שותפות “הטלסקופ הגדול מאוד” מכריזה על התגלית המדעית הראשונה שלה – קוואזר עם רמות אנרגיה של מעל 100 GeV
שת”פ LST גילה את הקוואזר המרוחק OP 313 באנרגיות מאוד גבוהות. התמונה נוצרה על ידי DALEE ומציגה קוואזר בעל אנרגיה גבוהה על רקע טלסקופ הרדיו CTAO-North לה פלמה, ספרד. התמונה להמחשה בלבד ואיננה תמונה מדעית
ב-15 בדצמבר שותפות הטלסקופ הגדול (LST) הודיע באתר Astronomer’s Telegram על הגילוי של המקור OP 313 באנרגיות מאוד גבוהות באמצעות LST-1. למרות ש-OP 313 היה מוכר באנרגיות נמוכות, הוא מעולם לא התגלה מעל 100 GeV, ולכן זאת התגלית המדעית הראשונה של LST-1. התוצאות האלה הופכות את OP 313 ל-AGN (גרעין גלקטי פעיל) הכי רחוק שהתגלה אי פעם על ידי טלסקופ צ’רנקוב, וזאת עוד דוגמה לביצועים יוצאי הדופן של אב הטיפוס של LST בעודו מוכנס לשירות באתר CTAO-North באי לה פלמה, ספרד.
OP 313 הוא מה שמכונה קוואזר רדיו עם ספקטרום שטוח (FSRQ), סוג של AGN. אלה עצמים מאוד מאירים הנמצאים במרכזן של חלק מהגלקסיות, כשחור שחור על-מסיבי טורף חומר מסביבתו ויוצר דיסקות ספיחה וסילוני אור וחלקיקים יחסותיים.
LST-1 צפה במקור הזה בין 10 ו-14 בדצמבר, לאחר קבלת התראה מהלוויין Fermi-LAT שהראתה פעילות רבה חריגה במשטר קרינת הגמא נמוכת האנרגיה, שאומתה גם בתחום האופטי באמצעות מכשירים שונים. עם נתונים של ארבעה ימים בלבד, שת”פ LST הצליח לגלות את המקור שעולה על 100 גיגה-אלקטרון-וולט (GeV), רמת אנרגיה הגדולה פי מיליארד מהאור הנראה שבני אדם יכולים לחוש.
מוכרים רק תשעה קוואזרים באנרגיות מאוד גבוהות, ו-OP 313 הוא עכשיו העשירי. באופן כללי, קשה יותר לגלות קוואזרים באנרגיות מאוד גבוהות מאשר AGN מסוגים אחרים. זאת משום שהבהירות של דיסקת הספיחה שלהם מחלישה את הפליטה של קרני גמא, ובנוסף הם רחוקים יותר. במקרה הזה, OP 313 נמצא במרחק של היסט לאדום 0.997או 8 מיליארד שנות אור, והוא ה-AGN הכי רחוק והמקור השני הכי רחוק שהתגלו אי פעם באנרגיות מאוד גבוהות.
ככל שהמקור רחוק יותר, קשה יותר לצפות בו באנרגיות מאוד גבוהות בגלל מה שמכונה אור הרקע החוץ-גלקטי (EBL) ה-EBL הוא האור המיצרפי שפולטים כל העצמים מחוץ לשביל החלב שמשתרע על פני אורכי גל רבים – אור נראה, א”א ו-UV. ה-EBL פועל על קרינת הגמא עם אנרגיות מאוד גבוהות, מחליש את השטף שלה ובכך מקשה על הצפייה בה. התכונות של LST-1 עם רגישות הממוטבת לתחום האנרגיות הנמוכות של CTAO, בין 20 ל-150 GeV, שבו קרינת הגמא פחות מושפעת מה-EBL, איפשרה לשת”פ LST להרחיב את החקר של המקור הזה לראשונה לעשרות GeV.
שת”פ LST ימשיך לצפות במקור הזה באמצעות LST-1 כדי להגדיל את מאגר הנתונים, ובכך להשיג ניתוח מדויק יותר שיאפשר למדענים להבין טוב יותר את ה-EBL, לחקור את השדות המגנטיים בתוך סוג זה של מקור, ולהתעמק בפיזיקה בין-גלקטית יסודית.
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
סתום כבר נודניק.
לאסטרופיזיקאית חסרה םרשת בראשית
פרשת בראשית של פיזיקה גיאומטריה 13
האדם חייב להכיר בכך, שאינו מסוגל להבין את ההתחלה של הדברים הקיימים במציאות הפיזיקלית, כמו השמש, הירח, האוויר, בני אדם, בעלי חיים, ועוד דברים רבים.
לכן,הוא חייב להכיר ברעיון פלאי של בריאה.
כה אמר דון קישוט העצברי
בראשית ברא אלוהים
את הריקנות הגיאומטרית האינסופית.
