד כי עשינו יום כיף לנכדות. יש לנו 4 נכדות הם ישבו אלצנו, וב-12 לא קיבלתי . בת דודה שלי שמעה את זה ברדיו וצלצלה אלי בפלאפון.
אחר כך מצאתי את ההודעה על המזכירה. הם אומרים ששטוקהולם איז ספיקינג שיש הודעה עבורי. צלצלו יותר מאוחר ב-17. יו”ר הועדה מבשר על הפרס, מסביר מדוע ואומר שיהיה מכתב.
אהרון צ'חנובר. איך אתה מרגיש?
מצוין.
ספר לי על האופן שבו אתה קיבלת את ההודעה?
הייתי בבית, עשיתי אדיטינג של המאמר, עמדתי לצאת בסביבות 12 בצהרים לסידורים. הבן שלי קיבל טלפון משטוקהולם. חשבתי שזה מחברים משם. האמת הסתברה בתוך 30 שניות. אמר מזכיר האקדמיה השבדית למדעים וברך אותי על זכייתי. גם לא חשבתי כי זה הפרס בכימיה. הייתי מופתע לחלוטין. הייתי בדרך החוצה. הוא סיפר לי על חברי האחרים שזכו – פרופ' הרשקו ופרופ' ארני רוז. והקריא לי את תמצית החלטת הוועדה
ברגע שמניחים את השפופרת יש צעקות בבית?
אשתי היתה גם על ידי נשארנו פעורי פה. אני לא יכול לזכור את הפרטים בדיוק. צריך לשחזר עם אשתי ובני.
מתי דיברתם לראשונה ביניכם?
צ'חנובר: הטכניון ארגון מסיבת עיתונאים לשעה שלוש אחר הצהרים ועד אז הספקנו להתכונן. הייתי חסר דיבור. לחצנו ידיים. עשינו דרך ארוכה כתלמיד של אברהם וגם במעבדה של ארני בקליפורניה. אני במערכת מאז היוולדה ב-1976.
מדובר במחקר ותיק?
הרשקו: זה מחקר שדורש המון סבלנות. זה התחיל ב-1965 בפוסט דוקטורט שלי. חזרתי, הצטרפתי לטכניון כחבר סגל בפקולטה לרפואה. (כאן חוזר הרשקו על התאור המדעי במגבלות הרדיפוניות).
אהרון – בכמה כסף מדובר?
צ'חנובר: אני ממש לא יודע וזה ממש לא מטריד אותי.
את החליפות התחלתם לתפור?
צ'חנובר: “אני לא. אף פעם לא הולך עם חליפות.”
מתי הטקס?
הרשקו: “בתחילת דצמבר”.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~971421925~~~186&SiteName=hayadan
