ישראל מובילה בפיתוח הדור הבא של לווייני הריגול – המיקרו לוויין. משקלו כ-50 ק”ג והוא ישוגר ממטוס קרב. וגם – מכ”ם שפועל בכל מזג אוויר
אריה אגוזי, YNET, ידיעות אחרונות
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/israelsat100703.html
ישראל היא מעצמת חלל. את מדעני החלל בעולם זה מעט מפתיע.
לוויין הריגול הישראלי “אופק 5”, ששוגר לחלל לפני קצת יותר משנה, מדאיג את מדינות ערב. איכות הצילום שלו מאפשרת מעקב אחר פרטים קטנים ביותר. בתקופה האחרונה מרוכזת תשומת הלב בעיקר באיראן, אולם נמשך מעקב צמוד גם אחר הנעשה במדינות אחרות.
כשמדינה כמו איראן מפתחת במקביל יכולת של טילים ארוכי טווח ויכולת גרעינית בישראל רוצים לדעת כמה שיותר ולקבל מידע גולמי לא דרך ארצות הברית. “אופק 5″ משדר לתחנת הקרקע בלוד צילומים באיכות גבוהה של פעילות איראנית בתחומים ה”רלוונטיים”. הלוויין אינו בנוי לצילום כלל שטחה של איראן באופן רציף, ולכן הצילומים יכולים לשמש רק למעקב אחר תנועת כוחות.
לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שביקרו השבוע במפעל “מבת” של התעשייה האווירית, נמסר על תוכניות החלל העתידיות של ישראל. חלקן סודיות, אולם ברור שישראל רוצה לשלוח לחלל כמה לווייני ריגול.
ישראל נכנסה מאוחר לתחום ניצול החלל, אולם מתברר, כי זה מקנה לה יתרון גדול. אחרי שיגור כמה לוויינים לצורכי תקשורת ומודיעין, עוסקים בישראל בפיתוח הדור הבא.
הלהיט – מיקרו לווינים
התעשייה האווירית, שהכניסה את ישראל לחלל, דילגה על כמה שלבים ופנתה ישירות ללוויינים קטנים. כאלה הם לווייני הריגול מדגם “אופק” ולווייני הצילום האזרחיים מסדרת “ארוס”. שני הסוגים מבחינים על הקרקע בעצמים בגודל של כמטר וחצי. בחברת “אל׀אופ” ברחובות, המייצרת את המצלמות ללוויינים, מפתחים כרגע מצלמות שיבחינו בעצמים הקטנים ממטר.
גם האקדמיה הישראלית נרתמה למאמץ. במכון לחקר החלל של הטכניון, בראשות פרופ' משה גלמן, עוסקים בין היתר בלהיט העכשווי – המיקרו לוויינים, ששוקלים לא יותר מ-50 ק”ג לעומת ה”אופק”, ששוקל כ-250 ק”ג. בכל העולם מגלים בהם עניין. גם חיל האוויר הישראלי בוחן את הצורך המבצעי בהם. מדובר במעין “לוויין לכל מפקד”. כיום, הכנות לשיגור לוויין נמשכות במקרה הטוב ימים רבים. הרעיון הוא שלוויינים זעירים יאוחסנו בבסיסי חיל האוויר, וניתן יהיה לשגר אותם לחלל מיידית.
“רפאל” הציעה לצורך כך דגם מוסב של טיל המטרה שלה מדגם “אנקור שחור”, שפותח לצורך ניסוי החץ. הרעיון הוא לצייד אותו במנוע חזק יותר, לחבר לחרטומו מיקרו לוויין ולשגרו ממטוס אפ 15, הטס בגובה רב. שילוב זה אמור להפוך את הלוויינים הזעירים לכלי עבודה של מפקדים בשטח כמו מסוק הסיור או המזל”ט.
“המיקרו לוויינים יאפשרו לישראל לשגר לוויינים מזרחה, כמו כל העולם, ובעיקר לחסוך את המשגר”, אומר פרופ' גלמן. את הלוויינים הישראליים מסדרת “אופק” נאלצים לשגר מאתר השיגור בפלמחים לכיוון מערב במקום לכיוון מזרח, כמקובל. רצון שלא לסכן אוכלוסייה אזרחית במקרה של תקלה בשיגור, ומדינות ערב הגובלות עם ישראל במזרח, יוצרים את האילוץ הלא פשוט הזה.
המכ”ם המשופר
לווייני צילום יכולים לפעול ביום ובתנאי ראות טובים. לילה, ערפל, עננים או סופות חול מעוורים את המצלמות. כדי לפתור את הבעיה, שוקלת ישראל לצייד את אחד מלווייני הריגול הבאים שלה במכ”ם עם מיפתח סינתטי (ממ”ס).
מערכת כזאת היא הדבר הלוהט ביותר בתחום המכ”מים בעולם. לא עוד מכ”ם המאתר מטרה ומציג אותה ככתם בהיר על המסך העגול אלא מכ”ם ה”מצלם” את המטרה בכל תנאי מזג אוויר וראות. למכ”ם החדיש יכולות מבוססות מחשב, שהופכות את ההחזרים לתמונה סינתטית הדומה מאוד לתצלום אווירי.
ב”אלתא”, חברה בת של התעשייה האווירית באשדוד, פיתחו כמה ממערכות הממ”ס הטובות בעולם, חלקן נועד להתקנה בלווייני ריגול. הפוטנציאל של המערכת מצביע למעשה על מהפכה.
מדינה שמפתחת לווייני ריגול ותקשורת וגם משגרים, היא חברת כבוד במועדון מצומצם מאוד. לא כל מדינה בעולם, גם מבין ידידותיה של ישראל, רואה חברות זו בעין יפה.
ידען ישראל בחלל
בספר “ההתרסקות” מאת אבי בליזובסקי ויפה שיר-רז יש פרק על ההסטוריה של ישראל כמעצמת חלל
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~576848984~~~212&SiteName=hayadan
