אבי בליזובסקי
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/mars050305.html
גם אם הרכבים הרובוטיים במאדים, ספיריט ואופורטיוניטי נמצאים הרבה מעבר לתקופת האחריות שלהם, הם ממשיכים לתפקד היטב.
אופורטיוניטי התאושש רק כעת משלושה ימים של מסע מפרך, שבמהלכו הוא גמע מרחק גדול יותר מזה שגמע הוא עצמו או עמיתו הספיריט בכל 70 הימים הראשונים שלהם על מאדים, וגם קבע שיא של יום נסיעה. האופורטיוניטי גמע ביום אחד מרחק של 177.5 מטרים.
הרכבים הרובוטיים משתמשים במערכות הנהיגה האוטונומיות המאפשרות להן לעקוף מכשולים ללא צורך בניהול פרטני של אנשי מרכז הבקרה על כדור הארץ.
בינתיים גילה ספיריט קרקע שלמעלה ממחציתה מלח, תוספת לעדויות על עברו הרטוב של מאדים.
המכוניות, בגודל של רכב גולף השלימו את המשימה בת שלושת החודשים באפריל 2004 והם ממשיכים בשלב ההארכה.
השיא של אופורטיוניטי, כאמור 177.5 מטרים נקבע ב-19 בפברואר ביום הראשון מבין שלושה שהוקדשו להזזת הרכב לאיזור בעל מאפיינים שונים מזה שחקר עד אז. בשבוע שלפני כן, שידרו המהנדסים ב-JPL, עדכוני תוכנה לרכבים באמצעות המערכת המשמשת להעברת הפקודות היומיות.
השיא הנוכחי שבר שיא קודם שנקבע שבועיים קודם לכן ב-13 אחוזים. בכל מקרה של נסיעה ארוכה, הרכב מתחיל עם נהיגה עיוורת במסלול שנקבע מראש בידי המתכננים שהשתמשו בתמונות סטריאוסקופיות. האופורטיוניטי עבר למצב של נהיגה אוטונומית למשך שעתיים וחצי כשהוא עוצר כל שני מטרים כדי להסתכל קדימה ולחפש מכשולים ומתכנן לפיהם את מסלול ההמשך.
למחרת השתמש אופורטיוניטי בתוכנה החדשה שלו כדי להתחיל יום ניווט בעצמו. “זו הפעם הראשונה שרכב מאדימאי החל יום שני של נסיעה במצב של נסיעה אוטונומית”, אומר ד”ר מארק מיימון (Maimone), מהנדס תנועת רכבי המאדים ב-JPL. “טוב מאוד לשבת בצד ולתת לרכב לנהוג עבורנו.”
לא רק שאופוטריוניטי נמנע מהמכשולים במשך ארבע שעות נהיגה, הוא גם כיסה מרחק גדול יותר מאורכו של מגרש כדורגל. מצב האנרגיה באופורטיוניטי טוב בשל ניקיון טוב יותר של קולטי השמש שלו ויותר ויותר דקות של אור יום כל יום כשהאביב מתקדם בחצי הכדור הדרומי. הדבר מאפשר מספר שעות פעילות גדול יותר מדי יום.
ביום השלישי, נסע הרכב בכוחות עצמו עוד 109 מטרים, ובסך הכל 390 מטרים בשלושה ימים. בסוף שבוע ארוך אחד גמע האופורטיוניטי למעלה ממחצית מ-600 המטרים שהיו הקריטריון המקורי להצלחת המשימה. בסך הכל גמע עד כה אופורטיוניטי מרחק של 3,014 מטרים מאז נחיתתו. ספיריט הצליח עוד יותר כשגמע 4,157 מטרים. אופורטיוניטי נוסע כעת דרומה לעבר איזור בעל נוף מחוספס שזכה לכינוי “האיוזר המגולף” (etched terrain), שבו אולי נחשפו שכבות עמוקות יותר של סלע יסוד מאשר נראה עד כה. לעומת זאת, ספיריט מטפס במעלה גבעת האסבנד (אחת משבע גבעות קולומביה והקרויה על שמו של מפקד המשימה, ריק האסבנד), עם הפסקה על רכס הצופה לעמק מצפון לגבעה כדי לאתר בו מטרות שמעניין לנסוע אליהן.
בעוד ספיריט נאבק לטפס במעלה הגבעה ולהגיע לעמדת התצפית, חשפו גלגליו קרקע שהסבה את תשומת הלב של המדענים. “זו תגלית סרנדיפית (מציאת מלוכה תוך חיפוש אתונות, א.ב.)” אמר ד”ר סטיב סקיורס מאוניברסיטת קורנל באיתאקה, ניו יורק, החוקר הראשי של המכשירים המדעיים של הרכבים. “הקרקע הזו נראית בהירה, לפני שנסתלק מהאיזור כדאי שנלקק ונריח את הקרקע.”
המסלול הבהיר של האדמה שהוזזה על ידי הגלגל, המכונה “Paso Robles,” הוא בעל ריכוז המלחים הגדול ביותר מכל סלע או אדמה שנבחנה אי פעם על מאדים. מידע משולב שהושג באמצעות תצפית בשלושה ספקטרומרטים והמצלמה הפנורמית מגלה כי המרכיב העיקרי הוא מלח ברזל גופריטי עם מולקולות מים המשולבות בתוך המינרל. מסלול הקרקע עשיר גם בזרחן, אך לא כמו בסלעים עשירי זרחן המכונים
“Wishstone”, שחקר ספיריט בדצמבר. “אנחנו עדיין מנסים להבין מה משמעות הדבר, אבל ברור, שאם יש כל כך הרבה מלח בסביבה למים היה תפקיד כאן.” אמר סקוירס.
בינתיים ערכו המדענים מבחני כיול לספקטרומטרים של חלקיקי אלפא בקרני ה-X. מכשירים אלה משמשים להערכת מרחקים. ראשי החיישנים של שני המכשירים הופנו לעבר רכיב על הרכבים עצמם שנמצא שם לצורך זה. הדבר יאפשר גם תאום הדדי של הממצאים של שני הרכבים לפי נתוני המצלמה של הרכב השני. למרבה המזל, מכיוון שראשי החיישנים כמעט זהים, ההשפעה של ההבדל ביניהם זניחה.המדענים השתמשו בכיול הזה כדי לבחון מחדש את תוצאות המשימה עד כה אותן תכנתו מחדש בהתאם לכיול. ההשפעה בכל המקרים על הנתונים היתה קטנה ולא מורגשת, כך שהתוצאות המדעיות לא הושפעו. אמר סקוירס.
לידיעה ביוניברס טודיי
ידען מאדים
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~100079394~~~16&SiteName=hayadan