לריקנות הגיאומטרית היה אורך אינסופי.
לריקנות הגיאומטרית היה שטח אינסופי.
לריקנות הגיאומטרית היה נפח אינסופי.
הדמיון מילא את הריקנות הגיאומטרית בצורות גיאומטריות כמו קווים, מעגלים , משולשים , מרובעים , ועוד
צורת המעגל נוצרה מכמות מסוימת של אורך סגור, המכילה כמות מסוימת של שטח.
צורת המשולש נוצרה מכמות מסוימת של אורך סגור, המכילה כמות מסוימת של שטח.
פרשת בראשית של פיזיקה גיאומטריה 14
צורת הריבוע נוצרה מכמות מסוימת של אורך סגור, המכילה כמות מסוימת של שטח.
אורך הוא דבר אחר לגמרי משטח, אבל שני הדברים האלה , הם כמותיים.
לכן, צורה גיאומטרית נוצרת, מצירוף כמויות של שני דברים כמותיים אחרים – אורך ושטח
כמות זה שם של ידיעה טבעית חשובה מאוד.
כל אדם יודע כי כמות השערות בראש שלו, גדולה יותר מכמות אצבעות כף היד שלו.
והוא יודע כי כמות הכוכבים שבשמים ,יותר גדולה מכמות השערות שבראש שלו.
והוא יודע כי כמות האורך של קיסם, יותר קטנה מכמות האורך של עיפרון.
והוא יודע כי כמות השטח של שולחן, יותר קטנה מכמות השטח של חדר, בו נמצא שולחן
אורך שטח ונפח הם “דברים גיאומטריים”
אבל הדבר הגיאומטרי הראשון הוא הקו.
בראשית נברא הקו , והוא בעל אורך וצורה.
צורות הקו הם ישר, עגול סגור, עקום
פרשת בראשית של פיזיקה גיאומטריה 15
הקו הוא יסוד הגיאומטריה, ולא הנקודה?
לקו יש אורך ממשי וצורה, ואלו לנקודה
אין אורך ממשי, אין רוחב ממשי , ואין צורה.
אחרי הקו הופיעו צורות גיאומטריות הבנויות
מכמות של אורך סגור, המכיל כמות של שטח.
והבריאה הפלאית נמשכת.
וירא אלוהים כי הריקנות הגיאומטרית האינסופית מכילה רק צורות גיאומטריות, וימלא את הריקנות הגיאומטרית בזמן פסיבי שאינו זז ממקומו, והוא נח מוחלט.
זמן פסיבי נח מוחלט מציג בריאה פיזיקלית, המצטרפת אל הבריאה הגיאומטרית.
בבריאה הגיאומטרית היה קיים נפח אינסופי,
ריק והזמן הפסיבי , מילא את הנפח הזה.
זמן פסיבי אינו מוחשי, ואפשר לדמות אותו כענן דק ושקוף התופס נפח אינסופי.
ואף על פי שזמן פסיבי הוא בלתי מוחשי,
הוא שייך לפיזיקה, ולא לגיאומטריה.
פרשת בראשית של פיזיקה גיאומטריה 16
ופלא הבריאה נמשך
ויהפוך אלוהים את הזמן הפסיבי לקר מוחלט,
ובכך נקבע גבול הקור בעולם.
והזמן הפסיבי היה נח מוחלט וקר מוחלט, והוא תפס נפח גיאומטרי אינסופי.
ויאמר אלוהים – טובה היצירה שנבראה.
והבריאה הפלאית נמשכה
וירא אלוהים את מצבו הבודד והעגום של הזמן הפסיבי הנמצא בגבול הקור, ויצרף אליו את האנרגיה הכמותית העליזה מרובת הפנים .
והאנרגיה הכמותית העליזה התערבבה עם הזמן הפסיבי, ויצרה בו גלים מהירים של זמן פסיבי, שנשאו אתם את אור השמש,
ויטביע אלוהים באנרגיה הכמותית העליזה חוק פיזיקלי האומר:
הופעות רבות יהיו לך, אבל הכמות המתחלפת לעולם תישמר, ולא יהיה בה חסרון.
והאנרגיה הכמותית העליזה, שמחה מאוד.
פרשת בראשית של פיזיקה גיאומטריה 17
וירא אלוהים כי האנרגיה הכמותית העליזה אכן מחליפה את הופעותיה , תוך הקפדה על שמירת הכמות המתחלפת – ויאמר כי טוב.
אחר הדברים האלה, ציווה אלוהים על הזמן הפסיבי הכמותי והאנרגיה הכמותית , אשר התערבבו זה בזו, להתחיל ליצור את החומר
והזמן הפסיבי והאנרגיה, לא ידעו מה לעשות.
כי הם שני דברים כמותיים אחרים,
ותבוא בת קול ותאמר להם.
