כשהכומר לא מאמין באלוהים, זאת כבר בעיה

איך מתמודדת מדינה שדוגלת בחופש דת וביטוי עם כומר מאוד פופולרי, שמצהיר כי אינו מאמין באל פיסי ובבתולה מריה

ליזט אלוורס

הכומר גרוסבול. "האל אינו טיעון. הוא רק שאלה. הוא אמור להיות אבן מתמדת בנעל"

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/skepic_priest.html

תורקילד גרוסבול, פסטור לותרני פופולרי בכפר טרבק שליד הים, מצץ את מקטרתו והבהיר אחת ולתמיד: "אני לא מאמין באל פיסי, בחיים שלאחר המוות, בתחייה, בבתולה מריה. ואני מאמין שישו היה ברנש נחמד שהבין מה האדם רוצה. הוא גילם את מה שלפי אמונתו היה דרוש כדי לשפר את בן האנוש".

גרוסבול, בן ,55 גבר גבוה וכחוש שאופה לחם שיפון ומסור מאוד לעיירה הקטנה שבה הוא משמש כפסטור, הושעה על ידי הכנסייה שלו ב-3 ביוני לאחר שהשמיע הערות דומות באוזני עיתונאי. דבריו והשעייתו עוררו ויכוחים תיאולוגיים סוערים במקומות עבודה, אולמות אוניברסיטה ובתי קפה ברחבי דנמרק, שבה לעתים נדירות חודרת הדת לתודעה הציבורית.

הדת בדנמרק, שלא כבארה"ב למשל, כמעט לעולם אינה נושא מגדיר במישור הפוליטי או האישי, אומרים פסטורים ומומחים כאחד. זה נכון כמעט בכל סקנדינוויה, אזור חילוני למהדרין שבו דבר האל אמנם לא בדיוק לא רלוונטי, אבל לעתים קרובות הוא נחשב למשעמם ומייגע. שיעור המבקרים בכנסייה בדנמרק נאמד ב-%,6 אם כי כמה מומחים אומרים שהשיעור האמיתי עוד נמוך יותר. אין פלא איפוא שבעייתו של גרוסבול הניעה רבים כאן לשאול: האם חייב כומר להאמין בתחייה ובישו הנוצרי כדי להיות פסטור טוב? האם אין די להפיץ ערכים נוצריים ולעזור לבני אדם במצוקה?

"בתור דנים אנו לא מדברים יותר מדי על אלוהים, ונצרות אינה כוח גדול כאן", אמר אולריק ספורק, איש עסקים העוסק בטכנולוגיה מתקדמת, שאמר כי מעולם לא הלך לכנסייה עד שעבר לטרבק, הנמצאת 16 ק"מ מצפון לקופנהגן, ופגש את גרוסבול. "האמונות שלו משקפות את שלי. אני לא חושב שהעולם נברא על ידי האל בשישה ימים. אני לא מאמין שזו בעיה. קל להבין אותו ויש לו מסר לבני אדם מודרניים", אמר ספורק על הפסטור, "הוא מתחבר לאנשים".

הרושם הוא שבעיירה זו האל היה הרבה יותר אטרקטיווי ללא כל אותם דיבורים מיושנים הלקוחים מכתבי הקודש. מועצת הכנסייה של גרוסבול, המונה שישה חברים, הצביעה פה אחד להשאיר אותו בתפקידו וכתבה מכתב תמיכה בו למיניסטריון לעניינים כנסייתיים של הממשלה. אחר כך קיימה עצרת שמשכה מאות אנשים "בלילה של משחק כדורגל", סיפר לארסה היילסן, יו"ר המועצה. "האנשים כאן נזעמים", הוסיף.

אך נראה שאפילו דנמרק והכנסייה הלותרנית שלה צריכות להטיל הגבלות על חופש הדת. זה פשוט לא קביל שאיש האמור לשרת את האל לא יאמין באל. דבריו של גרוסבול "יוצרים ספק ובלבול כלפי ערכי הכנסייה", אמרה הבישופית ליזלוטה רבל, האחראית על הכנסייה של גרוסבול, לכתב סוכנות הידיעות הצרפתית ב-13 ביוני. "פסטור הוא עובד מדינה שיש לו התחייבויות, והוא אינו יכול לומר כל דבר שהוא רוצה בפומבי רק מתוקף הטענה שחופש הביטוי שלו מובטח על ידי החוקה הדנית", הוסיפה.

רבל זימנה את גרוסבול ב-13 ביוני כדי שיבהיר את התבטאויותיו על האל, שפורסמו לראשונה בשבועון Avisen ב-22 במאי, בראיון עם צאת ספרו החדש "אבן בנעל", מסה על דת ועל תרבות. אבל גרוסבול לא חזר בו ולא היה מוכן לומר כי הוא מאמין ב"אל בעל נוכחות פיסית" ולכן נשארה ההשעיה בעינה.

ההחלטה הסופית לסלק את גרוסבול מהכנסייה היא בידי טובה פרגו, השרה לענייני כנסייה, שעד כה תמכה ברבל. כעת אומרת רבל שהיא רוצה שגרוסבול ינסה פעם נוספת לדייק יותר בדבריו. "אני מנהלת אתו שיחות כדי לברר למה הוא מתכוון", אמרה בראיון טלפוני.

הבקשה להבהרה נוספת היתה ידיעה חדשה לגרוסבול, המכנה עצמו רועה הנשלח למרעה (משחק מלים שפירושו שנשלח לגמלאות). הוא התבקש למסור את מפתח הכנסייה ביום ההשעיה. גרוסבול מסביר בספרו ובשיחות כי הוא אכן מאמין ב"דבר מה אלוהי", אבל הוא אינו מאמין באל בעל ישות פיסית ש"ברא את האדם ואת הנמלה", בחיים שלאחר המוות, בבתולה מריה או בכל דבר השייך לתחום המטאפיסי. "אני רוצה להתמקד בכאן ובעכשיו, כגורם תרבותי", הסביר. "האל אינו טיעון. הוא רק שאלה. הוא אמור להיות אבן מתמדת בתוך הנעל".

בטרבק גרוסבול הוא גיבור, אדם שאינו מטיף אלא משוחח ומפטפט עם אנשי קהילתו. הוא ואשתו, דורית מולר, הם אורחים פופולריים בסעודות ערב ומזהים על פי חזותם כמעט את כל 1,500 חברי הכנסייה. "אם הוא לא יהיה יותר הכומר", אמר פטר נילסן, בן ,48 הדוור המקומי, "אני עוזב את הכנסייה".

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~580991454~~~100&SiteName=hayadan