נאס”א פרסמה לראשונה סרטון ופס-קול באיכות גבוהה ממאדים

זו לא הדמיה. רכב השטח הרובוטי פרסרבירנס והעגורן שהוריד אותו צילמו זה את זה ואת קרקע המאדים באופן שאיפשר לתעד את הנחיתה כאילו מדובר בנחיתה על כדור הארץ. נאס”א: רצינו לשתף את הציבור בחוויה של פעם בחיים * תעוד הנחיתה שלב אחרי שלב

נאס”א פרסמה לראשונה סרטון של נחיתה במאדים באיכות גבוהה וכן הקלטות קול של הרוח במאדים כפי שהוקלטה לראשונה במיקרופון של ‘פרסרבירנס’.

מגן החום שחיפה על רכב השטח הרובוטי ‘פרסרבירנס’ (התמדה), הרכב עצמו והעגורן שהוריד אותו, צילמו זה את זה ואת קרקע המאדים באופן שאיפשר לתעד את הנחיתה כאילו מדובר בנחיתה על כדור הארץ.

ההופעה האינטימית ביותר בעולם של נחיתת מאדים מתחילה כ-230 שניות לאחר שהחללית נכנסה לאטמוספירה העליונה של כוכב הלכת האדום במהירות של 20,100 קמ”ש. הסרטון נפתח בקטע שחור, כאשר עדשת המצלמה עדיין מכוסה בתוך תא המצנח. בתוך פחות משנייה נפרש מצנח החללית והופך מגליל דחוס בגודל 46 על 66 ס”מ של ניילון, ואריזות נוספות.

בשלב זה החללית המשיכה לרדת בעזרת חופת מצנח בקוטר 21.5 מטרים. זו החופה הגדולה ביותר שנשלחה אי פעם למאדים. בשלב זה הקשר בין המצנח והחללית יוצרים לחצים גדולים על שניהם.

“עכשיו סוף סוף יש לנו מבט מקרוב למה שאנחנו מכנים ‘שבע דקות של פחד’ בעת הנחיתה על מאדים”, אמר מייקל ווטקינס, מנהל המעבדה להינע סילוני של נאס”א בקליפורניה (JPL), שמנהלת את המשימה עבור הסוכנות.  מפתיחת המצנח ועד ההפעלה של רקטות הנחיתה שמעיפה אבק ופסולת בעת הנחיתה, הכל הלך חלק. זה ממש מעורר  כבוד.”

נחיתת הרכב ‘פרסרבירנס’ על מאדים כפי שנראתה במציאות. זו אינה הדמיה צילום: נאס”א JPL

הסרטון גם מראה את מגן החום שנשר לאחר שהגן על התמדה (‘פרסרבירנס’) מפני הטמפרטורות הגבוהות במהלך כניסתו לאטמוספירת מאדים. בפריימים (בצילומים או בסרטון) של מצלמה שהופנתה כלפי מטה רואים את הכלי מתנדנד בעדינות כמו מטוטלת כאשר מחשב החללית מחפש אחר מקום נחיתה בטוח. בשלב זה המצנח ניתק ו’פרסרבירנס’ נופל בנפילה חופשית ולאחר כמה שניות הובערו המנועים כדי להמשיך ולהאט את מהירות החללית.

ואז, כעבור 80 שניות ו-2,130 מטר, לוכדות המצלמות את עגורן מוריד את ‘פרסרבירנס’ מתוכו באמצעות כבלים. כאשר העגורן מפיל את מנועיו כדי שגם הוא יתרחק מנקודת הנחיתה. ההדף של המנועים העיף אבק וסלעים קטנים שהיו במקום במשך מיליארדי שנים. זה השלב שבו רואים שהתמונה של קרקע המאדים נהיית מטושטשת.

“הכנסנו את מצלמות ה-EDL לחללית לא רק כדי להשיג תובנה טובה יותר של ביצועי החללית שלנו בכניסה, בירידה ובנחיתה, אלא גם משום שרצינו לקחת את הציבור לנסיעה של פעם בחיים – נחיתה על פני מאדים,” אמר דייב גרואל, מהנדס מוביל של מצלמת ה- EDLומערכת המיקרופון של מאדים 2020 (המבצע שבמסגרתו שוגר ‘פרסרבירנס’). “אנו ב-JPL יודעים שהציבור מרותק לתחום חקר המאדים, לכן הוספנו לרכב את מיקרופון ה- EDL Camמכיוון שקיווינו שהוא יעצים את החוויה, במיוחד עבור אוהדי חלל לקויי ראייה, וכן יעודד אנשים ברחבי העולם לעסוק במדע, במתמטיקה ובהנדסה.”

