מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מוכיח את הקשר בין שמיעה וראייה. המחקר הוכיח שמערכת השמיעה “מדווחת” למערכת הראייה על מסרים שקלטה. במחקר שנערך על-ידי פרופ’ אבי קרני מהמרכז הבינתחומי לחקר המח וההתנהגות באוניברסיטת חיפה, נתבקשו נחקרים לקרוא מלים מסוימות, ונמצא שקריאת המילים הושפעה משמיעתן. השפעה זו מתחילה כבר ברמות העיבוד המוחי הבסיסיות ביותר, וברור שהעיבוד במערכת הראיה מושפע מהתנסויות ספציפיות של מערכת השמיעה.
המחקר שנערך עם תלמידת המחקר, אנה סטרקין ממכון ויצמן למדע ומאוניברסיטת חיפה, בשיתוף פרופ’ צביה ברזניץ מאוניברסיטת חיפה וד”ר תמי קושניר מהמרכז הרפואי ע”ש חיים שיבא בתל-השומר, בדק כיצד מושפע העיבוד הראייתי (קריאת מילים) מהתנסות קודמת של שמיעת מילים. הבדיקה נעשתה הן ברמת הביצוע ההתנהגותי והן ברמת העיבוד המוחי, תוך שימוש בדימות הפעילות העצבית במוחם של המשתתפים בעזרת מכשיר MRI.
“ביצענו שתי סדרות של ניסויים”, הסביר פרופ’ קרני, “בניסוי הראשון קראו הנבדקים רשימת מילים וביצעו מטלה מסוימת הקשורה להן, ולאחר כחצי דקה קראו את אותה רשימת מילים וביצעו שוב את המטלה. בדקנו את ההבדלים בפעילות במוח ובמהירות התגובה בין הפעם הראשונה והשנייה. כצפוי, בפעם השנייה המטלה בוצעה מהר יותר והפעילות במוח פחתה. הניסוי השני היה זהה לראשון, למעט שינוי אחד– רשימת המילים הושמעה באוזני הנבדקים, לפני שקראו אותה לראשונה”.
החוקרים שיערו שאם שמיעת מילים משפיעה על קריאתן, ההבדל בין הקריאה הראשונה והשנייה לאחר שמיעת המילים יקטן או יעלם – וכך היה. “הממצאים מוכיחים שמערכת השמיעה ‘סייעה’ למערכת הראייה לערוך היכרות ראשונית עם המילים לפני קריאתן”, אמרו החוקרים וציינו ממצא נוסף לפיו שמיעת רשימת מילים אחת אינה משפיעה על קריאת רשימת מילים אחרת. תוצאה זו מעידה שמערכת הראיה מגיבה באופן יעיל יותר רק לאותן מילים שנשמעו בעבר הקרוב.
לדברי פרופ’ קרני, במחקרים קודמים הוכח שבמוחם של נבדקים שנולדו עיוורים, מישוש (“קריאת”) טקסט בכתב ברייל עשוי להפעיל את קליפת המוח הראייתית ובדומה לכך, בנבדקים חרשים מלידה, נמצא שקריאת טקסט עשויה להפעיל אזורים בקליפת המוח שמתמחים בעיבוד אינפורמציה שמיעתית. “ממצאים אלה העידו כי בהינתן חסך תחושתי קשה, מלידה, מסוגלים אזורי מוח שמיועדים לעבד אינפורמציה חושית מסוג נתון, לעבד אינפורמציה מחוש אחר. המחקר החדש מוכיח שגם בקרב אנשים בריאים, שראייתם ושמיעתם תקינה, קיים תהליך דומה”, סיכם.
תוצאות המחקר הוצגו ביום עיון בינלאומי בנושא השימוש במימדים אלקטרופיזיולוגיים בעיבוד של מידע שפתי באוניברסיטת חיפה.