גם אורך ושטח הם שני דברים גיאומטריים כמותיים אחרים, הביטו בהם וכך תעשו.
כמו שמצירוף כמות של אורך סגור, המכיל כמות של שטח, נוצרת צורה גיאומטרית –
כך מצירוף כמות של אנרגיה .לכמות של זמן פסיבי , ניתן ליצור צורה פיזיקלית.
ובת הקול המשיכה ואמרה.
צורות גיאומטריות הם משולש, מלבן , מעגל
וצורות פיזיקליות הם זהב, פחמן , מימן,
פרשת בראשית של פיזיקה גיאומטריה 18
ויתפלאו הזמן הפסיבי והאנרגיה – ויתעשתו מהר ויאמרו – עשה נעשה כמצוות האל.
וכך התחילה היצירה של החומר, לצורותיו.
כמות מסוימת של זמן פסיבי , התחברה עם
כמות מסוימת של אנרגיה עליזה , ומצירוף כמויות מסוים זה , נוצרה צורה פיזיקלית של זהב.
ושוב פעם התחברה כמות מסוימת של זמן פסיבי, עם כמות מסוימת של אנרגיה עליזה , ומצירוף כמויות חדש זה, נוצרה צורה פיזיקלית של ברזל.
ושוב פעם התחברה כמות מסוימת של זמן פסיבי עם כמות מסוימת של אנרגיה עליזה , ומצירוף כמויות חדש זה, נוצרה צורה פיזיקלית של פחמן
וכך יצרו הזמן הפסיבי והאנרגיה העליזה , צורות פיזיקליות רבות ,והם מילאו את המרחב הגיאומטרי האינסופי.
מצורות פיזיקליות אלה, נוצרו הכוכבים.
פרשת בראשית של פיזיקה גיאומטריה 19
כך נהפך המרחב הגיאומטרי האינסופי המלא בזמן פסיבי ואנרגיה, למקום יצירתם של כוכבים העומדים במקומם, ואינם זזים.
והקיפאון של הכוכבים העומדים במקומם ואינם זזים, לא מצא חן בעיני אלוהים.
ויצווה אלוהים על הכוכבים לנוע לנצח רק במסלול בעל צורה בורגית, שיש לו 3 נתונים.
מהירות
קוטר המסלול הבורגי,
זווית קידום של המסלול הבורגי.
והכוכבים החלו לנוע כנדרש מהם.
הם לא נעו במסלול של קו ישר פתוח , וגם לא במסלול של קו עגול סגור.
כל כוכב נע במסלול בורגי בעל שלושה נתונים ייחודיים רק לו –
קוטר ייחודי ,
זווית קידום ייחודית,
ומהירות ייחודית במסלול בורגי…
פרשת בראשית של פיזיקה גיאומטריה 20
צורת מסלול זו יצרה מכל הכוכבים הנעים במסלולים בורגיים, יחידת תנועה מופלאה. הצורה של יחידת תנועה מופלאה זו , היא
צורת דיסקוס, העומד במקומו ולא זז.
ואף על פי שהדיסקוס עומד במקומו ולא זז, כל הכוכבים שנמצאים בו, נעים במסלולים בורגיים, המשולבים זה בזה.
והבריאה הפלאית נמשכת.
ויצווה אלוהים על הדיסקוס הזה – הרוחש כוכבים נעים במסלולים בורגיים- לנוע לנצח בקו ישר במרחב גיאומטרי אינסופי.
וינוע הדיסקוס בקו ישר, ולא עמד יותר.
וייקרא שם לדיסקוס הזה – והוא יקום.
והיקום נע לנצח בקו ישר , במרחב אינסופי מלא בזמן פסיבי ואנרגיה, כאשר הכוכבים הנמצאים בו נעים במסלולים בורגיים –
מהירות היקום בקו ישר היא מוחלטת,
ורק צופה נח מוחלט יכול להבחין בה.
(ערכה המשוער C12)
פרשת בראשית של פיזיקה גיאומטריה 21
ליקום יש צורה של דיסקוס והכוכבים הנעים הנמצאים בו , נוצרו על ידי הזמן הפסיבי והאנרגיה , הממלאים את המרחב האינסופי.
המרחב הוא בגודל אינסופי, וליקום יש גודל סופי , הדיסקוס הוא בגודל סופי.
כמות כוכבי היקום היא סופית אבל אינה קבועה. כוכבים נולדים מזמן פסיבי ואנרגיה שיש במרחב האינסופי, ובסיום חייהם הם מוסרים את האנרגיה והזמן הפסיבי שלהם, למרחב האינסופי
המרחב האינסופי הזה, המלא בזמן פסיבי ואנרגיה הוא מקום לידתם של כוכבים, וגם מקום מותם.
זמן פסיבי וגלי זמן פסיבי הם מושגים חדשים במדע, שהופיעו לראשונה בפיזיקה העצברית.