ליפיטור, תרופה להורדת כולסטרול, עוצרת את התפתחות מחלת טרשת העורקים

בנוסף, היא מפחיתה במידה משמעותית את רמת הכולסטרול הרע בדם *המחקר הצליח כל כך, שהפסיקו אותו

עדכון, ספטמבר 2026: הכתבה שלהלן פורסמה במקור ב־2004 ומשקפת את הידע וההמלצות הרפואיות של אותה תקופה. מאז הצטברו ראיות רבות נוספות על טיפול בכולסטרול ועל מניעת מחלות לב וכלי דם. סטטינים, ובהם אטורבסטטין — החומר הפעיל בליפיטור — נותרו טיפול מרכזי להפחתת LDL ולהקטנת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים, אך יעדי הטיפול השתנו. כיום הם נקבעים לפי רמת הסיכון הכוללת של המטופל ולא לפי ערך יחיד המתאים לכולם; בחולים בסיכון גבוה מאוד, ובמיוחד במניעה שניונית לאחר מחלת לב וכלי דם, עשוי יעד ה־LDL להיות נמוך מ־55 מ״ג לדציליטר — נמוך בהרבה מהערכים המוזכרים בכתבה המקורית. במקרים שבהם טיפול בסטטין אינו מספיק או אינו נסבל ניתן להשתמש גם בתרופות נוספות להורדת LDL. כמו לכל תרופה, גם לאטורבסטטין עלולות להיות תופעות לוואי, ולכן המשפט בכתבה המקורית שלפיו לתרופה „לא היו תופעות לוואי” מתייחס לכל היותר לממצאי המחקר המסוים ואינו תיאור נכון של התרופה באופן כללי.

תרופה להורדת כולסטרול – ליפיטור – מאטה את התפתחות מחלת טרשת העורקים ומפחיתה במידה משמעותית את רמת ה-LDL (הכולסטרול הרע) בדם. כך קובע מחקר חדש שנעשה בקרב 502 חולי לב בכמה מדינות בארצות הברית.

במחקר, שנמשך שנה וחצי, טופלו מחצית החולים בליפידל, תרופה ידועה לטיפול בעודף כולסטרול, ומחציתם בליפיטור.
אצל אלה שנטלו ליפיטור במינון של 80 מ"ג, פחתו ערכי הכולסטרול בצורה תלולה לעומת האחרים.

מחקר אחר שעשה לאחרונה יוניברסיטי קולג' אוף לונדון, בהשתתפות 2,800 חולי סוכרת מסוג 2, מצא שהחולים שנטלו את התרופה לקו בפחות התקפי לב ושבץ מהחולים שלקחו פלצבו. מחקר זה, שיועד להימשך ארבע שנים, הופסק שנתיים לפני המועד המתוכנן לנוכח הממצא החד-משמעי.

עודף כולסטרול הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לטרשת עורקים ורמה גבוהה מדי שלו בדם מגבירה את הסיכון למחלת לב של העורקים הכליליים. עם זאת, בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי בטיפול בבעיה זו, בזכות הטיפול בסטאטינים, תרופות שמונעות את ייצור הכולסטרול בתאי הגוף ומביאות להפחתת התמותה והתחלואה.

ליפיטור, או בשמה הגנרי אטורבאסטאטין, כמו תרופות אחרות ממשפחה זו, מעכבת את פעולת האנזים הדרוש לייצור כולסטרול בכבד. כתוצאה מכך יורדת רמת הכולסטרול הכללית וכן רמת ה-LDL. כמו כן גורמת התרופה לעלייה ברמת ה-HDL (הכולסטרול ה"טוב"). התרופה מיועדת לחולים הנתונים בסיכון גבוה למחלת לב או שבץ. יחסית לתרופות אחרות מאותה משפחה, הסטאטינים, לליפיטור יכולת גבוהה יותר להוריד את רמות ה-LDL הודות למבנה הכימי המיוחד שלה.

פרופ' דרור חרץ, מנהל המכון לחקר ליפידים וטרשת עורקים במרכז הרפואי שיבא, מציין כי עקב סגולותיה אלה של התרופה נעשים כיום בעולם 15 מחקרים שונים לבדיקת השפעתה. בעוד שתרופות אחרות ממשפחת הסטאטינים מורידות את רמת הכולסטרול בדם בכ-30%, או 40% לכל היותר – תרופה זו מסוגלת להפחיתה בצורה דרמטית, עד 60%.

