סיקור מקיף

נחתם הסכם ראשון מסוגו בתחום הקוואנטום בין ישראל לארה”ב

במהלך ביקורה של שרת החדשנות, אורית פרקש הכהן בארה״ב היא נפגשת עם בכירים ואנשי עסקים על מנת לחזק את שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין המדינות – לאחר הצהרת ירושלים. ושיתופי פעולה בתחום הקוואנטום בין מדינות אינם נפוצים, לאור ההשלכות האסטרטגיות מרחיקות הלכת של תחום זה

בתמונה, מימין לשמאל: פרופ׳ אבי ישראלי, יו״ר BSF; שרת החדשנות, אורית פרקש הכהן; מנכ״לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד חמלניק. קרדיט צילום: שמוליק עלמני.
בתמונה, מימין לשמאל: פרופ׳ אבי ישראלי, יו״ר BSF; שרת החדשנות, אורית פרקש הכהן; מנכ״לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד חמלניק. קרדיט צילום: שמוליק עלמני.

המחקרים המשותפים עתידים להניב תגליות ופיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך בשנים הבאות בתחומי הקוונטים, שהינו תחום מחקרי בעל חשיבות אסטרטגית; חתימת ההסכם בתחום רגיש זה מעידה על הקשרים הקרובים בין המדינות.

במהלך ביקורה של שרת החדשנות, אורית פרקש הכהן בארה״ב היא נפגשת עם בכירים ואנשי עסקים על מנת לחזק את שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין המדינות – לאחר הצהרת ירושלים מדובר בהסכם ייחודי, מאחר ושיתופי פעולה בתחום הקוואנטום בין מדינות אינם נפוצים, לאור ההשלכות האסטרטגיות מרחיקות הלכת של תחום זה. חתימת ההסכם מעידה על הקשרים הקרובים בין המדינות.

הסכם המקדם את שיתוף הפעולה המחקרי בנושא קוואנטום בין ישראל לארה״ב נחתם אמש (רביעי, 14.9.22) בוושינגטון די.סי., במהלך אירוע לציון יובל להקמת קרן ה-BSF, קרן המדע הדו-לאומית המשותפת של ממשלות ישראל וארה”ב.

ההסכם נחתם בין משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה וה-BSF, ויישומו יהיה בשותפות עם הקרן הלאומית למדע של ארה”ב (NSF) – הקרן הגדולה ביותר של הממשל האמריקאי למענקי מחקר בכל תחומי המדע, אשר לה תקציב כולל של כ-9 מיליארד דולר לשנה.

האירוע, שהתקיים באקדמיה למדעים בוושינגטון די.סי, ציין גם 10 שנים לשותפות עם ה-NSF, שהינה הסוכנות של ממשל ארה״ב לתמיכה במחקר בכל תחומי המדע. האירוע התקיים במעמד שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, וסגנית מזכיר המדינה של ארה”ב, מוניקה מדינה. בין הבכירים שהשתתפו באירוע: מנכ”לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הילה חדד חמלניק; יו”ר ות”ת, פרופ’ יוסף מקורי; מנהלת משרד המדע והטכנולוגיה בבית הלבן, ד”ר אלונדרה נלסון; מנהל ה-NSF (הקרן הלאומית למדע של ארה”ב), סתורמן פנצ’נתן; ומנכ”ל האגודה לקידום המדעים (AAAS), ד”ר סודיפ פריך.

תכנית זו תהווה מכפיל כוח בקידום שיתוף הפעולה המדעי-אזרחי בין ישראל לארה”ב ומנוע להשקעה הדדית של המדינות במדע וטכנולוגיה, וזאת על רקע הצהרת ירושלים שפורסמה לאחרונה בזמן ביקורו של נשיא ארה”ב ביידן לקידום דיאלוג אסטרטגי בין המדינות בנושא מדע וטכנולוגיה.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: ״העצמת המחקרים בין המדינות היא אינטרס משותף של ישראל וארה״ב שחולקות ערכים משותפים וברית איתנה. היעד שלי הוא להגדיל את המחקרים המשותפים בין ישראלים לאמריקאים בשנים הקרובות, ולכן בין היתר משרדי והמל״ל, עושים עבודה בנושא חיזוק השת״פ הטכנולוגי בין המדינות במסגרת הצהרת ירושלים״.

