יתכן שנתגלתה עצם הזרוע העתיקה ביותר

דג פרהיסטורי יכול היה לעשות שכיבות סמיכה * מאובנים שנמצאו לאחרונה בארה”ב מצביעים על אפשרות שיצור ימי קדום היה בעל שרירי זרוע מפותחים באמצעותם הלך על האדמה

עצם הזרוע העתיקה בעולם, בת כ-365 מיליון שנה, השתייכה כנראה לבעל החוליות הראשון שחי על היבשה

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/oldarmbone.html

עצם זרוע מאובנת בת 365 מיליון שנמצאה בפנסילווניה, ארה”ב, השתייכה ליצור שיתכן והיה הראשון שהיה מסוגל להשתמש בשריר היד. יכולת זו היא צעד אבולוציוני שהיה הכרחי לבעלי חיים כדי לעבור מהים לאדמה, ויתכן שהיצור היה בעל החוליות הראשון שהלך על האדמה.

בעל החיים, שהיה מפותח יותר מדג אך פחות מדו-חיים הופיע למשך זמן קצר בלבד, אמר חוקר המאובנים ניל שובין מאוניברסיטת שיקגו. העדויות מצביעות על כך שהיתה לו עצם זרוע שיתכן והתפתחה מניסיון להרים את ראשו מעל המים כדי לנשום, ללכת במים רדודים או אף ללכת על היבשה. השריר ששימש לכך דומה לשריר שמשמש בני אדם לביצוע שכיבות סמיכה.

לדברי שובין, בעלי-חיים נוספים שחיו באותה תקופה היו בעלי זימים וגם ריאות ולכן יכלו לנשום מעל המים. המאובן התגלה בעבודות כביש במערב פנסילווניה. במהלך העבודות נמצאו שכבות סלע תת קרקעיות שהיו מכוסות באותה תקופה באוקיאנוס ענק, שהשתרע בין מפרץ מקסיקו של היום לבין מרכז צפון אמריקה.

ממצאים נוספים מראים שכמעט כל בעלי-החיים שחיו באוקיאנוס היו דגים אוכלי בשר, חלקם באורך 4.5 מטר ובעלי שיניים בגודל של פסי רכבת. יתכן ואחד מטורפים אלה הרג את היצור המאובן. עדות נוספת לכך היא סימני שיניים שיתכן ונמצאו על המאובן. “זו היתה סביבה עוינת וטורפת, שרבים משוכניה היו יכולים לאכול את בעל החיים”, אמר שובין.

הסלמנדרה הקדומה הצליחה לדחוף את עצמה מחוץ למים

מאת ג'ון נובל וילפורד 21/4/04

עצם הזרוע הקדומה ביותר שנמצאה, מלפני כ-360 מיליון שנה, שופכת אור על תהליך הפיכתם של חלק מהדגים לבעלי חיים יבשתיים

מאובן של עצם זרוע קטנה, שנמצא בפנסילווניה, עשוי לספק תובנות על שינוי אבלוציוני בעל חשיבות עליונה להתפתחות החיים על פני כדור הארץ: הפיכתם של חלק מהדגים לבעלי חיים יבשתיים.

מדענים סבורים כי העצם, שאורכה כשישה וחצי סנטימטר, היא עצם הזרוע הקדומה ביותר שידוע על קיומה. נראה כי היתה חוליה מקשרת בין סנפירי הדגים לבין זרועותיהם ורגליהם של הדו-חיים. בעל החיים הקדום שהעצם היתה שייכת לו – מעין סלמנדרה חסונה, שאורכה יותר מ-60 סנטימטר – היה מסוגל כנראה לדחוף את עצמו אל מחוץ למים רדודים ולשאוף אוויר אל ריאותיו המתפתחות. לדברי המדענים, בעל החיים דחף את עצמו אל מחוץ לסביבה מימית לחלוטין, בעזרת גוף שהיה כמעט מוכן לחיים על היבשה, לפני כ-365 מיליון שנה.

פליאונתולוגים מאוניברסיטת שיקאגו ומהאקדמיה למדעי הטבע בפילדלפיה, שדיווחו על התגלית באחרונה בכתב העת “Science”, כתבו כי תפקודה של עצם הזרוע כתמיכה בגוף “מייצג מצב ביניים המקשר בין תנועת התקדמות ועצירה בעזרת סנפירים לבין הליכה”.

ד”ר ניל שובין מאוניברסיטת שיקאגו, שעמד בראש צוות המחקר, תיאר את בעל החיים כ”פסיפס של דג פרימיטיווי ושל נגזרת של דו-חי”. לדברי ד”ר טד דאשלר מהאקדמיה בפילדלפיה, האנטומיה של בעל החיים מצביעה על כך שמאפיינים רבים שעד כה האמינו כי התפתחו לשם הסתגלות לחיים על היבשה, התפתחו למעשה אצל דגים שחיו במים”. דאשלר אמר כי “הממצא המדהים הזה מאפשר לנו לעמוד על השתנות המבנה והתפקוד של הסנפירים שנהפכו לזרועות”, אחד השינויים המשמעותיים ביותר בתולדות החיים.

העצם המאובנת נאספה ב-1993 בשכבות גיאולוגיות מעידן הדבון, אך החוקרים הבחינו בה רק לפני שלוש שנים, כאשר אחד מחברי הצוות, פרד מוליסון, הפריד אותה מאבן חול שגודלה כגודל לבנה. ד”ר שובין אמר בראיון טלפוני, כי בחינה מדוקדקת הראתה שמבנה זרועו העליונה של היצור מעיד על חוזקו של האיבר. לדבריו, היו בו אזורים נרחבים שיכלו לשמש לחיבור של שרירים עם הכתף והמרפק. אבל נראה שהזרוע לא היתה מחוברת לכתף במפרק הבנוי כמו כדור ושקע, בדומה ליונקים ולבני אדם. במקום זאת, החיבור בין הזרוע לכתף היה דומה יותר למנגנון של ציר.

“הזרוע של בעל החיים היתה פרושה כלפי חוץ, כמו אצל תנינים”, אמר ד”ר שובין. “עצם הזרוע היתה בנויה באופן היעיל ביותר כדי לתמוך בבעל החיים בסביבה של מים רדודים ולייצב את גופו בזרם מים”. לדברי שובין, הממצא אינו מבהיר אם היו לבעל החיים אצבעות או אם היה מסוגל ללכת. צוות המחקר לא העניק לחיה המאובנת שם של מין.

ידען האבולוציה – מאובנים
לידיעה בבי.בי.סי
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~809295813~~~153&SiteName=hayadan