ואמנם, במחקר הבריטי התברר שרמת הכולסטרול בדם בקרב המטופלים בתרופה ירדה מערכים של 150 מ"ג ל-79 מ"ג, לעומת הטיפול הרגיל שהפחית את רמת הכולסטרול בדם ל-110 מ"ג. זה המחקר הראשון, אומר פרופ' חרץ, המצביע על כך שיש עדיפות לטיפול אגרסיווי. אולם התוצאה החשובה יותר, לדבריו, היא עצירת טרשת העורקים, שהיתה המטרה העיקרית. אצל הקבוצה שנטלה ליפידל הסתמנה רק האטה בהתפתחות המחלה.

מעבר להורדה הדרסטית של הכולסטרול, נמצאה גם הפחתה חדה של CRP, סימן ביו-כימי המעיד על מצב דלקתי בתוך העורק ורמות גבוהות שלו מהוות סיכון. בקרב המטופלים בסטאטינים הרגילים נמצאה ירידה של 5% ב-CRP, לעומת 36% בטיפול בליפיטור. לתרופה גם לא היו תופעות לוואי.

טרשת עורקים נגרמת בתהליך של שקיעת חומרים בדפנות העורקים המובילים דם ללב. עלייה בערכי ה-LDL הוכחה כגורם סיכון משמעותי ביותר למחלה ומכאן החשיבות הרבה המיוחסת להורדת רמות השומנים והכולסטרול בדם.

יש הבדל בין הערכים הרצויים לאנשים בריאים ובין אלה המומלצים לחולים. אנשים בריאים יכולים להגיע גם לערכי LDL של 160 מ"ג. לאנשים בעלי גורמי סיכון כמו לחץ דם גבוה, עישון או היסטוריה משפחתית של התקפי לב מומלץ לא לעלות על רמה של 130 מ"ג. אולם, לאנשים בסיכון גבוה כמו חולי לב וסוכרת – ערכי המטרה הם עד 100 מ"ג וזאת הצליחו להשיג בניסויים בליפיטור.

שאלות ותשובות (2026)

האם ליפיטור וסטטינים עדיין משמשים להורדת כולסטרול?

כן. אטורבסטטין, החומר הפעיל בליפיטור, וסטטינים אחרים הם עדיין מהטיפולים המרכזיים להפחתת LDL ולהקטנת הסיכון להתקפי לב, שבץ ומחלות כלי דם. בחירת התרופה והמינון תלויה ברמת הסיכון של המטופל ובמצבו הרפואי.

האם לכל אדם צריך להיות אותו ערך מטרה של LDL?

לא. בניגוד לחלוקה הפשוטה שהייתה מקובלת בעת פרסום הכתבה ב־2004, כיום יעדי הטיפול נקבעים לפי הסיכון הקרדיווסקולרי הכולל. לאנשים שכבר סובלים ממחלת לב וכלי דם או נמצאים בסיכון גבוה מאוד עשויים להיקבע יעדי LDL נמוכים בהרבה.

האם לסטטינים יש תופעות לוואי?

כן, כמו לכל תרופה. רוב המטופלים נוטלים סטטינים ללא בעיות משמעותיות, אך עלולות להופיע תופעות לוואי, ובהן כאבי שרירים ושינויים באנזימי הכבד, ובמקרים נדירים יותר תופעות חמורות. לכן יש להתייחס למשפט בכתבה המקורית שלפיו לליפיטור „לא היו תופעות לוואי” כממצא של המחקר המסוים ולא כקביעה כללית על התרופה.

האם קיימות כיום תרופות אחרות להורדת LDL?

כן. נוסף על סטטינים קיימות תרופות הפועלות במנגנונים אחרים, ובהן אזטימיב, תרופות המעכבות PCSK9 וטיפולים חדשים יותר. חלקן ניתנות לצד סטטין כאשר הירידה ב־LDL אינה מספקת, או כאשר טיפול בסטטינים אינו מתאים למטופל.

עוד בנושא באתר הידען

• טיפול גנטי חד־פעמי נגד PCSK9 הפחית את רמות ה־LDL ביותר מ־80% בחלק מהמטופלים
• הוספת פרי הרימון לטיפול בסטטין תורמת לעיכוב במחלות לב
• תגלית: השעון הביולוגי שמווסת את רמות הכולסטרול והחמצון בדם
• חוקרי הטכניון פיתחו מולקולה כימית המסייעת להורדת הכולסטרול במקום סטטינים
• האם תרופות לכולסטרול יהפכו לתרופות מניעתיות המומלצות לכל אדם?