מנכ”לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד-חמלניק: ״השותפות עם ארה״ב במדע וטכנולוגיה היא אינטרס לאומי, והיא הכרחית לחיזוק החוסן האזרחי של מדינת ישראל. יש פוטנציאל ענק להגברת שיתופי הפעולה בין המדינות, ולכך חותר משרד החדשנות והמדע. קרן ה-BSF הוכיחה את עצמה כבית גידול מוביל למחקר פורץ דרך, ופעילותה חשובה מאין כמוהה. אני מברכת את הקרן על פעילותה לקידום המדע הישראלי, לטובת כלל אזרחי ישראל, ארה״ב והעולם כולו”.

פרופ’ אנטון פוסט, מנהל קרן BSF: “קרן BSF גאה בחמישים שנות הישגים מדעיים, ומצפה לקדם עם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה את המחקר החדשני ביותר. טכנולוגיות קוואנטום הן עדיפות לאומית וההסכם החדש יבטיח את התחרותיות של ישראל בתחום״.

אודות קרן ה-BSF
קרן ה-BSF נוסדה ב-1972 על ידי ממשלות ישראל וארה”ב במטרה להעצים את שיתוף הפעולה המדעי בין שתי המדינות. יצחק רבין ז”ל, שכיהן באותה תקופה כשגריר ישראל לארה”ב, זיהה את הצורך בשיתוף פעולה אקדמי בין שתי המדינות, וקידם את הקמת הקרן באופן אישי.

הקרן השקיעה לאורך השנים למעלה ממיליארד דולר בכ-5,500 מחקרים אשר הובילו לפריצות דרך מדעיות ותרמו לקידום ההתקדמות הטכנולוגית של המדינות וטיפוח הקשרים ביניהן. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הוא שותף משמעותי של הקרן בשם ממשלת ישראל.

הקרן מעניקה מענקי מחקר בנושאי מדעי החיים ומדעים מדויקים, ותקציבה כ-18 מיליון דולר בשנה. מאז הקמתה העניקה הקרן מעל ל-13 אלף מענקים, כאשר כ-65-70% מהתקציב השנתי שלה מועבר לחוקרים ישראלים.

מענק מחקר מקרן BSF נחשב חותמת של יוקרה ואיכות בקרב הקהילה המדעית. בוגריה מובילים פריצות דרך מדעיות אשר עומדות בחזית המחקר המתקדם ביותר. בין מוענקי הקרן לאורך השנים 48 חוקרים זוכי פרסי נובל ופרסים ביניהם הפרופסורים דן שכטמן, עדה יונת, רוברט ג’יי אומן, אהרון צ’חנובר ואברהם הרשקו. עשרות חוקרים נוספים בוגרי הקרן קיבלו פרסים יוקרתיים נוספים לאורך השנים, כגון: פרס טיורינג, מדליית פילדס, פרס וולף, פרס אבל (במתמטיקה) ואחרים.

בין הדוגמאות הבולטות להשפעה משמעותית של מחקרי BSF: בהמשך למחקר במימון הקרן של פרופ’ שולמית לבנברג מהטכניון, יוצר בהמשך הסטייק המתורבת הראשון בעולם בגודל מלא, ע”י חברת “אלף פארמס” הישראלית. הקרן שיחקה גם תפקיד מרכזי בשימוש בטכנולוגיית ה-PET-CT לצורך גילוי סרטן, בעקבות מחקר פורץ דרך של פרופ’ שלמה רוזן מאוניברסיטת תל אביב ופרופ’ מייקל וולש מאוניברסיטת וושינגטון. תוצאות מחקרם, שבוצע בתמיכת ה-BSF, אומצו ע”י המכונים הלאומיים לבריאות ועל ידי התעשייה לשם פיתוח השיטה.

עוד בנושא באתר הידען:

תגובה אחת

  1. “המחקרים המשותפים עתידים להניב תגליות ופיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך בשנים הבאות” עם קצת יותר ענווה, צ”ל “המחקרים המשותפים *עשויים* להניב תגליות ופיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך בשנים הבאות”. לנבא פריצות דרך עתידיות זה קצת מוגזם, אפילו בתקופת בחירות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.