אבי בליזובסקי
טלסקופ החלל האבל צילם את התמונה הראשונה של קבוצת עצמים מרוחקים דמויי כוכב – חמש דמויות שונות של קוואזר אחד.
אפקט הכפלת התמונה הנראה בתמונה שצילם האבל נוצרה בתהליך המכונה “עדשות כבידה”, לפיו שדות הכבידה של עצם כבד – במקרה זה צביר גלקסיות – מכופף ומגביר אור מעצם – במקרה זה קוואזר – הנמצא הרחק מאחוריו.
אף כי דוגמות רבות של עדשות כבידה כבר נצפו, הקוואזר המחומש הוא המקרה היחיד עד כה, שבו מיוצרת הכפלה מרובה של תמונת קוואזר על ידי צביר גלקסיות שלם המתנהג כעדשת כבידה.
הקוואזר שברקע הוא גלעין בהיר של גלקסיה. הוא מונע על ידי חור שחור, הזולל גז ואבק ויוצר מעין באר נפט של אור בתהליך. כאשר האור היוצא מהקוואזר חולף דרך שדה משיכה של צביר גלקסיות, השוכן בינינו לבין הקוואזר, האור מתכופף באמצעות שדה המשיכה הגורם לחלל להתעקם בדרך כזו שבה נוצרות חמש תמונות נפרדות של העצם כשהן מקיפות את מרכז הצביר. התמונה החמישית של הקוואזר משולבת מימין לגלעין הגלקסיה המרכזית בצביר. הצביר גם יוצר רשת קורי עכביש של תמונות של גלקסיות אחרות שאורן עודש כבידתית והפך אותן לקשתות.
צביר הגלקסיות שיצר את העדשה נקרא SDSS J1004+4112 והוא התגלה לראשונה בידי סקר השמים הדיגיטלי סלואן. הוא אחד מבין הצבירים המרוחקים ביותר הידועים (הוא מרוחק מאיתנו 7 מיליארד שנות אור), ונראה בגיל שבו היקום היה במחצית מגילו הנוכחי.
תמונות שצולמו בידי טלסקופ קק-1 בהוואי שקוטרו 10 מטרים הראו כי אלו תמונות של אותה גלקסיה. התוצאות הספקטרליות תואמות את אלו שהוצעו בידי מודל העדשה המבוסס על מיקומם של הגלקסיות בתמונה ומדידת האור שנפלט מהקוואזר. אף כי הצביר הזה צולם כמה פעמים בעבר, עד כה נראו רק ארבעה מבין חמשת השפכולים של הקוואזר. הראיה החדה של האבל וההגברה הגדולה של העדשה הכבידתית השתלבו ביחד כדי למקם את התמונה החמישית מספיק רחוק ממרכז הגלקסיה ולהפוך גם את התמונה הזו לנראית.
הגלקסיה שאת גלעינה אנו רואים כקוואזר נמצאת במרחק 10 מיליארד שנות אור. היא נראית בתמונה כסדרת קשתות אדומות חיוורות. זוהי גלקסיה מארחת קוואזר שהוגדלה במידה הרבה ביותר עד כה.
התמונה של האבל מראה מספר גדול של קשתות שמקורן בגלקסיות מרוחקות יותר הנמצאות מאחורי הצביר, כל אחד מהן מחולקת לכמה תמונות. הגלקסיה המרוחקת ביותר שזוהתה אושרה כי היא במרחק 12 מיליארד שנות אור, כלומר אנו רואים אותה כיום כפי שהיתה 1.8 מיליארד שנה לאחר המפץ הגדול.
באמצעות השוואת תמונות הצביר לאלו שצולמו על ידי האבל שנה קודם לכן, גילו החוקרים אירוע נדיר – התפרצות סופרנובה באחת מגלקסיות הצביר. הסופרנובה התפוצצה כאמור לפני 7 מיליארד שנה, והנתונים, ביחד עם תצפיות סופרנובות אחרות, משמשות לנסות לשחזר כיצד הועשר היקום ביסודות כבדים באמצעות התפוצציות אלו.