הצילומים מסתיימים כשגלגלי האלומיניום של ‘פרסרבירנס’ נוגעים בפני השטח במהירות של 2.6 קמ”ש, ואז הופעל מנגנון פירוטכני שסייע לניתוק הכבלים המחברים אותו לשלב הירידה המרחף. שלב הירידה מטפס ואז מואץ בתמרון מתוכנן מראש.

“אם זה היה סרט מערבונים ישן, הייתי אומר ששלב הירידה הוא הגיבור שלנו כאשר הוא רוכב לאט אל השמש השוקעת, אבל הגיבורים למעשה נמצאים כאן על כדור הארץ”, אמר מאט וואלאס, סגן מנהל הפרויקט של ‘פרסרבירנס’ ב- Mars 2020. “חיכיתי 25 שנה להזדמנות לראות חללית נוחתת על מאדים. היה שווה לחכות. היכולת לחלוק את החוויה עם העולם היא רגע נהדר עבור הצוות שלנו. “

חמש מצלמות מסחריות הממוקמות על שלושה רכבי חלל שונים נטלו חלק בצילום. שתי מצלמות על הקליפה, שהגנה על הרובר במסעו, צילמו את המצנח מתנפח. מצלמה על רכיב הירידה (העגורן) סיפקה מבט כלפי מטה – כולל על החלק העליון של הרובר – בעוד שניים על שלדת הרובר הציעו זוויות מבט כלפי מעלה (לעבר העגורן) ומטה אל הקרקע.

צוות הרוברים ממשיך בבדיקה הראשונית שלו של מערכות ‘פרסרבירנס’ וסביבתה הקרובה. בין היתר הם יערכו בדיקות לחמישה משבעת המכשירים של הרובר ויקיימו תצפיות מזג אוויר ראשונות עם מכשיר ה- Mars Environmental Dynamics Analyzer . 

במקביל שחררה נאס”א תמונה פנורמית 360 מעלות של אתר הנחיתה במכתש ג’זרו על ידי שתי המצלמות המוצבות על תורן הרובר – Mastcam-Z שבהמשך תספק תמונה ברזולוציה הגבוהה ביותר על מסלול נסיעתו של ‘פרסרבירנס’.

הסרטון הזה של ‘פרסרבירנס’ הוא הדבר הכי קרוב שתוכלו להגיע לנחיתה על מאדים מבלי ללבוש חליפת לחץ”, אמר תומאס זורובוצ’ן, המנהל המדעי של נאס”א.” הסרטון אמור להפוך לצפייה חובה עבור צעירות וגברים צעירים שלא רק רוצים לחקור עולמות אחרים ולבנות את החללית שתוביל אותם לשם, אלא גם רוצים להיות חלק מהצוותים המגוונים שמשיגים את כל היעדים הנועזים בעתידנו.”

המטרה המרכזית במשימת ‘פרסרבירנס’ במאדים היא מחקר אסטרוביולוגי, כולל חיפוש אחר סימני חיים מיקרוביאליים קדומים. הרובר יאפיין את הגיאולוגיה של מאדים ואת שינויי האקלים שעבר, יסלול את הדרך לחקר האנושי של הפלנטה האדומה, ויהיה המשימה הראשונה שתאסוף ותשמור דגימות סלע מאדים שיובאו בעתיד לכדור הארץ.

לידיעה באתר נאס”א

עוד בנושא באתר הידען:

• עדכון: רכב המאדים פרזרבירנס ובתוכו רחפן מסוק נחת בשלום – שידור חי
• תמונות ראשונות ממאדים אחרי הנחיתה המוצלחת של הרובר “התמדה”(שידור חי)
• רובר ההתמדה של נאס”א שולח הצצה לירידה אל קרקע המאדים ולסביבת הנחיתה
• שש משימות חלל שכדאי לחכות להן ב-2021