שרת החינוך וההשכלה הגבוהה, ד”ר יפעת שאשא-ביטון ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן מקדמות תכנית חומש בין משרדית להנגשת לימודים מעולם התוכן של עולם ההיי-טק המקדמות חשיבה מדעית כבר מגיל צעיר. התכנית ש=תחל כפילוט – במחצית השניה של השנה הבאה בחט”ב
שרת החינוך וההשכלה הגבוהה, ד”ר יפעת שאשא-ביטון ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן מקדמות תכנית חומש בין משרדית להנגשת לימודים מעולם התוכן של עולם ההיי-טק המקדמות חשיבה מדעית כבר מגיל צעיר.
התכנית שתחל כפילוט – במחצית השניה של השנה הבאה בחט”ב – תחשוף את התלמידים למדעי מחשב, רובוטיקה ותחומי ידע נוספים, ככלי לקידום המצוינות הטכנולוגית, ולהעמקת החשיבה המדעית בקרב תלמידי ישראל. התוכנית תסייע בהרחבת עתודות ההון האנושי העתידי לתעסוקה במקצועות ההיי-טק והתאמתו לאתגרי שוק העבודה המשתנה של המאה ה-21.
שיתוף הפעולה בין השרה שאשא ביטון והשרה פרקש הכהן נוצר בשל המשבר העמוק במחסור כיום בהון האנושי בהייטק ועקב הרצון לחשוף את הילדים בתחום זה כבר בגיל צעיר. השרות מגבשות את התכנית יחד עם צוותי המקצוע במשרד החינוך ומשרד החדשנות אשר החלו את עבודתם עם TOP15. יוגדרו שלבי העבודה, תהליך הטמעת התכנית במערכת והתאמה של פדגוגיות חדשניות המכינות את התלמידים לעולם התעסוקה של העתיד. כמן כן, מחקרים מראים כי תחום זה ישפיע באופן ישיר ומשמעותי על המוביליות החברתית.
במטרה להבטיח את המשך איכות ההון האנושי, המניע את קטר המדע החדשנות וההיי-טק הישראלי ולעמוד ביעד הממשלתי של 15% מועסקים בהיי-טק בטווח הארוך, החליטו השרות לפעול להטמעת לימודי ההיי-טק במערכת החינוך הפורמלית כבר מן הגל הרך. עד היום רוב הלימודים בתחומים הללו התקיימו במערכות הא-פורמאליות בפורמט של העשרה לא מחייבת ולא כחלק מתכנית הלימודים הסדורה והממלכתית.
כיום, כ-10% בלבד מתלמידי התיכון בישראל נבחנים לבגרות במקצוע מוגבר באחד מ”מקצועות ההייטק” (מתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב). מקצועות אלו מתועדפים הן על ידי האוניברסיטאות והן על ידי המעסיקים ונחשבים כמקצועות מנבאי הצלחה בהשתלבות בתעסוקה עתידית בתעשיית ההייטק. בנוסף, מסתמנת ירידה בהתעניינות תלמידים בתחומים אלה וכן פערים אל מול מדינות אחרות לפי נתוני ה-OECD. מטרת התכנית המוצעת היא להרחיב את ההיצע לחשוף את התלמידים למגוון האפשרויות שמציע הענף ובכך להגדיל משמעותית את אחוז מסיימי “מקצועות ההיי-טק” בתוך כחמש שנים, כל זאת על מנת להבטיח את התרחבות פוטנציאל ההון האנושי הנדרש לאקדמיה ולתעשייה, ההולכת ומתעצמת.
אנגליה יפן וסינגפור כבר מפעילות תוכנית דומה
מדינות מובילות בעולם בתחומי הטכנולוגיה והיי-טק (כמו אנגליה, יפן , סינגפור ועוד) מקיימות תכניות דומות כבר מגיל הגן.
ראש הממשלה ושר האוצר כבר הביעו תמיכה בתכנית ובהמשך יעלו השרות החלטת ממשלה משותפת בנושא, שתכלול את שלבי התכנית ושלבי ההטמעה שלה במערכת החינוך. תחילה כפילוט שיחל כבר במחצית השנה הקרובה בחט”ב לאחר מכן יכנסו כיתות היסודי ובהבשלה מלאה תחל התכנית כבר בגיל הגן.
