ניסויים בהשבחת פֵּרוֹת מאכל הובילו חוקרים מהאוניברסיטה העברית לגישה חדשה לעיכוב התפתחות של תאי סרטן בבעלי חיים ובבני אדם
מחקר ניסויי שנועד להשבחת פֵּרוֹת מאכל הוביל חוקרי חקלאות באוניברסיטה העברית לפריצת דרך חדשנית ומבטיחה של טיפול תרופתי לעיכוב גדילה והתפשטות של תאי סרטן בבעלי חיים ובבני אדם.
הגישה החדשנית בחקר הסרטן דוגלת בחיסול התאים המסרטנים מבלי לפגוע בתאים הבריאים וללא תופעות לוואי חמורות הכרוכות בטיפולים המקובלים, כמו הקרנות וכימותרפיה. לפי אסטרטגיה זו מבודדים את הגידול הסרטני ממקורות המזון והחמצן שלו ומונעים בתוך כך מן התאים להתפשט אל מחוץ לגבולות הגידול וליצור גרורות.
לתפנית המחקרית אחראי צוות חוקרים מהפקולטה למדעי החקלאות המזון ואיכות הסביבה ברחובות: פרופ’ עודד שוֹסֵיוֹב, ד”ר לְבָבָה רויז, ד”ר פטריסיה סמירנוף וד”ר בטי שוורץ. ממצאי המחקר פורסמו באחרונה בכתב העת Cancer של האגודה האמריקנית למלחמה בסרטן.
החוקרים התבססו על פעילותו של ACTIBIND, חלבון המופק מפטריית העובש השחור Aspergillus niger הידועה כמקור למגוון אנזימים חיוניים בתעשיית המזון והביוטכנולוגיה. חלבון זה נקשר בצמחים לאַקְטִין, מרכיב עיקרי בשלד התא, ומעכב צמיחה של נחשוני אבקה האחראים לתהליכי הפריה בצמחים.
בעוד החוקרים מהאוניברסיטה העברית מתעניינים בפעילותו של ACTIBIND במיזם להשבחת פֵּרוֹת, התגלה RNaseT2, המקביל האנושי של חלבון זה. התברר שגם הוא נקשר לאַקְטִין בתאים יוצרי שלוחות, כמו תאים המרפדים את דופן כלי הדם ואחראים ליצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזה) אל תוך הגידולים. באמצעות עצירת הספקת הדם לגידול, ACTIBIND מונע מהתאים הסרטניים להינתק מהגידול אל תוך זרם הדם וליצור עוד גרורות. יתְרון נוסף הוא ש- ACTIBIND אינו רעיל לתאים בריאים ולכן הסיכון לתופעות לוואי יורד משמעותית.
בניסויים בתרביות תאים שנלקחו ממגוון של סרטנים מוצקים כמו סרטן המעי הגס, סרטן השד והשחלות ומלנומה, העלאת רמת ה- ACTIBINDהורידה את יכולתם של התאים ליצור גידולים סרטניים. ניסויים נוספים בבעלי חיים הדגימו את היכולת של ACTIBIND לעכב התפתחות של גידולים סרטניים, הופעת גרורות והתפתחות כלי דם בגידולים.
פריצת הדרך המחקרית הניבה מחקרים נוספים. התברר ש- ACTIBIND משתייך למשפחה של אנזימים שנציגיה כבר נמצאו במגוון אורגניזמים כולל בגוף האדם. במהלך סיום מיפוי הגנום האנושי התגלה כי RNaseT2, המקביל האנושי של ACTIBIND, ממוקם בכרומוזום מספר 6. “קבוצת המחקר שלנו הצליחה בשיטות של הנדסה גנטית לייצר כמות מספקת של החלבון האנושי”, אומר פרופ’ עודד שוֹסֵיוֹב, מעורכי המחקר. “ניסויים שבוצעו בחלבון הראו שיש לו פוטנציאל אנטי סרטני מרשים. הממצאים עוררו עניין רב בכינוסים בין-לאומיים ובקרב גורמים מסחריים”.
“שני החלבונים, הפטרייתי והאנושי, מייצגים דור חדש של תכשירים מהשורה הראשונה לטיפול בסרטן”, אומרים החוקרים.