שרת החינוך וההשכלה הגבוהה, ד”ר יפעת שאשא ביטון: “עלינו לאפשר לכל תלמידה ותלמיד התפתחות בתחום המעניין אותו ובו הוא מביא לביטוי את חוזקותיו. ולכן מתפקידנו להנגיש לתלמידים את עולמות התוכן השונים ובהם את עולם ההייטק שישראל נחשבת כמעצמה בתחום. אני מודה לשרה אורית פרקש הכהן על שיתוף הפעולה הפורה בנינו”.
שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: “מדובר בצעד שנוגע לכל בית בישראל והוא חלק משמעותי בחזון שלי להפוך את עולם החדשנות והטכנולוגיה הישראלית למנוע של שינוי חברתי שיגביר את החוסן הכלכלי בכל בית בישראל. מדינת ישראל מצטרפת למדינות המובילות בעולם בתחום היי-טק המתמרצות תכניות חינוכיות שמכשירות את הדור הצעיר ללימודי המחשב החל מן הגיל הרך ועד התיכון. שוק ההייטק הישראלי צמא לכח אדם איכותי ונמצא בבעיה קשה של מחסור בהון אנושי מתאים. תכנית זו מניעה מענה בטווח הארוך, לצד כמובן צעדים לטיפול בנושא לטווח הקצר. זוהי השקעה בדבר היקר לנו ביותר – ואך טבעי וחיוני שהילדים שלנו יכירו וילמדו את שפת עולם המחשב מגיל צעיר, עולם השזור ומשפיע על כל תחום בחיינו ושיסייע גם לעתידם הכלכלי. תודה לשרת החינוך ולצוות TOP15 על ההירתמות ליוזמה לאומית חשובה זו”.
2 Responses
מדהים שכל כלי התקשורת נופלים לכותרת המגוחכת הזו. עאלק עיתונאים. אני מורה למדעי המחשב בתיכון כבר חמש שנים. הנה העובדות:
א. עדיין אין תקציב בכלל למדינת ישראל.
ב. אין מורים. כבר היום, רק בתיכונים ובחטיבות חסרים למעלה מ-400 מורים למדעי המחשב בלבד, שלא לדבר על פיזיקה ומדעים נוספים. תלכו תבדקו מה קורה במערכת. אנחנו מתחננים למורים למדעי המחשב וסוגרים מגמות אפילו בגוש דן, שלא לדבר על הפריפריה. בתי ספר מוכנים אפילו לקבל מורים אפילו ללימוד מהבית בלי להגיע לעבודה.
ג. אין הכשרות. הכשרת מורה למדעי המחשב לוקחת שנה לפחות. מדי שנה, מסיימים רק עשרות בודדות של מורים למדעי המחשב את מסלול ההכשרה, וחציים לא שורדים במערכת.
כל אלה דברים ידועים לפחות מאז שאני במערכת.
בקיצור, אין שום היתכנות, לא דובים ולא זבובים. כדי להתחיל מהלך כמו שהשרה רוצה, נדרשים 1,000 מורים לפחות, שעברו הכשרה, כלומר מינימום שנה – בהנחה שיש לה 1,000 מורים מן המוכן. ואין לה. אפילו לא קרוב.
מילא אם היתה מדברת על תהליך של 5-7 שנים, זה היה הגיוני, אם היו מתחילים מחר בבוקר. אבל היא פוליטיקאית, ואני מתקשה להאמין שהיא תתחיל משהו שיסתיים הרבה אחרי שהיא כבר לא תהיה במשרד. אני מקווה שאתבדה.
היי-טק זה חשוב מאד, אבל למה נגרע חלקה של הביולוגיה כחלק חשוב מההתקדמות הטכנו-מדעית? אולי בגלל שלימוד ביולוגיה בלי אבולוציה הוא כמו לימוד פיזיקה בלי ניוטון. כן, האבולוציה הוחזרה כביכול לחומר הלימוד עוד ב- 2014 , אם להאמין לזה: https://www.hayadan.org.il/return-of-evolution-to-schools-0106149#comments ,אבל מבט זריז הסילבוס מראה שבמקרה הטוב מוקצות לה 8-10 שעות לימוד. על המבול לומדים יותר…